שילוב מנצח

אם היינו מעריכים את פנימיות האישה, היא לא הייתה רצה לניתוחים פלסטיים בני זוג יושבים בבית קפה תל אביבי. הפסקת צוהריים באמצע יום עבודה. הוא מחמיא לה על השמלה, היא מחייכת ואומרת, "אבל יש כמה שמלות שאני לא יכולה ללבוש". "למה?" הוא שואל, "את בהיריון?". "לא, מה אני נראית בהיריון? השמנתי?". "לא, אפילו לא גרם", הוא עונה מיד, "אבל למה אמרת שיש שמלות שאת לא יכולה ללבוש?". "כי אין לי מותניים… אבל זהו, זה הולך להשתנות". "מה, שוב שאיבת שומן?". "לא, ניתוח להסרת צלע". הגבר נשנק. "אני עובדת בסוכנות שחקנים וזה חשוב איך בן אדם נראה" היא מסבירה, "ואל תגיד לי להגיד תודה על מה שיש, שזה טבעי ויפה, זה הכול שטויות - תראה את כולם, עושים דיאטות וניתוחים והזרקות והסרת שיער ושיזופים ומה לא. תתקדם. יש היום טכנולוגיות, אז למה לא?". לגברים קשה להבין נשים. אישה עוד איכשהו יכולה להבין את הגברים. היא מולידה אותם, מגדלת ומחנכת, כך שהיא יכולה להתלבש בצורת הרגש והמחשבה שלהם. אבל גבר לא יכול להתלבש באישה. לכן להגיד שאני מבין את הצורך בניתוחים פלסטיים ובכלל את הצורך בכל התעשייה הזאת אני לא יכול. אבל באותה מידה אני גם לא יכול לבטל את הצורך ולהגיד שהוא חסר חשיבות. פעם הייתי מעורב בתאונת דרכים, נשברו לי כמה צלעות ועברתי מספר ניתוחים, אז אני יודע כמה זה לא פשוט. הכאב גדול, והזמן הארוך שלוקח לחזור לעצמך אחר כך. אם אישה מוכנה ללכת לבצע ניתוח כזה מיוזמתה, זה רק אומר עד כמה זה חשוב לה. העניין הוא שכאשר אנחנו משקיעים בהתפתחות החיצונית ולא בהתפתחות הפנימית, מתקבלת התמונה שאנחנו רואים היום, סרט נע של ניתוחים וקוסמטיקה. הבעיה היא גם בנו, הגברים. אם היינו מסתכלים על היופי הפנימי של אישה - על חכמתה, הבנתה בתרבות, בחינוך, על יכולתה לברר סוגיות, באדיבות שהיא מקרינה - גם הנשים היו אחרות. היינו יכולים להעדיף אישה מכוונת פנימה, כמו שכתוב "כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מה, יד), אישה שמתעניינת בפנימיות החיים, בשאלות העמוקות שהם מעמידים מולנו. אישה שמשקיעה את ליבה בילדים ובמשפחה. ואז הבנות שלנו לא היו מקבלות דוגמאות של הערצת החיצוניות; תארו לכם, אם אימא מורידה היום צלע, מה תעולל לעצמה הבת? יופי הוא מושג רוחני שהמרנו בעסק גשמי. אדם יפה רוחנית הוא כזה שעובד על התכונות הפנימיות שלו, הופך את עצמו לאדם טוב, לאדם מלומד, לאדם רחב לב. אישה שעושה זאת נקראת אשת חיל. היא מעדיפה לתת, לתרום, לטפל, וזה מקור יופיה. בעיניי התכונה הבולטת באישה יפה היא המסירות. אישה שאתה מרגיש שהיא כולה איתך, לצידך, מחזיקה אותך. אני מקווה שכולנו, גברים ונשים, נחכים במהרה ונתחיל לעשות ניתוחים פנימיים על עצמנו ו"נשפץ" את הלב..

סמכות הורית, הדור הבא עד לפני מספר דורות הכול היה ברור, אבא אמר משהו, אימא אמרה את דברה, וזהו, נגמר הסיפור. מתישהו החלה להתפוגג המסגרת היציבה, וכתוצאה מכך גדל היום דור שמתקשה לקחת החלטות, עם דימוי עצמי נמוך, בלי ביטחון, ועוד הרבה בעיות. מה יוכל להחזיר את הסמכות להורים, לאפשר להם לסייע לילדים להתפתח טוב? ראשית כדאי להפנים שהעולם השתנה. מה שיהיה, הוא לא מה שהיה. לאורך ההיסטוריה קצב השינויים בין דורות היה איטי למדי, העולם שבו חיו ההורים היה די דומה לעולם שאליו נכנסו הילדים. לכן הורים היו יכולים לכוון את ילדיהם, להכין אותם לחיים, ומכאן נבעה סמכותם. בשנים האחרונות קצב השינויים מסחרר. כדור הארץ הפך לכפר גלובלי, טכנולוגיות מתקדמות שינו הרגלי חיים, התרבות נעשתה בינלאומית, אנשים עוברים בין מדינות כמו בין ערים. במציאות דינמית כזו, ההורים נראים לילדים כמו דינוזאורים. לא עומדים בקצב, לא מסתגלים לשינויים. 'העתיקים האלה אלה יגידו לי מה לעשות בחיים? מה הם בכלל מבינים?!'. במצב כזה אין מה לחלום על סמכות הורית, וכל ניסיון להשיג אותה בכוח יסתיים במפח נפש. מה שכן כדאי לעשות הוא לשאול את עצמנו מה נוכל לספק לילדים, כדי שירגישו תועלת מאיתנו בתנאים המשתנים. בסופו של דבר נגלה שיש דבר אחד שחסר היום לכולם, לילדים, לצעירים ולמבוגרים. גישה אינטגרלית לחיים. במה מדובר? העולם נעשה אינטגרלי, מקושר, מחובר, אבל אנחנו כבני אדם עדיין תקועים עם תוכנת הפעלה ישנה. אישית. פרטית. אגואיסטית. אם נשדרג לתוכנת הפעלה אינטגרלית, כלומר נרכוש גישה חדשה לעצמנו, לזולת ולסביבה, הרי שאז נזכה להצלחות מרמה אחרת לגמרי וגם יהיה לנו מה למסור לדור הבא. הם ירגישו שאנחנו יודעים לקרוא את מפת העולם המקושר, וכפועל יוצא יבואו הכבוד, ההקשבה והסמכות ההורית. השיטה האינטגרלית מלמדת לעשות זאת, ואם נלמד אותה בעצמנו נוכל אחר כך גם להביא אותה הביתה, אל הילדים. בגדול, שיטה זו מסבירה שהכוחות האבולוציוניים מקדמים אותנו לקראת חיבור משלים והרמוניה בין כולם לכולם. כמו שכל הטבע מאוחד, הדומם, הצומח והחי מקושרים למערכת אינטגרלית אחת, כמו איברים בגוף האדם, כך צריכים ללמוד לתפקד גם אנחנו, כל בני האדם. ככל שנקדים לתפוס שזו מגמת ההתפתחות, כך נוכל לגלוש על הגל במקום להתרסק תחתיו. גישה אינטגרלית לחיים משמעה לבנות בכל מקום שבו אנחנו נמצאים יחסים של ידידות, התחשבות, השלמה, הדדיות, חיבורים טובים. לארגן סביבה שבה כולם ירגישו שווים, חשובים, רצויים, אהובים, בטוחים. מי שיפתח יכולת לחשוב ולפעול בגישה כזו, יזכה מכאן ואילך למקסימום רווחים ומינימום הפסדים. איך נביא את הגישה האינטגרלית הביתה? לא על ידי הטפות מוסר, גם לא על ידי נאומים מייגעים. מה כן? דוגמאות טובות, סדנאות חיבור משפחתיות שבהן נברר כל מיני דברים, וכן תרגילי קשר מיוחדים נושאי פרסים. מטרת התהליך היא שכל אחד יפתח הסתכלות אינטגרלית על עצמו, על היחס שלו לאחרים, על כל דבר ועניין. מה שנרכוש במעבדה הביתית הזו, יסייע לנו להצליח בכל מקום בחיים. לצורך המחשה, נניח שנקלענו במשפחה לאיזה מצב עצבים כללי. התחושה היא שאף פעם לא נוכל להגיע לעמק השווה, לאיזשהו חיבור חיובי. אנחנו כהורים נבקש שכל אחד ירשום לעצמו כמה דברים שמהם הוא לא מרוצה, ואז נעשה סבב של הצגת טענות. בשלב הבא, כמו בחוג תיאטרון, נשחק מצב אחר לחלוטין. ניתן ידיים זה לזה, ונתחיל לדבר בשבחם של בני המשפחה. כל אחד בתורו יחמיא לאחרים, יספר על משהו טוב שהם עשו עבורו ועד כמה הוא מודה להם על כך. זה לא קל, ודאי, אבל אנחנו נתאמץ. אחר כך ננסה לבקר את עצמנו, להבין מהדברים שהעלנו בסבב הראשון ובסבב השני, מתי אנחנו מרגישים שלא בנוח ומתי כיף לנו ונעים. תובנות שיכולות לעלות הן למשל שאנחנו אוהבים שמשרתים אותנו, ולא אוהבים שמגבילים אותנו. כזה הוא טבעו האגואיסטי של האדם, וחשוב להכיר בזה. מכאן אפשר להתקדם לסדנה נוספת שבה נצייר לעצמנו את דמות האדם האינטגרלי, אדם שרוצה שכולם סביבו ירגישו בנוח. כמה טוב היה אילו היינו מוקפים בכאלה אנשים? אז אולי נסכם על תרגיל משפחתי לשבוע ימים: ננסה כולנו להיות כאלה, נוחים לאחרים, לדאוג לזה שכולם סביבנו ירגישו נעים. נסכם על פרס גדול שנקבל אם נצליח בתרגיל, משהו שאנחנו מאוד אוהבים. במשך השבוע נחזק זה את זה, ניתן דוגמה טובה של מאמץ להתעלות מעל הדחפים האגואיסטיים, ובאופן מלאכותי ממש נשתדל להתייחס יפה, לוותר, להתחשב באחרים. בתום השבוע נקבל את הפרס המיוחל, וגם ננסה לברר איך הרגשנו במשך השבוע ביחס למצב העצבים הקודם. מתרגיל לתרגיל נגלה שאפשר לחיות באווירה טובה, בחיבור, בהשלמה, ושזה הרבה יותר שווה מאשר מאבקים אינסופיים. אגב, אפשר לצרף לזה גם תחרות חיובית, שבה למשל נרשום כל פעם שנקבל דוגמה טובה ממישהו, והמנצח יהיה זה שבסיכומה של תקופה נתן הכי הרבה דוגמאות טובות לבני המשפחה. כך, בצורה הדרגתית, נבנה משפחה בעלת גישה אינטגרלית. ילד שיגדל בבית כזה, יבין את טבע האדם, יידע לזהות מה מניע אנשים, אל מי כדאי להתקרב וממי עדיף להתרחק, איך לבנות בכל מקום יחסים טובים. תהיה לו יכולת לנתח לעומק כל תופעה במציאות, והוא יקלוט ביתר קלות את הלימודים. התאמתו למגמת ההתפתחות הכוללת תביא אותו להצלחות ולהישגים. וכשהוא יראה שאנחנו מעניקים לו חכמת חיים, ביטחון עצמי ויכולת קבלת החלטות, אוזניו וליבו יהיו קשובים למה שאנחנו אומרים.

𝗜𝘀 𝘁𝗵𝗲 𝗪𝗼𝗿𝗹𝗱 𝗚𝗲𝘁𝘁𝗶𝗻𝗴 𝗪𝗼𝗿𝘀𝗲 𝗼𝗿 𝗜𝘀 𝗜𝘁 𝗢𝗻𝗹𝘆 𝗢𝘂𝗿 𝗣𝗲𝗿𝗰𝗲𝗽𝘁𝗶𝗼𝗻? If we follow the news today, we see a world about to collapse, as if we were experiencing the worst time ever. Therefore, we are able to believe that our grandparents were right, longing for "the good old days." Grim indicators abound-extreme heat waves and raging fires in Europe and the United States, America bleeding between one mass shooting and the next, inflation reaching historic highs to the point that recession seems likely, the unending Russian war in Ukraine continuing to cause shockwaves across the globe. Britain and Italy face political instability. Sri Lanka sank in front of people's eyes while its leaders fled the country. The quiet country of Japan saw the assassination of its former prime minister in the daylight. As shocking as everything looks, nothing has changed that much in the world. The main change has been in the accumulation of information and people's connections in the world. In past times we set out on walking tours to hear what was going on in the neighboring town and rocked inside a ship for two months to get to know a distant country. In later periods, we bought a ticket for a high-speed train or took planes to land on a distant continent to know other realities and people. Now without getting up from the chair and with the press of a key we are there, in the heart of the world. In less than a second, the entire colorful, noisy and bustling reality unfolds before us, stunning us with its growing influence. We hear and see, feel, admire and respond to everything that happens to everyone in every corner in real time. Communication between us requires us to absorb an intensive flow of information which we consume like addicts. How often does someone read a book and go to a friend to share, "Listen, what a good book I read!” We are in a world that is all news that we are not built to absorb, engagements that we are unable to tolerate. As a consequence, people are getting sicker physically and mentally. The endless bonds formed between us are cold, flat and alienated. They have no depth, warmth or identification. They lack sympathy and willingness to approach, and do not take into account that we are one. If the world seems full of crises, it is the ties between us that are broken. The physical bonds between us have become tight and fast, and so it should be, but we need to adjust ourselves internally and emotionally to it. We need to insert warmth within these bonds that will strengthen and connect us instead of breaking us apart. You can turn off the news a bit, open a purposeful book, talk to each other, and feel each other. Instead of running around with eyes on the monitor and absorbing fragmented pieces of information, we can get a real picture of reality when we look at creation as integral, knowing that it has direction and purpose. All of reality, past or present has a single purpose: to make us perceive that we are one, like nature, and to understand that only through our mutual guarantee and interdependence will we be able to overcome any hardship. When we achieve this perspective, the perception of the world that we see will finally come into a beautiful balance called peace..

מה קורה עם אור? למה לא שומעים אותו??

היום שבו יתגלה וירוס שישבש את דעתנו הטור הזה נכתב בשעה שישראל נמצאת במקום הראשון בתחלואה העולמית בנגיף הקורונה, מחליפה תסריטים ותרחישים עתידיים עד לסיום המגפה. ייתכן ובקרוב זן האומיקרון, שמשתולל ממשפחה למשפחה, ינוח ואף יסיים את תפקידו. אבל הטבע כמו קוסם, יכול לשלוף בכל רגע שפן חדש שיעסיק אותנו. כשם שאיש לא צפה שבוקר בהיר אחד דלקת ריאות במחוז סיני תהפוך למגפה כלל-עולמית, וכולנו נעטה מסכות, נתבודד ונסתגר, נהפוך כמעט את כל אורחות חיינו לווירטואליים ונסתכל על העולם מזווית אחרת, כך אני צופה שינחתו על האנושות בזו אחר זו מכות מסוג חדש - מורכבות יותר, משוכללות יותר, עדינות יותר. הפעם הטבע לא יכה ישירות בתאי הגוף הביולוגי שלנו, אלא יעורר מעין וירוסים שיפעלו על מוח האדם, על השכל והרגש שלו, ויגרמו לשיבוש קל בתפיסה שלנו. אנשים יהיו שונים, ספק מוזרים ספק מסובבים. להבדיל אלפי הבדלות, צפיתי פעם עם הילדים שלי בסרט על חייזרים שפולשים לכדור הארץ, משתלטים על התפיסה של בני האדם ומתחילים לשבש את חייהם. כך עתיד לקרות עם הווירוסים העדינים האלה, נתחיל לזהות שאנחנו לא בסדר, שמישהו פועל בנו ודרכנו. אל בהלה! הכיוון החדש הזה יוליד בנו תובנת חיים נעלה, וניווכח בכך שגם קודם לא היינו בקו הנכון של תפיסת המציאות. בהדרגה נתחיל לזהות את חוסר האיזון המוחי, את חוסר האיזון ביחסים בין איש לרעהו ואיך שזה משליך דווקא על הגישה שלנו לחיים, לטוב ולרע. ולמה בכלל תופעה כזו ממתינה לנו מעבר לפינה? כי אסור לאנושות להיות במנוחה. יש לה תכלית שעליה כתבו כל חכמי הקבלה: להיות מקושרת רגשית בערבות הדדית, להיות מאוחדת ללב אחד כמו שאר הטבע הסובב אותנו - חלקים שונים אך אינטגרליים, הנעים בתנועה הרמונית אחת. בעל הסולם, הרב המקובל יהודה אשלג, כתב כי "בעת שהאנושות תגיע למטרתה, לדרגה השלמה של אהבת הזולת, שאז יתלכדו כל בני העולם ללב אחד, יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו" (מאמר "החירות"). בראייה בוגרת ומפוקחת יותר, אני אפילו מצפה שיתגלו כאלה וירוסים. לא כי אני מייחל לרע, אלא אני מבקש את הכרת המצב הרע שלנו; אני מייחל לכך שנגלה את הגורם המפריע למין האנושי להגיע לתכליתו. מחלות ומכות גורמות לנזק ולכאב, אבל הן גם מאותתות לנו על הכיוון לרפואה. יש כוח אחד שפועל במציאות והוא מנצח על הכול, כמו שאמרו חז"ל: "הקב"ה במה שהוא מכה, הוא מרפא" (מכילתא, בשלח). לכן במקום לספור מכה ועוד מכה, לצרף זן לזן, אנחנו צריכים להסתכל על החוסן שאנחנו רוכשים, כיצד אנחנו עתידים להשתנות ברמה הנפשית, הפסיכולוגית, הפיזית, והכי חשוב - הרוחנית. כלומר ברגישות בינינו, ומאיתנו כיחידה עולמית אחת אל הכוח האחד.

💖

הוא באמת הכוכב הבא! איזה אלוף!

הופעה מחשמלת 🤙

Wtf🙄😍

חיסון של לב בואו לרגע אחד נניח שכולם באמת צודקים, המתחסנים והלא מתחסנים. אלו שהתחסנו מרגישים שאין מוצא, ושהחיסון יגאל אותם ואת העולם מנגיף אכזרי, יחזיר אותם לשיגרה ויביא להם שקט, שלווה ובריאות. הלא מחוסנים מאמינים שהחיסון יותר מסוכן מהנגיף עצמו, והוא נזק עצום לבריאותם ומתאפיין גם בתופעות לוואי קשות. מן הסתם, עד היום היה ברור לכולם שחיסון אמור לחסן ולשמור אותנו מפני המחלה עצמה, ומי שלא מתחסן לוקח סיכון, לכן הבחירה בידו. היום מפרסמים לנו בתקשורת שהחיסון לא מבטיח לשמור עליך, וזה מותנה שגם אחרים יתחסנו. מצד שני מומחים רבים בתחום הרפואה טוענים שדווקא הלא מחוסנים, או אלו שמחוסנים באופן טבעי, הם אלו שבזכותם המגיפה יכולה להעצר ולהעלם. כך נראה שגם אנשי המקצוע בתחום הרפואה חלוקים בדעתם לכאן ולכאן. אז איך אפשר להמשיך לחיות כשהעם מפוצל, מבולבל, הדיעות חלוקות, וכל אחד באמונתו יחיה? נראה שההסטוריה חוזרת, ואיזה יד נעלמה מביאה אותנו לכאוס, פילוג ובילבול בכוונה. אומרים שחכם לומד מנסיונות העבר, והעבר שלנו מראה בבירור, שכל פעם שהעם נחצה לשניים, נלחם זה בזה - יצאו כולם נפסדים והביאו על עצמם מכות ואסונות. (ראה, חורבן בית ראשון ושני). מצד שני, ההסטוריה גם מראה שכל פעם שחרב חדה היתה מונחת על צווארינו, ניצלנו ממנה בזכות החיבור והאיחוד בינינו מעל כל חילוקי הדעות. (ראה מגילת אסתר) אז בואו נחליט ונקבע שהחיסון האמיתי שמשותף לכולנו הוא החיסון מפני פילוג, שינאה וריחוק. ורק אם נכבד איש את רעהו, נשפיע אמפטיה, אהבה ונתינה זה לזו - יבוא לציון גואל ויגאל אותנו מכל רע ומכל פגע. ---------- אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש. גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר. אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה. לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון. תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו. אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור. המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל. הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית? כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם. לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות...

איזה כיף שחזרת וחזרתם להופיע ❤

חנן בן ארי זמר עם רגש גדול ואור עמרמי אתה מוכשר יא מאמא מה שנקרא… אני מאוד אהבתי את זה… הקולות שלכם מאוד דומים לחולטין

מהמם

אד שרן החישראלי כבר אמרתי

וואוו. פשוט וואו. כמה רגש, אותנטי 🥺❤️

לא אכפת לי עדות וזה אבל עמרמי זה תימני נכון??

מרגש וואו הרבה זמן לא בכיתי ככה אמא מתגעגע בלי בוף

הם פשוט אותו דבר בקול!!

אור זרוע לצדיק - הבעש"ט נשמת משה = המאור הגדול שמאיר על הלבנה - האור החוזר שהרי אין לה אור משל עצמה - אור 7 הימים שהאיר לנכדו - רבי נחמן שנשען עליו ושמו - אור האורות שמאיר ללבנה הרעיה ישראל " לית לה מגרמה כלום " אור חוזר " אין לי אור - בריאות לשלומי היקר " אל נא רפא נא לו " - kzbin.info/www/bejne/f5_Xf5mbhrx2jMU kzbin.info/www/bejne/Z3rQn5KLr7SLsLs&pbjreload=101 עם נויה טל & עמית שאולי וחברים - קחי לך זמן - סרט גמר 2019 מגמת קולנוע יובלים אור יהודה עמית שאולי, זוכת העונה החמישית של "דה ווייס", שרה את "עד שתחזור" ששרה במקור יובל דיין. מילים ולחן: עידן חביב. מתוך "שישי שמח" עם ירון אילן, ספטמבר 2019 kzbin.info/www/bejne/aGmQqaOVpbeVhK8 kzbin.info/www/bejne/a2rCdKiOi96hkNk - עמית שאולי מבצעת את "Rise Up", מצליחה לסובב את ארבעת המנטורים ומבטיחה את מקומה בנבחרת של המנטור עברי לידר kzbin.info/www/bejne/m3mYZqaYhdanerc kzbin.info/www/bejne/oIuuipWqh8SHiZY kzbin.info/www/bejne/pnTMlGxnn6hpZsk kzbin.info/www/bejne/iaCzXqp-r8SlfJY kzbin.info/www/bejne/hXm1l2aAm7Bgoqs kzbin.info/www/bejne/rZXXe6F-eMZ3eM0 - בדה וויס הביצוע המלא של עמית שאולי מנבחרתו של עברי לידר לשיר "Jealous" ששר במקור לברינת' kzbin.info/www/bejne/eaCqfHqIoc6bkMk kzbin.info/www/bejne/aGmQqaOVpbeVhK8 - עמית שאולי, זוכת העונה החמישית של "דה ווייס", שרה את "עד שתחזור" ששרה במקור יובל דיין. מילים ולחן: עידן חביב. kzbin.info/www/bejne/Zl6nkoappduBn9E kzbin.info/www/bejne/r2rceJ6OmZ2chrs kzbin.info/www/bejne/h2q3l4mnpql7rNU

2:00 לא הבנתי מה הלך שם🙈

👏👏👏👏👍👍👍👌!!!!!

איזה צדיק נטול אגו ופניות אישיות,מפרגן מפנה במה למעריץ אלמוני ועוד עושה לו קולות כפרה על חנניה בן ארי המלך !!!!!!!!!!!!

איזה תותח.

יש שם היתקהלות😂

איזה דיוק

אור יש לך נשמה מיוחדת שמתבטאת בשירה שלך אפשר לשמוע רגשות עמוקים כל כך זה מדהים בשביל זה יש אמנות - אתה פשוט אמן בכל תא ותא !! מאחלת לך שתנצל את כל המתנות שלך לטוב !!!!

הזמר הכי טוב בתולדות המוזיקה הישראלית (אני מדבר על אור)

אור עמרמי עם אמיר דדון - מה עוד אפשר לבקש. נפלאים

ביי פאר אחת התגליות המטורפות

איזה אומץ יש לו!

איזהנכישרון

שיר יפיפה ומרגש מאד של חנן בשיתוף הקהל ובעיקר הילד הג'ינג'י המשגע אור - חוויה נהדרת של הופעה חיה

כל הכבוד לחנן! 😊 ואור אתה פשוט מוכשר!

אור עמרמי ברוקמן האריק איינשטיין הבא עוד הגדולים ידברו עליו!!!!!

ואוווו איזה אלוף מה זהההה איזה מטורף הוא כבר מהגיל הזה

דקל שמע באמת שאתה מדהים בתמיכה המטורפת בבן הכוכבבבבב שלך

אוררר התותח

ריגיש אותי בטרוף קולות ומילים שחודרים הכי עמוק פנימה לנשמה פשטות אמיתית של טוב ושמחה והשילוב של שתי הקולות האלה מדהים פשוט יש להם כמאט אותו הקול מין חיבור נשמתי עמוק תודה לכם חנן ואור

1:50 אמאלה ואבאלה

ילד מדהים עם עתיד ענק ....כבר אמרתי אריק איינשטיין הבא ❤

אור היקר, אתה הזוכה היחידי מבחינתי

אור היקר, אתה הזוכה מבחינתי. מחכה להצלחתך בעולם .

מושלםםם

מי שרואה את זה שאור זכה בכוכב הבא לייק (עכשיו בכלל הגמר לא היה ואני מנחש)

אור וחנן כל הכבוד על הכל

הדואט הספונטי הכי טוב ever!!

וואוו אחד הביצועים היפים ששמעתי

מאוהבת בקול הזה!!

וואוווו