שני שחקנים גדולים זייל נוסטלגיה

גדול השחקנים זייל נוסטלגיה

שמחה זבולוני ז",ל. איראן ישראל

שני הכי גדולים

אך ירב ירב איך גם הלך לנו זאב רווח יחד עכשיו הם ביחד מבקשים על עם ישראל ביחד כול הצדיקים והצדיקות

ועכשיו גם זאב ריווח הלך יאלללה

מי כאן אחרי שזאב רווח נפטר?

אנשים גדולים תהא נישמתם בגן העדן

❤😢🎉❤🎉😢❤😢 זאב רווח זיכרו לברכה הלך היום לעולמו י"ט טבת - 19/1/2025 אבידה גדולה וענקית למדינת ישראל שמרבית אזרחי ישראל גדלו על סרטיו עוד משנות השישים והשבעים של המאה הקודמת בשיחה עם עמיתו ושותפו לסרטים יהודה ברקן ז"ל יהי זיכרם ברוך ותהי נשמתם צרורה בצרור החיים בגן עדן שני ענקים בתחומם שהביאו צחוק ושמחת חיים לדורות שלמים של ישראלים במשך כמה עשורים של פעילות בקולנוע ובתיאטרון . ❤🎉😢 🎉 ת.נ.צ.ב.ה 🎉

אך ברקן יודע בכול מצב להוציא ריטניג

ממש נהנתי ,חבל על יהודה ברקן ז"ל שעזב אותנו מוקדם מידיי , להבדיל ,זאב רווח שחקן מעולה ,חתיך וכרזמטי , מצחיק מאוד ,שימשיך להצחיק ,ובריאות טובה ,ואריכות ימים ❤.

לדרמן זה כאילו הזרחוביץ׳ המקורי - הרבה יותר מוכשר ומצחיק כמובן

גמגום קדום ‏אופי חייו ומלחמותיו של עם ישראל, מהעבר הרחוק עד עצם היום, נראה פסיבי, הססן לעומת שאר העמים. ‏אם עמי העולם ממהרים לכבוש ולדרוש את מה שנדמה להם שהוא שלהם בקול גדול ובכוח, אז היהודים עוברים בדרכי ההיסטוריה, מגמגמים ומתנצלים על עצם קיומם, על כך שהם תופסים מקום בעולם. ולא סתם. ‏בשורש הדברים עם ישראל נועד להיות המעבר, המקשר בין שני עולמות: עולמו של הכוח העליון, הטבע או האלוהים שסובב ברוחב על אהבה חובקת כול. ומנגד העולם הזה שסב באופן צר מאוד על אהבה עצמית ואנוכית. ישראל נולדו להמיר בתיקון הלב את האהבה העצמית לאהבת איש את רעהו כמוהו, שהיא הדרך לאהבת ה' ולפרוץ מבוא עבור כל העמים. ‏כיוון ששאר העמים פועלים מתוך הדחף הטבעי שלהם לאהבה עצמית, אז אין בהם הססנות. זה הרצון שטבוע בהם והם תובעים בתקיפות למלא אותו. ואילו ישראל מפאת ייעודם לא עובדים מתוך הרצון הטבעי, אלא מתוך אותו רצון, רעיון עליון שחבוי בהם. לכן הם נראים קטנים, חלשים ונחשבים לאין ואפס ביחס לעמים אחרים. ‏יוצא שכל עם בעולם עומד על שלו. יש לו את השורש שלו, את אופי הרצון האנוכי המיוחד רק לו, וממנו הוא שואב את צדקת דרכו. לישראל אין. אין לנו את הכוח הנובע מצדקת הדרך. ‏באופן עקרוני אין לנו בכלל כוחות משלנו, גם אין לנו על מה לסמוך, במה לשים מבטחנו בעולם הזה ככל העמים. בשום דרך אנחנו לא יכולים להציב את עצמנו בין האומות כאומרים: "זה העולם שלנו, זאת הארץ שלנו!". במאומה לא. ‏רק הייעוד העתידי שלנו נותן לנו בינתיים כוחות שאיתם נוכל לצאת מן המֵצַר שבו אנחנו נמצאים. אנחנו קשורים לשמיים בחוט דק שמחזיק אותנו, ותו לא. אבל החוט הדק חזק, כי מחזיק אותו הכוח העליון. החוט תָּווּי מרצון להשפיע, לאהוב, והוא נמשך ומוביל ישר אל הבורא. ‏כמובן שבעיני העולם שלנו הנע על ציר האהבה העצמית, הרצון לאהוב הוא כלום, חשוב כקליפת השום ואין לו מקום וזכות קיום. לכן תמיד עולה מחשבה בעמים איך להעלים את היהודים מכדור הארץ, ובכל דור ודור מתעורר עוד צורר, שקם וקורא להשמיד את ישראל מהעולם. זו דרכם. ‏ודרכנו? תמשיך להיות הססנית, חבוטה ומתנצלת, אלא אם נטרח להבין את שורשנו, נתקשר לייעודנו ותפקידנו, שיעניקו לנו את צדקת הדרך ואת הנחישות לפרוץ כאן בארצנו מאהבה עצמית לאהבת העם, שאחרינו תתפרש על כל העולם.

יוסי ביילין בן כלבים ארור ומנוול שהינדס ביחד עם שימי את רעיון האווילים והעיוועיווים הזה שנקרא אוסלו !!!! כל 1700 ההרוגים של ההסכם הארור הזה שהם כינו קורבנות השלום מונח לפתחם ועל צווארם של שניים אלו !!!׳ תפו עאלק יוסי !!!🤮🤮

אחחחח שני אחים אהובים.. כיף של מפגש, 🎉❤😊 ברגיג המדרדר וחנננננןןןןןן 😂😂😂

שתי נשמות גבוהות באורות גבוהים !

כששתי נשמות יקרות נפגשות <3

חאננננןןןןן....

ארועים היסטוריים הם רק ביטוי של זרמים עמוקים. הרי ארוע כזה או אחר הם לא אלא ביטוי של רצון. אחרי 20 שנות כישלון ולא להבין שלא יהיה לעולם הסכם איתם זה עיוורון טוטאלי או התמכרות פטאתית לתיאוריה

חבל שהיום במכבי הארלם ת"א רק המאמן קטש ישראלי.

מקסים

בימים טרופים אנו זקוקים לחיבוקים רבים ופחות ציניות

פתאום אני רואה את תומר שרון בצורה אחרת. הוריד קליפות פחות יפות בעיני

נעים להיזכר, כמה תמימים היינו..

נראית יותר מאושרת מאשר הייתה בקדנציה.

ההבטחות

הנחח העבודה של רבין שהוא הולך לשנות פרדיגמה.. ואכן זה היה גורף. לאורך השנתיים מהחתימה על ההסכם, ועד חיסולו בכיכר.. שינויי פרדיגמה.

כרמי פרסם את הספר סוד אכזר.. בראייה אחרי 26 שנה יצא לאור. קשה לשמור על סודות בבטן.. אם ניקח את הספר לפסיכולוגיה אז נגיע לאמת שמתחת לפני השטח..רבין לא התייעץ עם שרותי הביטחון לפני שהלך לאוסלו.

שני שחקנים דגולים. כל מה מילה שהם אומרים מרגשת...

צמד הישראלים הכי גדול שהיה למכבי מלכים

ביילין חלאה עם דם של חפים מפשע על הידיים. בןזנונים מתועב.

ביילין הפודל היה שטינקר לא קטן היה מפברק מכתבים למערכת ומשמיץ תוך התחזות לאחר.

ניר לוי יצא קטנטן ודי לא חכם.

חמודים מרגישים את ההערכה אחד לשני. חוץ מזה זו רק אני או שהוא נשמע כמו ערן זרחוביץ באיזו דמות ((:

כשפוגעים בנו, זה כואב נורא. מתי יש מקום לסליחה? מהי בכלל סליחה? איזה שדרוג אפשר לעשות לטבע הפנימי שלך, כך שאיש לא יוכל לפגוע בך? הטבע של האדם הוא רצון ליהנות, רצון למלא את עצמו בכל מיני דברים שנראים לו טוב. אנו רוצים ליהנות בעיקר מאוכל, ממין, ממשפחה, מכסף, מכבוד, משליטה ומידע, מכל מיני דברים, בשילובים כאלה ואחרים. כל הזמן אנחנו עובדים כדי למלא את הרצונות שלנו, ועושים חשבון כמה כוחות כדאי להשקיע במשהו מסוים בהתאם להנאה הצפויה. לצורך המחשה, נגיד שאנחנו רוצים לקנות איזו חליפה יפה לקראת אירוע חגיגי במיוחד. השקענו את הסכום הגבוה שהיא עלתה, שווה ערך לכמעט שבוע עבודה, ובהתרגשות רבה קנינו אותה. מגיע היום המיוחל, אנחנו לובשים את החליפה החדשה, מסתובבים בין כולם עם חיוך מאוזן לאוזן. אנשים אומרים: 'וואו, איזו חליפה מדהימה'. החזה מתנפח מגאווה. ופתאום, מישהו זורק איזו יציאה מול כולם, 'וואלה מה נהיה איתך, איזו חליפה מוזרה לבשת? מה זה, פורים היום?'. ומאותו אותו רגע, המציאות השתנתה. כולם מצחקקים, ואנחנו מתמלאים בושה. בהמשך הערב, שוב אנחנו נתקלים באותו אדם, והוא אומר לנו בשקט: 'סליחה אם קודם אמרתי משהו לא במקום'. מיד אנחנו מגיבים בביטול: 'מה פתאום, שטויות, הכול בסדר, מה קרה לך...'. האם בבקשת סליחה כזו יש בכדי לפצות על הפגיעה שנוצרה? ודאי שלא. לכן אנחנו לא מקבלים אותה. סליחה של ממש הייתה צריכה להיות כזו שתפצה אותי על הסכום הגדול שהשקעתי בקניית החליפה, על כל הציפיות שהיו לי לקבל מחמאות, כבוד והערכה, תקוות שהתחלפו בזלזול, לעג ובושה. על כל הדברים שהצטברו אצלי, דרוש לי פיצוי הולם. הפיצוי יכול להגיע דרך נקמה, כמו שבדרך כלל קורה, או לחילופין דרך זה שאותו אדם יגיע אליי עם התנצלות מעומק הלב, ישכנע אותי בכך שהוא מבין כמה נזק הוא גרם לי, איזה עלבון נורא, יאמר שרע לו מזה כל כך עד שהוא רוצה להוסיף להתנצלותו גם צ'ק שמן, משהו שיכסה קנייה של עשר חליפות אחרות, לצורך הדוגמה. במקרה כזה, אם ארגיש שהתנצלותו היא אכן כנה וגם הצ'ק ייראה לי מספיק מכובד, או אז אהיה מוכן לסלוח, למחוק את המקרה כאילו לא היה. באופן עקרוני, כגודל המכה כך גודל הפיצוי שיוכל לכסות אותה. סליחה, נקמה, פגיעה, עלבון, השקעה, כל אלה הם דברים שנמדדים ביחס לרצון האגואיסטי שלי ליהנות. בלבד. כאשר האגו עדיין מרגיש פגוע ודורש נקמה, זה אומר שמקום הפגיעה לא התמלא בפיצוי מספק. הבור שנפער בתוך הלב עדיין פתוח, ולכן איננו יכולים באמת לסלוח. עד כאן ניתחנו תופעות שכולנו מכירים, ועתה נתקדם. מתישהו, באמצע החיים, יכולה לבצבץ באדם הרגשה שכל סגנון ההתנהלות הזה של פגיעות ונקמות, של מרדפים אחרי הנאות שבסוף תמיד חומקות, של תקוות לכבוד ואכזבות, מאבקים על שליטה ומלחמות - מתיש אותו. הורס לו את הבריאות, את מערכות היחסים, את כל החיים. 'מה אני מרוויח מכל זה', הוא מתחיל לשאול את עצמו, 'בשביל זה כדאי לחיות? זה הייעוד שלי, זה כל מה שיש לי לעשות?'. התעוררות השאלות הפנימיות הללו מביאה את האדם אל שיטה להתפתחות פנימית, שיטה להתעלות מעל מגבלות הטבע האגואיסטי. השיטה הזו מלמדת שהמטרה הגדולה של קיומנו עלי אדמות, היא לגלות את כוח הטבע הכללי. תכונתו היא השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה, ומגלים אותו על ידי רכישת תכונה דומה. הגילוי הזה מוגדר כרוחני, כי הוא מעלה את האדם לדרגת קיום עליונה, נצחית ושלמה. איך זה קורה? בגדול, על ידי פיתוח קשרי אהבה במסגרת קבוצתית קטנה שמשמשת לנו כמעבדה, אנחנו משלימים זה את זה בצורה שאליה אף אחד לא יוכל להגיע לבדו. לומדים להתחבר זה לזה בהרמוניה, כמו איברים שונים בגוף אחד. פגיעה, פיצוי, נקמה, סליחה, כל המשחקים האלה מאבדים מחשיבותם כי אנחנו מבינים שהמאבק שלנו הוא לא האחד בשני, אלא כולנו יחד מול הטבע האגואיסטי. בתהליך ההתפתחות המשותף, אם אני קולט שפגעתי במישהו, אני ניגש אליו ישירות ומבקש להשלים את שקלקלתי מולו. להתקרב אליו, להתחבר איתו, לעשות הכול כדי שבינינו ישרה שוב כוח האהבה. ואם מישהו פגע בי, אני מזכיר לעצמי שזה לא הוא אשם, אלא האגו, ומשתדל לעזור לו להתעלות ממנו. בדרך זו, אנחנו מתקרבים בהדרגה למצב שהעולם שלנו הופך למקום שכיף לחיות בו. עם הדדיות, תמיכה וביטחון, עם כוח עליון.

ראיון- "סרק סרק"

מרגש

אני לא ילד בן. 69 מכיר כל תמונה שלכם

אני זאב רווח חדש כל אחד שואל אותי מציקים לי אני אומר אני לא זאבי. לא את זאבי אני אמור נכון אני דומה לו אני אדם של יום יום. אנשים. רק פעם אני אומר רק ביצים.

שתי נשמות יפות שיושבות ומדברות, איזה כיף היה לראות את השניים האלה כאן מדברים

מעולה! אבל עדיין קשה להכיל שצרכתי תוכן של ערוץ 20

אהרון ברק אתה הקלון שני אלה סתם גיבורים

מראה כמה רבין היה שקרן ושבוע עדות ראשונית מפי אביגדור קהלני ....

חנן ומורדי חנןןןןןןןן

יהודה ברקן בא לרב אברהם ברוך בחלום במצב לא טוב בשמיים, כל פעם שבן אדם רואה משהו שהוא עבירה כמו הסרטון הזה בשמיים זה מוסיף לו חובות ויסורים כי הוא מחטיא הרבים בבקשה תורידו את הסרטון לעילוי נשמתו של יהודה ברקן כדי שיהיה לו מנוחה בשמיים כמו שאתם יכולים לראות מהסרטון שיהודה ברקן בא לרב מדקה 2 ורבע kzbin.info/www/bejne/hpKaqGWBf7p4rJY

חתיכים מתוקים יפים ומקסימים

חבל שלא הספיקו להוציא את סרטים ביחד😔

רוני דניאל זייל

תודה לכם אתם לא נעלמתם לשום מקום