כמובן.

האם לסיני הראשון היתה בת זוג סינית?

מדבר הבחור שכופה אמונה חסרת ביסוס על אנשים. מי אתה שתגיד לי איך לחיות את חיי? מי אתה שתחליט מה נכון ומה לא? מי אתה שתגיד לי איזה ערכים לאמץ, ואילו לנטוש? מי אתה שתחייב אותי למסגרות שבחרת עבורי? מי אתה שתגיד לי איך להתחתן? מי אתה שתגיד לי כיצד לחגוג ומה לחשוב? מי אתה שתגביל את חופש המחשבה שלי?

1) "וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" 2) "ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה. ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם" בשני המקרים אתה רואה בבירור בריאת יש מיש ולא יש מאין. אדם נברא מיש (אדמה) וקיבל חיים מיש (אלוהים). חוה נבראה מיש (צלע האדם). מכיוון שחוה נבראה יש מיש חי, לא היה צורך לנפוח בה נשמת חיים. אפשר לומר שחוה היא העתק של אדם. וכמו שציינת בתגובתך: "לא צריך חשיבה נוספת יש מאיפה להעתיק", גם פה לא היה דבר חדש שנוצר יש מאין תוך חשיבה נוספת אלא היה לאלוהים מאיפה להעתיק. מכיוון שנהוג לפרש את סיפור בריאת אדם וחוה כהמשך עם יותר פרטים לסיפור ששת ימי הבריאה, אפשר לטעון שבסיפור ששת ימי הבריאה חסרים פרטים (שמסוכמים במילים "ויאמר" או "ויעש") ושכל מה שנברא בסיפור הבריאה הזה עבר תהליך דומה כמו זה של יצירת אדם וחוה - יצירה של יש מיש ולא יש מאין. אמנם לא הזכרת את המפץ הגדול, אבל ישנם אנשי דת ומדענים דתיים אשר רואים את תאורית המפץ הגדול כלא סותרת את סיפור הבריאה בכך שהיא מתארת בריאת יש מאין. אך צריך לזכור שתאוריית המפץ הגדול אינה עוסקת במה שקדם לנקודה הסינגולרית ולתחילת התרחבות היקום לצורתו המודרנית. כלומר, יש אפשרות שהיקום נוצר יש מיש שקדם לו, והחיים שנוצרו על כדור הארץ, וסביר להניח שנוצרו גם ברחבי היקום, הם תוצאה/תהליך של יש מיש - אולי תוך שינוי צורה מזה שקדם לו. אפשר לקחת את זה צעד קדימה ולתהות אם היקום שלנו נפרד מהמציאות שקדמה לו, או אם הוא חלק ממנו שהתפשט או ממשיך להתפשט בתוך המציאות שקדמה לו. אפשר גם להוסיף את השאלה אם היקום שנברא בתוך או מחוץ למציאות שקדמה לו, נוצר באופן טבעי או במכוון עם מטרה מסויימת. בכל מקרה, מנקודת מבט דתית או קבלית, אפשר להסתכל על זה כ"ניצוצות" חיים ("ניצוצות מההארה האלוהית") שזלגו אל תוך היקום שלנו מתוך המציאות שקדמה לו. "ניצוצות" אלו בסופו של דבר יצרו חיים כפי שאנחנו מכירים אותם היום. כל זה כמובן רק תאוריה על רגל אחת. לסיכום, סיפור הבריאה מראה בריאה של יש מיש, והמפץ הגדול לא שולל בריאה של יש מיש. כך שהאתגר שאתה מציב, ליצור במעבדה חיים יש מאין, היא למעשה אתגר, שאם יצליח, יציג את אלוהים כנחות לאדם. במקרה כזה של הצלחה, האדם הצליח לברוא יש מאין בעוד שאלוהים יכול לברוא רק יש מיש. הייתי מציע שתתחיל קודם עם אלוהים שיוכיח שהוא יכול לברוא יש מאין ואז תאתגר מדענים לברוא חיים יש מאין.

@billyonner9034 חבל שאתה מתחמק מתשובה אמיתית אלוהים לקח דומם אדמה והפייח בו חיים שגם את האדמה הוא זה שברא ( לפי המקרא) ולכן השאלה היא פשוטה האם מדענים יכולים לקחת איזה שהוא חומר דומם ולהחיות אותו והתשובה היא לא...ואת זה גם אתה יודע..

@@המאמין בתגובה שלך כתבת: ״ברגע שהמדענים אם כול הכבוד ידעו ליצור במעבדה חיים יש מאין אז תבוא עם הוכחות ברורות.״ אתה מאתגר את המדענים ליצור חיים יש מאין. עכשיו אתה טוען שהכוונה היתה להעתיק את אותה שיטת בריאה של חיים כמו שאלוהים ברא. במקרה הספציפי של אדם הוא לקח אדמה, דומם, וברא איתה אדם. אתה בטח מכיר את סיפור הגולם מפראג: גוש של חומר דמוי אדם שיודעי תורת הנסתר הפיחו בו רוח חיים על ידי אמירת שמות קדושים ועל ידי כתיבת המילה "אמת" על מצחו. אתה כמובן תזכיר לי שזה סתם אגדה, ואני אזכיר לך שגם סיפור הבריאה זה סתם אגדה. אתה מאמין באגדת סיפור הבריאה ואני מאמין באגדת הגולם מפראג. בשניהם נברא אדם מגוש של חומר וניפחו בו חיים. בנוסף, הספר של"ה (שני לוחות הברית - ספר של הרב ישעיה הלוי הורוביץ) מצדד באפשרות שהשבטים (בני יעקב) בראו נקבה על ידי צירוף אותיות מספר יצירה. אלא אם תטען שהרב ישעיה הלוי הורוביץ הוא כסיל שהמציא סיפור, או שצירוף אותיות זה חרטא, אז הרי לך הוכחה שכבר לפני אלפי שנים הצליחו לברוא בן אדם מדומם. ועוד דוגמה, והפעם הוכחה מהספרים שאתה מחשיב כקדושים ושנכתבו בידי חכמים: בתלמוד מסכת סנהדרין סה ב, מסופר: ”אמר רבא: אם רצו צדיקים היו בוראים עולם, שנאמר "כִּי אִם-עֲוֺנֹתֵיכֶם, הָיוּ מַבְדִּלִים, בֵּינֵכֶם, לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו, נט, ב). רבא ברא אדם (גולם), שלחו לפני ר' זירא. היה ר' זירא מדבר אל הגולם ולא היה הגולם עונה. אמר ר' זירא לגולם: מן החבורה אתה? חזור לעפרך.” (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ס"ה, עמוד ב'). בסיפור זה נברא הגולם מעפר (אדמה). על פי הכתוב לא ניתן לדעת האם הגולם היה חסר יכולת דיבור, או שהיה בעל יכולת כזו אבל לא רצה להשיב. או, כפי שכתב ליבס במאמר "גלם בגימטריא חכמה", הוא השיב אך לא בנימוס. ועוד דוגמה: מסופר כי רבי חנינא ורבי אושעיא ישבו בערב שבת ולמדו בספר יצירה. כאשר חשו רעב, בראו לעצמם עגל ואכלו אותו. ”רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה” (בבלי סנהדרין סה ב). היכולת לברוא חיים מדומם מופיעה גם בספרות הנוצרית (שזה נותן חיזוק לטענה שבזמנו יכלו ליצור חיים מדומם). הספר פסאודו קלמנס מספר על שמעון הקוסם ומעשיו. בספר ב' פרק 15 מתואר ששמעון ברא ילד מהאוויר ולאחר שצייר את דמותו השיב אותו לאוויר. בקיצור, לא רק שסיפור הבריאה טוען שאלוהים ברא יש מיש ולא יש מאין, אבל הספרות היהודית (וגם הנוצרית) טוענת שהצליחו ליצור חיים מדומם, יש מיש, כולל מאוויר. הדוגמאות הנ״ל נלקחו מויקיפדיה. יש שם עוד דוגמאות אם אתה סקרן לעוד (ערך: גולם). אני בטוח שאם הייתי משקיע קצת יותר זמן בתגובה, אז הייתי מוצא עוד הרבה דוגמאות דומות של יצירת חי מדומם גם בתרבויות עתיקות אחרות ובמקורות אחרים.

@@billyonner9034 נכון, וגם חרטומי מצרים הפיחו רוח חיים בתנין משעווה. סיפורי יצירת חיים ״יש מיש״ קיימים בשפע בכל מקום

​​@@billyonner9034 כפרה עליך בן אדם, חבל על הכוח והזמן שלך. זה כמו להתווכח עם רובוט שיודע רק להתמקד בדעה שלו ולא מבין מה זה חשיבה ביקורתית

זה שקראת שוב ושוב ושוב ושוב עם רש״י ומציע לאחרים לעשות אותו דבר מראה שיש לך קשיי הבנה ושאתה בטוח שלכולם יש קשיי הבנה. אז אחד כמוך, שמודה שיש לו קשיי הבנה והוא לא רק שצריך לקרוא שוב ושוב אבל גם צופה בשיעורים על פרשת השבוע (כי כנראה גם את רש״י היה קשה לך להבין), מזהיר אחרים לא ליפול לקישקוש הזה?!

1. החלק שארוך ומפורט יותר באנגלית לעומת עברית הוא על ׳הקרייירה׳ שלו וכו׳. החלק הקרוי ׳קורות חיים׳ ובאנגלית Early life and education הוא באורך דומה בשתי השפות. לא לשכוח שתוכן זהה בשתי השפות קצר יותר בכתב בעברית ב-20 עד 30 אחוז (בגלל אי כתיבת תנועות, ה׳ הידיעה, ו׳ החיבור ועוד). 2. לשמחתנו, הניסוח תוקן - עם או בלי קשר לסרטון שלנו, כמה שעות אחרי שעלה ליוטיוב - ועכשיו מופיע המשפט: ׳ספולסקי הגדיר עצמו כאתאיסט מגיל 13.׳

לגמרי לא בהכרך. כאן ניכנס הרעיון של בחירה חופשית. בן טוב לרע. אב רחום שאוהב ילדיו לפעמים צריך להענישם כשעשו רע. אין רחום ללא צורך לרחם. כך הוגי דת יחסית חכמים עם 3000 שנה של דיונים מצאו תשובות יחסית טובות לסגור חורים.

​@@benokaston1440 זאת הגישה הדתית הנפוצה. אבל יש כאן כמה אתגרים. 1. מה קורה במצב של רוע חיצוני שלא קשור אל בני אדם. כמו הר געש וצונמי. 2.אם הסיבה של הרוע זה רק בשביל לקיים את הרחמים אזי לא עדיף שלא יהיה סבל קיצוני ומוות? ואם תאמר שצריך מידה כנגד מידה זה לא הגיוני משום שזה אומר שהרחמים אצל אלוהים יש להם מגבלה. ואם כך הוא לא אלוהים. 3.מה קורה עם מוות של ילדים? וכי מה הם עשו?

תשובות מסוג זה הם לא יותר מהחמקויות זולות נוסח ישראבלוף. אם יש רצון חופשי אז אין שליטה אלוהית בעולם ובעצם האל לא רחום וחנון. אם האל היה רחום וחנון היה מונע מבעוד מועד את אפשרות הבחירה ברוע ונוטע באדם את ההבנה האמיתית וההרגשה האמיתית של מהו טוב, במקום לגמול לו על מעשיו. וככה רואים כי דמגוגים של שלושת אלפים שנה, לא יכולים לומר כמעט כלום.