מדר מוסיקה לאירועים

Пікірлер

@elchanankotkes6146 3 сағат бұрын

ימלא ❤פי ❤תהילתךק❤😊😊😊

@זיוהברוש-ח6ע 2 ай бұрын

איזה קרועים אין עליהם היו זמנים

@Uzihan-y7x 2 ай бұрын

אגדות אמת!😂

@firasjawjad436 7 ай бұрын

0:47

@דודצופיוף Жыл бұрын

תל חי,?ץץ לת.

@מיכאלנבון 2 жыл бұрын

אלופים

@ליליאןפינטו-ת8נ 2 жыл бұрын

ענקיים שניהם, יצפאן גאון המצאות

@alia.tefaghijoshagani566 2 жыл бұрын

Free plastina GAZ isizrael

@משהעבדי-צ1מ 2 жыл бұрын

איך אפשר לחזק את החוסן המנטלי לקראת צונאמי של משברים נפשיים שעומד לשטוף את העולם? מה יוכל להגן עלינו מפני קריסת מערכות, להבטיח את המחר? לאמתו של דבר, כל משבר נושא בחובו גם תקווה, אפשרות ללידה של משהו חדש שקודם לא היה. משבר הקורונה הוא בעצם ציר ראשון, בתהליך לידתה של אנושות חדשה. הקורונה מראה שאנחנו נמצאים בעולם גלובלי, קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. לא בטוח שאנשים מבינים זאת, וודאי שפוליטיקאים ובעלי הון רחוקים מכך. גם אם יש מדענים או פילוסופים שקולטים את המגמה, אין להם כוח לעורר את העולם לראייה נכונה. משום כך, מצבנו מאוד לא פשוט. הגורם המרכזי לזעזועים הנפשיים נעוץ בעובדה שנכנסו למערכת שכולה אינטגרלית, כדורית, עגולה, סביב כל כדור הארץ, אבל אנחנו עדיין ממשיכים לשחק במשחקי אגו, בכוחניות ובמלחמה. אין ספק שהקורונה שמטה לנו את השטיח מתחת לרגליים. נכון שלפניה העולם היה רחוק מלהיות מושלם, אך לפחות הכרנו אותו וידענו מה לעשות ואיך להתנהג. ופתאום, נכנסנו לחוסר התמצאות, לא ידוע לאן הולכים מכאן. מה שכן ברור הוא שעסקים רבים לא יוכלו לתפקד באותה רמה, ויתקשו מאוד לשרוד. מה שיוכל לתת לנו חוסן נפשי הוא הבנת התמונה הגדולה, ומיקומנו בתוכה. כמו בוויז, עם הגדרת יעד ומסלול נסיעה. המין האנושי חי בתוך הטבע, למקרה ששכחנו את נקודת המוצא. הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה תומכים זה בזה, כלולים זה בזה ומשתמשים זה בזה כמו איברים בגוף אחד. בני האדם הם היצורים היחידים שלא רוצים להשתתף במערכת בצורה שמועילה לכולם. אנחנו היצורים הכי חזקים אבל גם הכי גרועים, כי אנחנו לא הולכים עם האינטגרליות של הטבע. כדי לחשב מסלול מחדש, אנחנו צריכים להתחיל סוף סוף לחשוב על האקולוגיה הכללית, ועל כלל החברה האנושית. איך לעזור זה לזה, לתמוך זה בזה, להשלים זה את זה. ייתכן שחשיבה חיובית יכולה לסייע, כפי שממליצים פסיכולוגים בעתות משבר, אבל מצד שני אסור לטשטש את התופעות השליליות שעומדות בדרכנו. לסגור עיניים כמו ילדים ולומר: "זה לא קיים", עלול לדרדר אותנו למשברים גרועים יותר. עלינו להסתכל בצורה נכונה על מה שקורה: מצד אחד, לא להיכנס לפניקה ולהתרגשויות מיותרות, ומצד שני לדעת שיש לנו אחריות על המתרחש. הבאנו את עצמנו למצב שכדור הארץ כבר לא יכול לסבול אותנו. זיהמנו את האוויר, האדמה והמים, התייחסנו זוועה לכל מה שסביבנו. הגענו למצב שהכול מותר, אין מחר. כמה הטבע יכול להחזיק?! בהגדרה, המערכת שואפת לשמור על איזון בין כל חלקיה, וכשהפרת האיזון הגיעה לרמה כה גבוהה באה תגובה מערכתית בדמות הקורונה. הטבע כמו רוצה להוציא אותנו מדפוס הפעולה האגוצנטרי, ומלבד הקורונה יש לו אמצעים גרועים יותר. חודשיים של הפסקת הלחץ מצידנו על הטבע הביאו לשינוי מיידי. האוויר נעשה נקי יותר, המים, בעלי החיים יצאו לטייל בפארקים כשהרגישו שאין עליהם לחץ ויחס מאיים מבני האדם. למה הם צריכים לפחד מאיתנו? למה הצמחים צריכים לחשוש? אפילו המים מרגישים שאנחנו הכוח ההרסני היחיד בטבע. אקולוגיה, במובנה הרחב, כוללת את יחסו של האדם לכל מה שסביבו, לא רק הדומם, הצומח והחי, אלא גם בני האדם. חוסר ההתחשבות מתחיל בזולת, וממשיך לכל הטבע שסביבנו. במבט מן הצד אנחנו נראים פרועים, מוגבלים, חסרי חינוך, כל כך לא חכמים. בושה לראות איך אנשים מתנהגים, במיוחד במוסדות השלטון שאמורים להנהיג מדינות ועמים. מה שיכול לעזור לנו מכאן ואילך הוא שינוי גישה מהותי. במקום לחשוב על חיזוק החוסן המנטלי שלנו מול מכות הטבע, עלינו ללמוד ללכת יחד עם הטבע. במקום להישמר, להתגונן, להתעטף בשריון, אנחנו צריכים לפתח יחס ידידותי. כולנו שייכים לאותו כדור הארץ, ועכשיו חובה לעשות חשבון נפש כולל איך להבריא אותו ממצבו המסוכן. כדאי שנתרגל לא לקחת מהטבע מה שלא הכרחי לקיומנו, כמו כל יצור אחר. את כל התעשייה העודפת כדאי לצמצם. את סך כל העבודה שאכן צריך לעשות, כדאי לחלק בין כולם. כך יצא לכל אחד לעבוד כמה שעות ביום, ושאר הזמן יוקדש ללימודים. כמו סטודנטים, האנושות כולה תשב ללמוד איך להתייחס נכון לזולת ולטבע, ותגלה כיצד היחסים בין בני האדם משפיעים מאוד על מצב כדור הארץ והכוחות שפועלים בו. המחשבה של האדם היא הכוח מהדרגה הגבוהה ביותר בטבע, ונצטרך ללמוד לעבוד איתו נכון. ככל שנתקדם בתהליך הזה סדרי החיים שלנו ישתנו, ונקום בבוקר עם אור גדול בעיניים. אנחנו נהיה מוקפים באנשים שירצו בטובתנו, וזה יביא לנו בריאות נפשית, גופנית וחברתית. אכן כן, הטבע מכריח אותנו ליצור מעצמנו אדם חדש ועולם חדש, נקווה שתהיה לנו לידה קלה!

@מרגליתגרון 2 жыл бұрын

גם היום זה מצחיק

@אוזןמישל 2 жыл бұрын

0⁰מדליק

@משהעבדי-צ1מ 2 жыл бұрын

משככי כאבים אופיאטיים? לנוער שלנו כואב משהו עמוק יותר הם לרוב ניתנים על ידי מרשם מרופא, חודרים למערכת העצבים, מנטרלים את אזורי הרגש במוח ומקלים על הכאב באופן מיידי. הבעיה עם משככי כאבים אופיאטים היא שעוצמתם חזקה משל הרואין, וקל למוח להתמכר לתחושת האופוריה שהם מעניקים. הבעיה הגדולה יותר היא שמינון יתר עלול לגרום למוות (עיינו ערך משבר האופיואידים בארצות הברית). אבל כנראה רבים מבני הנוער לא מרגישים מאוימים מענן הסכנות הזה כי מאז תחילת תקופת הקורונה חלה עלייה חדה בצריכת משככי כאבים אופיאטים בקרב ילדים בגילאי 12 עד 17 - וזאת בעקבות מצוקה נפשית גוברת המתבטאת גם בעלייה של כ-70% בפניות לקבלת סיוע נפשי. מתחת לכאב הנפשי נמצא בור של חוסר משמעות לחיים. לצעירים של ימינו חסרה תשובה חדה וברורה בשביל מה אנחנו חיים: בשביל מה לקום בבוקר, ללכת לבית הספר ולעשות מה שאומרים לי מבלי שאני מבין מה זה ייתן לי? גם כשהילדים מסתכלים על הוריהם, הם רואים שאבא ואימא פועלים באופן אוטומטי לפי השגרה שהחברה הכתיבה להם. גם להם אין תשובה ברורה לפשר החיים; איזה הורה מסוגל להסביר לילדיו למה אנחנו חיים מבלי לתרץ או לגמגם? איזה הורה יכול לשרטט לילדיו מסלול מובטח ליהנות מחיים עם משמעות וסיבה? בהיעדר תשובה מלאה ומשביעת רצון, הילדים מחפשים לברוח מהמציאות המדכאת בכל דרך, גם דרך משככי כאבים. לא רק הדור הצעיר סובל. בימים האחרונים אני בא במגע עם אנשים מבוגרים בני שבעים ומעלה, ואני רואה באיזו מבוכה הם נמצאים. גם הם מתחבטים בתוכם בשאלות הרות גורל כמו: למה חיים? בשביל מה חיים? איך להצדיק את הקיום? זה עיקר הכאב שלהם, ולמה שידעו לענות עליהן? בעל הסולם, הרב המקובל יהודה אשלג, שאל באחד ממאמריו איך זה אפשרי שנער קטן בן 12 או 14, יהיה מסוגל לכלכל במוחו ולהבין את הידיעות הנשגבות על משמעות החיים. אם הדור הקודם לא ידע לעכל דברים ברומו של עולם ולא קיבל תשובות מספקות וברורות, אז ברור כי ה"חולי" התפשט והביא אותנו למצב שהדור אחריו כמעט כולו נשמט מתחת ידינו. כדי להציל את הדור האבוד ולהבריא את החברה החולה שלנו, עלינו לבנות מערכת הסברה רחבה הכוללת סביבה חמה ותומכת, שתעודד כל אחד בכל גיל לחקור את השאלות העמוקות והקשות, ולמצוא תשובות במבנה הקשרים החברתיים שלנו, ברמת היחסים שלנו עם הזולת. תמיכה חברתית, אמון הדדי, מערכת יחסים זוגית טובה, משפחה אוהבת ואפילו אקלים חברתי טוב ובטוח, יעוררו בלב מערכות היחסים בינינו כוחות אדירים וחיוביים שקיימים בטבע. בכוח החיבור הנכון בין בני האדם יש כוח חזק יותר, כוח מרפא. לכן בניית מערכות חברתיות מלוכדות ובריאות, תוך שימוש מושכל בכלי התקשורת והרשתות החברתיות ישנו את אופן החשיבה לאינטגרלי ושלם יותר, ישדרגו את הערכים, ינגישו את התהליכים הגדולים המתרחשים באנושות ויכוונו כל אדם לחיות חיים טובים. אחרת המשבר יעמיק. משבר האופיואיד מצטרף לשורת משברים שתכליתם אחת: שנכיר בהכרחיות לפתח בינינו קשרים אנושיים בריאים ונדאג לחברה מאושרת. אנחנו חיים בזמן שבו הטבע האנושי שמתפתח מכריח אותנו להעמיק את הקשר בינינו, ולהגיע לרמה חדשה של חיים אנושיים. ככל שנתעכב, נחוש מתוסכלים יותר ונשמע על יותר סיפורי התמכרות. במקום זאת עלינו לפקוח את עינינו ולראות את ההזדמנות האדירה להתקדמות חברתית שנמצאת ממש בלב המשבר.