אבל זה לא מאזן נקודות של אליפות או רצף נצחונות כפי שהיו באליפיות עם ברק !
@משההמאירי4 күн бұрын
אמת ויציב !
@blayer419 күн бұрын
כל מלה בכתבה בסלע הכי הכי טעים בחיפה
@ישראלכהן-ו2ק12 күн бұрын
❤❤אין על העיר הכי יפה בעולם ובמדינת ישראל העיר המקסימה שלנו חיפה חיפה חיפה!! ואיך קוראים לקבוצה שלנו בכדורגל שהיא הכי אלופה בעולם מכבי חיפה אלופה!!❤❤אוהב ישראל כהן מנהל אבטחה בכיר!!❤❤
@OziTapozi13 күн бұрын
חשודים במה ??
@אלכסגרנשטיין14 күн бұрын
אין על אביעד גלס בן אדם הכי טוב בתור מישהו שמכיר אותו
@טלהנרישי20 күн бұрын
גם הציבור משלם ליאיר לפיד וכל הליצנים שהולכים איתו משכורת לחברי הכנסת הערבים כולל עופר כסיף להם לא משנה לך לשלם להם משכורת
@טלהנרישי20 күн бұрын
דנה גם דרך פוטקסט
@יאירגואטה-ק3ז26 күн бұрын
אבי ג'מאל איש יקר ואוהב אדם. העשייה שלך למען תושבי חיפה והאיזור מבורכת ! ללא מופעי יחץ, ללא תמורה.. זוהי עשייה ציבורית אמיתית ! הצלחתך הצלחתנו , עלה והצלח. 🙏
@BenhamomerАй бұрын
יאללה מכבי💚🤍
@shiran09876kАй бұрын
ממשלה לב של אבן להשאיר אותם שם לא נתפס
@nonakotler3634Ай бұрын
בהצלחה לספורטאים צעירים ואמיצים שלנו! ישר כוח! זה הזמן להתפרץ באהבה ולמחוק חשבונות פתוחים כל פעם כשבא עלינו כאב גדול, וביתר שאת בזמן מלחמה, מתעוררת השאלה: איך אלוהים, שכתוב עליו שהוא רחום וחנון, רב חסד וטוב ומיטיב, יכול לסבול פעולות מזעזעות כאלו של רצח, הוצאה להורג, ולא רק של חיילים, אלא של תינוקות ונשים, של ילדים וזקנים? איך? ואין תשובה. אין מילים. כדי להבין את ה"שכל" של אלוהים, את מעשיו ואת תוכן פעולותיו, צריך לגלות אותו בשלמות ככל האפשר: מה מהותו, מהי תכונתו ומה הם חוקיו. מעצם השאלה מתבהרת תמונת מציאות, מתברר האופן שבו ברא ועיצב בעולמו זה כנגד זה את רעיון הצדקה, החיבור והעזרה ההדדית, אל מול האגו, האנוכיות והאהבה העצמית. להבין את אלוהים אפשר בעיקר כשמתחקים אחרי פעולותיו במציאות, דרך השתוות התכונות אליו, כמו שכתוב, "מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום". כלומר העיקר עבורנו זה ליצור בינינו אותם יחסים וקשרים להיות רחמנים וחַנונים, להיות קרובים וטובים, להיות חברים זה לזה. את החיבור הזה אנחנו צריכים להרגיש בלב, במוח, בכל הנשמה. מלבד זאת אין משהו של ממש שאנחנו יכולים לעשות היום, מתוך המאמץ שנעשה נתחיל לקבל מלמעלה תשובות מלאות, לא רק על היום, אלא על מה שקרה איתנו במשך כל ההיסטוריה, ואפילו נחוש מה שעתיד לקרות. בהתקרבות הלבבית בינינו תתגלה רשת חוטי הערבות בינינו. יתגלה בחוש שאם מישהו מאיתנו לא בסדר, לא הוא אחראי ואשם אלא כולנו, כולנו, כמו שכתב הרב חיים ויטאל, תלמידו של האר"י הקדוש, "כל ישראל הם גוף אחד, וכל אחד מישראל הוא איבר אחד פרטי, כי זהו הערבות, שאדם ערב בעד חברו אם יחטא. לכן אף על פי שאין באדם אותו עוון, עם כל זה ראוי הוא להתוודות עליו, כי כשעשה אותו חברו, הרי כאילו הוא עשה אותו בעצמו". זה הזמן להתפרץ באהבה, בשלום, לא לסגור חשבונות אלא למחוק אותם ולפתוח את הלב. זאת תהיה החזרה שלנו בתשובה והמענה על כל השאלות הקשות.
@shirelhacohen1709Ай бұрын
אלה הוא אכבר
@Lulia123-i4kАй бұрын
למה אתמ אוסי אצ
@elvistheparsleyАй бұрын
תכתבו התראה של אזעקה באתי לרוץ למקלט
@גדעוןאובנהАй бұрын
תיקון קל זה אח של הרב הראשי לישראל
@MeirCohen.kingbibiАй бұрын
טוחנים אותנו בתחת ואנחנו מתחננים לעוד
@jul926Ай бұрын
😢
@pavlik15793Ай бұрын
ממשלה של גמורים
@sapphireashkenazi31Ай бұрын
פוחדת 😢
@יאירחיחתוכהАй бұрын
כל הכבוד למשטרה שמעיפה את העבריינים האלה!!
@torinhalfon53712 ай бұрын
למה אתם לא בממד?
@שרוןרפאלרפאל2 ай бұрын
תנו ללחוץץץץ יאשכנזים
@nonakotler36342 ай бұрын
אין עוד מלבדו! כולנו תפילה. יהי זכרם ברוך. השם ינקום דמם! לחיות את המילים של ההורים השכולים "אנו מודיעים על נפילת בנינו היקר והאהוב יהונתן לובר", מהדהדות מילותיו של אבי הלוחם סמל יהונתן לובר ז"ל, שנפל בגבורה בקרבות בדרום עזה. "אנחנו מחבקים את כל עם ישראל ומבקשים מהתקשורת ומכל אחד בעם שלנו, אנא יום אחד של אחדות לעילוי נשמתו. אנא אל תכתבו ואל תשדרו שום דבר של מחלוקת, אנא דברו טוב, הבליטו את הטוב במקבלי ההחלטות ובעם הנפלא שלנו שיהונתן היה גאה להילחם בשבילו. אנא יום אחד של אחדות ודיבורים טובים". אלו מילים שהן למעלה מהכוח האנושי שיגידו הורים שכולים בנסיבות אלה. לקרוא אותן נותן הרגשה של קריאה בתורה, כאילו הן עולות ויוצאות ממנה. יש בכך פדיון אדיר, פעולה עצומה של העם היהודי, שאבא משלם ביקר לו מכול, מבקש שהכאב שלו ישרת פיוס כללי, את איחוד העם. אלו מילים שמגיעות ממקום עליון, לא מתוך הגוף. הבורא שם אותן בנשמתם, והוא משדר דרכם את מילותיו. המידה שבה אותם הורים שכולים מבטלים את עצמם מעידה על גדלותם. הם מתבטלים בכך שלא מאשימים אף אחד ומרגישים שהכול בא מלמעלה, ומתוך גדלות נפשם הם זוכים להרגיש את שורש העם, את הכוח שמצווה עלינו אחדות. זהו רגע האמת ולשם הכול מתנקז. הודות להם העולם שלנו מתרומם ומזדכך. כדי שהבקשות של ההורים השכולים ייפלו על אוזן כרוייה, עלינו לחיות כל הזמן עם אותן מילים שנישאות מאלו שמרגישים את האובדן האדיר הזה. הכרחי שנחיה עם ההרגשה העמוקה שלהם. כך נפרוץ את מחסום הפירוד, נשתנה בהכרח ונחיה אחרת: בחיבור, באהבה, במחילה, בהשתוקקות הדדית זה לזה.
@אריאלאלקרט2 ай бұрын
אתה לא רואה מה כתוב
@אריאלאלקרט2 ай бұрын
זה ביאליק
@סיוןאזוליס-ס7ד2 ай бұрын
איפה זה
@moneymaker10762 ай бұрын
עבודה נהדרת
@EdihSydiya2 ай бұрын
اذاقكم الله الحزن اللهم اشدد وطأتك عليهم اللهم احرمهم من الطمانينة وزدهم حزنا بعد حزن
@gulnarmuradova4272 ай бұрын
госпаде😢😢😢😢😢😮😮😮😮😮
@סיוןאזוליס-ס7ד2 ай бұрын
זה בקרית ביאליק אזור התעשיה
@Halakhalifa012 ай бұрын
My lord herzi i love peace very much❤❤❤
@123davecool2 ай бұрын
הקדוש ברוך הוא ישמור עליכם
@ttaabc29512 ай бұрын
נתניהו.גלנט.הלוי נכשלתם תעופו לנו מהפנים
@nonakotler36342 ай бұрын
כולנו תפילה. אין עוד מלבדו🙏 שמע ישראל, אדונאי אלוהיינו, אדונאי אחד🙏 פנייה ישירה לנמען הכלל הגדול בתורת ישראל מנוסח כפנייה ישירה לנמען: "ואהבת לרעך כמוך". לא "ואהבתם" ברבים, אלא בלשון יחיד, משום שכל ישראלי צריך לקחת על עצמו להיות דוגמה חיה עבור כלל ישראל, עד שכולם יסכימו פה אחד לאהוב איש את רעהו כמו את עצמם. לכן במלחמה הנוכחית קודם כול עלינו לדאוג שסביבנו באזור הנראה לעין לא יהיו אויבים, אחרת האיום יימשך ויימשך. אבל התוצאה מהמלחמה צריכה להיות שמכאן והלאה כל ישראלי יכיר בתנאים שבהם אנחנו יכולים לחיות בצורה מנצחת: ניצחון הוא ניצחון על עצמך, על המרחק שלך מכלל בני עמך. "ואהבת לרעך כמוך". תוצאה כזו מהמלחמה תהיה ניצחון על מלא, כי הרחקה פיזית של האויב מאיתנו מוצלחת לשעתה, עד שנתארגן להקים את עצמנו כחברה. והרוח שתהיה בחברה שלנו, ההשתוקקות לחיבור, היא זו שבסופו של דבר לא תיתן מקום למציאותם של אויבים. כל אחד מהחברה צריך להרגיש את הנחיצות ביחסים טובים, בבהירות המטרה והתוכנית של החיים שלנו כאן. אלו דברים שחשוב שנגלה, נרגיש, נקבל ונממש: תוכנית החיים שלנו היא להשיג חיבור שבו כל הכוחות שלנו יגיעו לכדי אהבה הדדית, תמיכה ושמירה זה על זה. השכנים שלנו חייבים להבין שאיתנו אפשר להתקיים רק בחברות ואהבה. אלו מילים שנשמעות גבוהות עכשיו, כאילו לא נדבקות לשכנים שלנו. ובכל זאת, זה מה שעלינו להשיג. אומנם כרגע צריך להיות להם פחד פשוט, שאם פתאום הם קופצים בפעולת איבה, עוברים את הגבולות, הם מקבלים על הראש. אבל בסיכומו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב שמלחמה היא בכלל לא אפשרות המונחת על השולחן. העולם צריך להבין שעם ישראל בארצו מסוגל להביא שלום לכולם. היחסים שנקבע בינינו כאן יכולים להכות גלים בלב כל באי עולם. לכן לא יכול להיות על האדמה הזאת שום דבר מלבד עם ישראל העוסק בחיבור לבבות. אומות העולם צריכות לתפוס שאי אפשר לשבור אותנו, אי אפשר לשכנע אותנו, אי אפשר ללחוץ אותנו לפינה כדי שנסכים לתכתיב אחר, כי יש לנו משימה היסטורית שאנחנו מחויבים להשיגה, ועליהם להניח לנו לעשות אותה ולעזור לנו בה. לכן למלחמה על הארץ חייבת להתווסף הכרה במשימה שלנו, בתפקיד ובייחודיות שלנו בהיסטוריה האנושית, עם ההבנה שממש עכשיו הזמן הנכון לאשש את התזה היהודית של אהבת הזולת, להתחבר ובהכרח לנצח.
@KostasLife2 ай бұрын
If Israelis live and experience the terror they are serving they will surely understand that IDF terrorism and war expansion is bad for not only humanity but for them as well
@דודושריקי-צ2ח3 ай бұрын
תמשיכן בעבודה שלכם בלי לדפוק חשבון כל הכבוד למשטרה❤❤
@asniperaimatyourhead3 ай бұрын
עבודה מצויינת
@יהודיי.ל-מ8צ3 ай бұрын
עובדים עלינו, אין דבר כזה לירט טיל.
@אלירודל3 ай бұрын
הם סתם מתפוצצים באויר לא מיירטים שום דבר
@nonakotler36343 ай бұрын
להמשיך להכות את האויב עד לניצחון המוחלט! רמת האדישות שכיסתה אותנו עם השנים כבר חצתה את גבולות החיים. באופן מוחשי להפליא זה המצב שעליו כתוב במקורותינו "ויאמר ה' אל משה, בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו" (שמות י, א). כלומר, הבורא אומר למשה, אני הכבדתי את ליבו של "פרעה", את יצר האהבה העצמית, את האגו המולך באדם. אני הידקתי את העיסוק האובססיבי של אדם בעצמו עד שהוא אדיש לזולת. לכן יותר ויותר ישראלים טרודים בנוחיות שלהם ולא פנויים להסתכל על עצמם מהצד ולשאול למה? למה לעזאזל אנחנו מתנהלים כמו שאנחנו מתנהלים? למה קורה מה שקורה? ובכלל מה הטעם בחיים, לשם מה אנחנו קיימים? שאלות אלה לא מיטיבות עם ה"פרעה" שבנו. אדם ששואל אותן עלול למצוא תשובות שיבריחו אותו מזרועות העיסוק בעצמו אל חיק אהבת הזולת, ומה יהיה אז עם "פרעה"? מה יהיה עם ה"אני" שלו? אלו מעט מהדברים שנחתו על חלקנו הלילה הזה ועוד לילות ארוכים שקדמו לו: אדישות פרעונית למצבנו, אטימות שלא נותנת לנו לשאול על עצם קיומנו. מנגד נדרש גיוס המוני של כוחות נפש שיעזרו לנו להתגבר על התרדמה הניסכת באיברים, שינערו אותנו מהכבדת הלב. אחרת נישאר עבדים, שפוטים, כפופים, כנועים לפרעה, מזמינים ביחס הזה עוד ועוד פעולות איבה מהעולם סביבנו, עד שאולי - לא עלינו - הייסורים יעוררו אותנו לברוח בחיפזון מהטבע האגואיסטי והמר הזה. אומנם מה שלא עושה השכל עושה הכאב, אבל לא זו הדרך הרצויה. הדרך הרצויה היא שנתעורר בכוחות עצמנו. אולם כעת לאור התוצאות עלינו להיות בהודיה גדולה. הרי תוצאות מטחי הטילים - עם כל התמיכה המערבית, חידושי החימוש העברי והמוח היהודי - היו יכולות להיות אחרות לגמרי. ברור שנעשה איתנו חסד רב מעורב ברחמים. מתוך ההודיה הגדולה רצוי שנתעורר בבקשה. לא בקשה להפסיק את איום הטילים אלא בקשה להסיר מאיתנו את איום העילפון הרוחני שגורר אותנו להתנגח, לריב, לשלול, להחריב זה את זה. בקשה לכוח העליון שבכל זאת יפתח לנו את הלב ויעורר בנו רגש חדש, השתוקקות לאמת, כך שנצליח לתפוס באיזה מצב אנחנו נמצאים ונשאל למה? מה נדרש מאיתנו? איך עלינו להגיב נכון? בעוד תחושת הגאווה הישראלית ממלאת לנו שוב את החזה, רצוי שנעורר זה את זה דרך דוגמה אישית של דיון בשאלות מהותיות: מי אנחנו עם ישראל? לשם מה אנחנו קיימים, ומה באמת העולם רוצה מאיתנו? ואיך במקום להתאחד לזמן קצר בכל פעם שפוקד אותנו איום נלמד להקדים תרופה למכה ונגלה חסדים איש לרעהו? כי מי יודע, אולי בפעם הבאה כבר לא נזכה לחסדים משמיים.
@nonakotler36343 ай бұрын
רפואה שלמה והחלמה מהירה וסופית לכל הפצועים! כל הכבוד לצוות רפואי. ישר כוח! משככי כאבים אופיאטיים? לנוער שלנו כואב משהו עמוק יותר הם לרוב ניתנים על ידי מרשם מרופא, חודרים למערכת העצבים, מנטרלים את אזורי הרגש במוח ומקלים על הכאב באופן מיידי. הבעיה עם משככי כאבים אופיאטים היא שעוצמתם חזקה משל הרואין, וקל למוח להתמכר לתחושת האופוריה שהם מעניקים. הבעיה הגדולה יותר היא שמינון יתר עלול לגרום למוות (עיינו ערך משבר האופיואידים בארצות הברית). אבל כנראה רבים מבני הנוער לא מרגישים מאוימים מענן הסכנות הזה כי מאז תחילת תקופת הקורונה חלה עלייה חדה בצריכת משככי כאבים אופיאטים בקרב ילדים בגילאי 12 עד 17 - וזאת בעקבות מצוקה נפשית גוברת המתבטאת גם בעלייה של כ-70% בפניות לקבלת סיוע נפשי. מתחת לכאב הנפשי נמצא בור של חוסר משמעות לחיים. לצעירים של ימינו חסרה תשובה חדה וברורה בשביל מה אנחנו חיים: בשביל מה לקום בבוקר, ללכת לבית הספר ולעשות מה שאומרים לי מבלי שאני מבין מה זה ייתן לי? גם כשהילדים מסתכלים על הוריהם, הם רואים שאבא ואימא פועלים באופן אוטומטי לפי השגרה שהחברה הכתיבה להם. גם להם אין תשובה ברורה לפשר החיים; איזה הורה מסוגל להסביר לילדיו למה אנחנו חיים מבלי לתרץ או לגמגם? איזה הורה יכול לשרטט לילדיו מסלול מובטח ליהנות מחיים עם משמעות וסיבה? בהיעדר תשובה מלאה ומשביעת רצון, הילדים מחפשים לברוח מהמציאות המדכאת בכל דרך, גם דרך משככי כאבים. לא רק הדור הצעיר סובל. בימים האחרונים אני בא במגע עם אנשים מבוגרים בני שבעים ומעלה, ואני רואה באיזו מבוכה הם נמצאים. גם הם מתחבטים בתוכם בשאלות הרות גורל כמו: למה חיים? בשביל מה חיים? איך להצדיק את הקיום? זה עיקר הכאב שלהם, ולמה שידעו לענות עליהן? בעל הסולם, הרב המקובל יהודה אשלג, שאל באחד ממאמריו איך זה אפשרי שנער קטן בן 12 או 14, יהיה מסוגל לכלכל במוחו ולהבין את הידיעות הנשגבות על משמעות החיים. אם הדור הקודם לא ידע לעכל דברים ברומו של עולם ולא קיבל תשובות מספקות וברורות, אז ברור כי ה"חולי" התפשט והביא אותנו למצב שהדור אחריו כמעט כולו נשמט מתחת ידינו. כדי להציל את הדור האבוד ולהבריא את החברה החולה שלנו, עלינו לבנות מערכת הסברה רחבה הכוללת סביבה חמה ותומכת, שתעודד כל אחד בכל גיל לחקור את השאלות העמוקות והקשות, ולמצוא תשובות במבנה הקשרים החברתיים שלנו, ברמת היחסים שלנו עם הזולת. תמיכה חברתית, אמון הדדי, מערכת יחסים זוגית טובה, משפחה אוהבת ואפילו אקלים חברתי טוב ובטוח, יעוררו בלב מערכות היחסים בינינו כוחות אדירים וחיוביים שקיימים בטבע. בכוח החיבור הנכון בין בני האדם יש כוח חזק יותר, כוח מרפא. לכן בניית מערכות חברתיות מלוכדות ובריאות, תוך שימוש מושכל בכלי התקשורת והרשתות החברתיות ישנו את אופן החשיבה לאינטגרלי ושלם יותר, ישדרגו את הערכים, ינגישו את התהליכים הגדולים המתרחשים באנושות ויכוונו כל אדם לחיות חיים טובים. אחרת המשבר יעמיק. משבר האופיואיד מצטרף לשורת משברים שתכליתם אחת: שנכיר בהכרחיות לפתח בינינו קשרים אנושיים בריאים ונדאג לחברה מאושרת. אנחנו חיים בזמן שבו הטבע האנושי שמתפתח מכריח אותנו להעמיק את הקשר בינינו, ולהגיע לרמה חדשה של חיים אנושיים. ככל שנתעכב, נחוש מתוסכלים יותר ונשמע על יותר סיפורי התמכרות. במקום זאת עלינו לפקוח את עינינו ולראות את ההזדמנות האדירה להתקדמות חברתית שנמצאת ממש בלב המשבר.
@antonionicotra71893 ай бұрын
כמה עצוב! ההתקפות האלה חייבות להיפסק. כוח, חיפה והקריות, לבי איתך (ברכות מארגנטינה) שהמלחמה אינה תואמת את רמת האבולוציה האנושית הנוכחית.