אני מת אני מת איפה הייתי 4 שנים ? איך לא נפגשתי עם הסידרה המצויינת הזו ציון 100+ כל תוכניות הבידור וסדרות הבידור ראוי שילמדו איך עושים מקצת הרבה אני מת פשוט מת "נשר חירבן עלי"
@Kfirc2 Жыл бұрын
במקרה הגעתי לסדרה הזו קצר קולע מצחיק, קסט מצויין חבל שאין לה המשך יכולה ללמד אחרים איך יוצרים סדרה צחוק מרוכז
@ShmuelAntbi Жыл бұрын
חחח רוני ששון המלךךךך
@יפהכהן-מ9ה Жыл бұрын
גדול
@kokobkokob32982 жыл бұрын
Yo Yoko
@משהעבדי-צ1מ2 жыл бұрын
מי הרשה לקורונה לבוא ולשנות לנו כך פתאום את החיים? מה, היא לא יודעת שאנחנו לא אוהבים שינויים? איפה קצת נימוס, התחשבות באחרים? הקושי לחולל שינוי נובע מכך שהאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. אם בא שינוי מסוג של הפתעה משמחת, אז אין בעיה, הוא מתקבל בברכה. אבל אם לא ברור לאן השינוי מוביל, אז אנחנו בחוסר מנוחה. תקופת הקורונה מזמינה אותנו לשינויים, זה כבר לא מוטל בספק. מה שכן חשוב לדעת הוא שבידינו לקבוע, אם השינויים הללו יהיו לטובה או לרעה. אם נשכיל להבין מהי המשמעות של התקופה, לאן היא מזמינה אותנו ומה היא בעצם רוצה מהחיים שלנו, נבין גם איך להתגבר על המגפה ולמנף אותה לצמיחה חדשה. כדאי לזכור שתמיד יש לנו בחירה, בין דרך פחות או יותר טובה. תרופה לקורונה, אם ניגש ישר לנקודה, לא חייבת להיות בצורה של כדורים או זריקות דווקא. יכול להיות שזה יהיה משהו חדש, משהו אחר. אולי לא בצורה ביולוגית בכלל, אלא מהפן הפסיכולוגי של העניין. למה הכוונה? אם נתחיל להתייחס טוב יותר האחד לשני, להתקרב נפשית, לחשוב על טובת הזולת ולא רק על עצמנו - הרי שאז נוכל לומר שניצלנו בתבונה את התקופה הלא-פשוטה. במקרה כזה גם יתברר לנו שהקורונה לא באה להרוס אותנו, אלא ליישר אותנו, לשפר אותנו כפרטים וכחברה. מהות השינוי המתבקש הוא שנתחשב יותר זה בזה, מתוך הכרה בעובדה שכולנו חלקים במערכת אחת, גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים זה לזה, מקצה לקצה. זהו הלקח העיקרי מעידן הקורונה, ועליו בדיוק מצביעה המגפה. היא מאירה את הליקויים שבקשרים בין בני האדם. עד שלא נפנים זאת, שום תרופה ביולוגית לא תוכל לעצור את הנגיפים המזיקים שעוד עומדים לפתחנו. דרוש כאן טיפול שורש, תרופה עמוקה הרבה יותר לבעיה שמתחילה ברמת היחסים בינינו. תהליך הריפוי החברתי כולל ויתור על הרגלים ישנים ורכישת הרגלים חדשים. ההרגל העיקרי שממנו חובה להיפטר הוא המבט השלילי על האחרים. לפי טבעו האגואיסטי, האדם לא מסוגל להסתכל על הזולת בעין טובה, כמו שהוא מסתכל על הילד הקטן שלו. המבט רגיל להיות ביקורתי, מנמיך, מזלזל, כדי להרגיש גבוה יותר מכולם. ההרגלים הטובים שכדאי לרכוש מתחלקים לשלוש רמות: א) להתייחס לאחרים טוב, מפני שאנחנו נמצאים במנגנון אחד ותלויים זה בזה כדי למגר את הקורונה. ב) להתייחס לזולת טוב לא כדי להימלט מהצרה המשותפת, אלא מפני שעצם החיבור עם כולם באהבה עושה את החיים שלי טובים ובטוחים הרבה יותר. ג) להתייחס באהבה שאינה תלויה במה שאני מקבל מאחרים, אלא מתוך הכרה שהאהבה בעצמה היא המעמד הגבוה ביותר שאליו יכול אדם להעפיל. כדי להתחיל לתרגל יחס טוב לזולת, הנה כמה טיפים מעשיים. השאיפה הכללית היא להראות לאחרים שאנחנו רוצים בטובתם. מחמאות יכולות לעזור כאן מאוד, אז נתחיל לפזר אותן בסביבה. בעדינות ורגישות כמובן, והעיקר מתוך כוונה להראות לאחרים שמתוך הלב שלנו יוצאים גלים חיוביים לקראתם. זה יכול להיות בכל מקום, בעבודה, בבית, עם קולגות או עם בני משפחה. לדוגמה, באנו הביתה ובני הזוג הכינו ארוחה. מה שלא יהיה, תמיד נגיד שזה מצוין. וגם אם לפעמים לילדים לא הולך משהו בלימודים, ניתן להם חיבוק חם ונדגיש שאנחנו אוהבים אותם בלי שום קשר לרמת ההישגים שלהם. ככל שנתרגל להתחשב יותר ברגשות וברצונות של האחרים ונרצה להשפיע להם כל טוב, אנחנו נגלה שזה משפר את כל תחומי החיים. מהרמה של מערכות יחסים דרך בריאות, סיפוק ושמחה, ועד להצלחה בכל דבר שאנחנו עושים. בכל מקום יתגלה שפע, טוב, כמו מעיין של חיים, ואנחנו נלגום ממנו לרוויה, משתאים ומודים! מן המקורות "עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון" בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמרי "שמעתי", טז
@משהעבדי-צ1מ2 жыл бұрын
מי הרשה לקורונה לבוא ולשנות לנו כך פתאום את החיים? מה, היא לא יודעת שאנחנו לא אוהבים שינויים? איפה קצת נימוס, התחשבות באחרים? הקושי לחולל שינוי נובע מכך שהאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. אם בא שינוי מסוג של הפתעה משמחת, אז אין בעיה, הוא מתקבל בברכה. אבל אם לא ברור לאן השינוי מוביל, אז אנחנו בחוסר מנוחה. תקופת הקורונה מזמינה אותנו לשינויים, זה כבר לא מוטל בספק. מה שכן חשוב לדעת הוא שבידינו לקבוע, אם השינויים הללו יהיו לטובה או לרעה. אם נשכיל להבין מהי המשמעות של התקופה, לאן היא מזמינה אותנו ומה היא בעצם רוצה מהחיים שלנו, נבין גם איך להתגבר על המגפה ולמנף אותה לצמיחה חדשה. כדאי לזכור שתמיד יש לנו בחירה, בין דרך פחות או יותר טובה. תרופה לקורונה, אם ניגש ישר לנקודה, לא חייבת להיות בצורה של כדורים או זריקות דווקא. יכול להיות שזה יהיה משהו חדש, משהו אחר. אולי לא בצורה ביולוגית בכלל, אלא מהפן הפסיכולוגי של העניין. למה הכוונה? אם נתחיל להתייחס טוב יותר האחד לשני, להתקרב נפשית, לחשוב על טובת הזולת ולא רק על עצמנו - הרי שאז נוכל לומר שניצלנו בתבונה את התקופה הלא-פשוטה. במקרה כזה גם יתברר לנו שהקורונה לא באה להרוס אותנו, אלא ליישר אותנו, לשפר אותנו כפרטים וכחברה. מהות השינוי המתבקש הוא שנתחשב יותר זה בזה, מתוך הכרה בעובדה שכולנו חלקים במערכת אחת, גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים זה לזה, מקצה לקצה. זהו הלקח העיקרי מעידן הקורונה, ועליו בדיוק מצביעה המגפה. היא מאירה את הליקויים שבקשרים בין בני האדם. עד שלא נפנים זאת, שום תרופה ביולוגית לא תוכל לעצור את הנגיפים המזיקים שעוד עומדים לפתחנו. דרוש כאן טיפול שורש, תרופה עמוקה הרבה יותר לבעיה שמתחילה ברמת היחסים בינינו. תהליך הריפוי החברתי כולל ויתור על הרגלים ישנים ורכישת הרגלים חדשים. ההרגל העיקרי שממנו חובה להיפטר הוא המבט השלילי על האחרים. לפי טבעו האגואיסטי, האדם לא מסוגל להסתכל על הזולת בעין טובה, כמו שהוא מסתכל על הילד הקטן שלו. המבט רגיל להיות ביקורתי, מנמיך, מזלזל, כדי להרגיש גבוה יותר מכולם. ההרגלים הטובים שכדאי לרכוש מתחלקים לשלוש רמות: א) להתייחס לאחרים טוב, מפני שאנחנו נמצאים במנגנון אחד ותלויים זה בזה כדי למגר את הקורונה. ב) להתייחס לזולת טוב לא כדי להימלט מהצרה המשותפת, אלא מפני שעצם החיבור עם כולם באהבה עושה את החיים שלי טובים ובטוחים הרבה יותר. ג) להתייחס באהבה שאינה תלויה במה שאני מקבל מאחרים, אלא מתוך הכרה שהאהבה בעצמה היא המעמד הגבוה ביותר שאליו יכול אדם להעפיל. כדי להתחיל לתרגל יחס טוב לזולת, הנה כמה טיפים מעשיים. השאיפה הכללית היא להראות לאחרים שאנחנו רוצים בטובתם. מחמאות יכולות לעזור כאן מאוד, אז נתחיל לפזר אותן בסביבה. בעדינות ורגישות כמובן, והעיקר מתוך כוונה להראות לאחרים שמתוך הלב שלנו יוצאים גלים חיוביים לקראתם. זה יכול להיות בכל מקום, בעבודה, בבית, עם קולגות או עם בני משפחה. לדוגמה, באנו הביתה ובני הזוג הכינו ארוחה. מה שלא יהיה, תמיד נגיד שזה מצוין. וגם אם לפעמים לילדים לא הולך משהו בלימודים, ניתן להם חיבוק חם ונדגיש שאנחנו אוהבים אותם בלי שום קשר לרמת ההישגים שלהם. ככל שנתרגל להתחשב יותר ברגשות וברצונות של האחרים ונרצה להשפיע להם כל טוב, אנחנו נגלה שזה משפר את כל תחומי החיים. מהרמה של מערכות יחסים דרך בריאות, סיפוק ושמחה, ועד להצלחה בכל דבר שאנחנו עושים. בכל מקום יתגלה שפע, טוב, כמו מעיין של חיים, ואנחנו נלגום ממנו לרוויה, משתאים ומודים! מן המקורות "עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון" בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמרי "שמעתי", טז
@משהעבדי-צ1מ2 жыл бұрын
מי הרשה לקורונה לבוא ולשנות לנו כך פתאום את החיים? מה, היא לא יודעת שאנחנו לא אוהבים שינויים? איפה קצת נימוס, התחשבות באחרים? הקושי לחולל שינוי נובע מכך שהאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. אם בא שינוי מסוג של הפתעה משמחת, אז אין בעיה, הוא מתקבל בברכה. אבל אם לא ברור לאן השינוי מוביל, אז אנחנו בחוסר מנוחה. תקופת הקורונה מזמינה אותנו לשינויים, זה כבר לא מוטל בספק. מה שכן חשוב לדעת הוא שבידינו לקבוע, אם השינויים הללו יהיו לטובה או לרעה. אם נשכיל להבין מהי המשמעות של התקופה, לאן היא מזמינה אותנו ומה היא בעצם רוצה מהחיים שלנו, נבין גם איך להתגבר על המגפה ולמנף אותה לצמיחה חדשה. כדאי לזכור שתמיד יש לנו בחירה, בין דרך פחות או יותר טובה. תרופה לקורונה, אם ניגש ישר לנקודה, לא חייבת להיות בצורה של כדורים או זריקות דווקא. יכול להיות שזה יהיה משהו חדש, משהו אחר. אולי לא בצורה ביולוגית בכלל, אלא מהפן הפסיכולוגי של העניין. למה הכוונה? אם נתחיל להתייחס טוב יותר האחד לשני, להתקרב נפשית, לחשוב על טובת הזולת ולא רק על עצמנו - הרי שאז נוכל לומר שניצלנו בתבונה את התקופה הלא-פשוטה. במקרה כזה גם יתברר לנו שהקורונה לא באה להרוס אותנו, אלא ליישר אותנו, לשפר אותנו כפרטים וכחברה. מהות השינוי המתבקש הוא שנתחשב יותר זה בזה, מתוך הכרה בעובדה שכולנו חלקים במערכת אחת, גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים זה לזה, מקצה לקצה. זהו הלקח העיקרי מעידן הקורונה, ועליו בדיוק מצביעה המגפה. היא מאירה את הליקויים שבקשרים בין בני האדם. עד שלא נפנים זאת, שום תרופה ביולוגית לא תוכל לעצור את הנגיפים המזיקים שעוד עומדים לפתחנו. דרוש כאן טיפול שורש, תרופה עמוקה הרבה יותר לבעיה שמתחילה ברמת היחסים בינינו. תהליך הריפוי החברתי כולל ויתור על הרגלים ישנים ורכישת הרגלים חדשים. ההרגל העיקרי שממנו חובה להיפטר הוא המבט השלילי על האחרים. לפי טבעו האגואיסטי, האדם לא מסוגל להסתכל על הזולת בעין טובה, כמו שהוא מסתכל על הילד הקטן שלו. המבט רגיל להיות ביקורתי, מנמיך, מזלזל, כדי להרגיש גבוה יותר מכולם. ההרגלים הטובים שכדאי לרכוש מתחלקים לשלוש רמות: א) להתייחס לאחרים טוב, מפני שאנחנו נמצאים במנגנון אחד ותלויים זה בזה כדי למגר את הקורונה. ב) להתייחס לזולת טוב לא כדי להימלט מהצרה המשותפת, אלא מפני שעצם החיבור עם כולם באהבה עושה את החיים שלי טובים ובטוחים הרבה יותר. ג) להתייחס באהבה שאינה תלויה במה שאני מקבל מאחרים, אלא מתוך הכרה שהאהבה בעצמה היא המעמד הגבוה ביותר שאליו יכול אדם להעפיל. כדי להתחיל לתרגל יחס טוב לזולת, הנה כמה טיפים מעשיים. השאיפה הכללית היא להראות לאחרים שאנחנו רוצים בטובתם. מחמאות יכולות לעזור כאן מאוד, אז נתחיל לפזר אותן בסביבה. בעדינות ורגישות כמובן, והעיקר מתוך כוונה להראות לאחרים שמתוך הלב שלנו יוצאים גלים חיוביים לקראתם. זה יכול להיות בכל מקום, בעבודה, בבית, עם קולגות או עם בני משפחה. לדוגמה, באנו הביתה ובני הזוג הכינו ארוחה. מה שלא יהיה, תמיד נגיד שזה מצוין. וגם אם לפעמים לילדים לא הולך משהו בלימודים, ניתן להם חיבוק חם ונדגיש שאנחנו אוהבים אותם בלי שום קשר לרמת ההישגים שלהם. ככל שנתרגל להתחשב יותר ברגשות וברצונות של האחרים ונרצה להשפיע להם כל טוב, אנחנו נגלה שזה משפר את כל תחומי החיים. מהרמה של מערכות יחסים דרך בריאות, סיפוק ושמחה, ועד להצלחה בכל דבר שאנחנו עושים. בכל מקום יתגלה שפע, טוב, כמו מעיין של חיים, ואנחנו נלגום ממנו לרוויה, משתאים ומודים! מן המקורות "עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון" בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמרי "שמעתי", טז
@משהעבדי-צ1מ2 жыл бұрын
מי הרשה לקורונה לבוא ולשנות לנו כך פתאום את החיים? מה, היא לא יודעת שאנחנו לא אוהבים שינויים? איפה קצת נימוס, התחשבות באחרים? הקושי לחולל שינוי נובע מכך שהאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. אם בא שינוי מסוג של הפתעה משמחת, אז אין בעיה, הוא מתקבל בברכה. אבל אם לא ברור לאן השינוי מוביל, אז אנחנו בחוסר מנוחה. תקופת הקורונה מזמינה אותנו לשינויים, זה כבר לא מוטל בספק. מה שכן חשוב לדעת הוא שבידינו לקבוע, אם השינויים הללו יהיו לטובה או לרעה. אם נשכיל להבין מהי המשמעות של התקופה, לאן היא מזמינה אותנו ומה היא בעצם רוצה מהחיים שלנו, נבין גם איך להתגבר על המגפה ולמנף אותה לצמיחה חדשה. כדאי לזכור שתמיד יש לנו בחירה, בין דרך פחות או יותר טובה. תרופה לקורונה, אם ניגש ישר לנקודה, לא חייבת להיות בצורה של כדורים או זריקות דווקא. יכול להיות שזה יהיה משהו חדש, משהו אחר. אולי לא בצורה ביולוגית בכלל, אלא מהפן הפסיכולוגי של העניין. למה הכוונה? אם נתחיל להתייחס טוב יותר האחד לשני, להתקרב נפשית, לחשוב על טובת הזולת ולא רק על עצמנו - הרי שאז נוכל לומר שניצלנו בתבונה את התקופה הלא-פשוטה. במקרה כזה גם יתברר לנו שהקורונה לא באה להרוס אותנו, אלא ליישר אותנו, לשפר אותנו כפרטים וכחברה. מהות השינוי המתבקש הוא שנתחשב יותר זה בזה, מתוך הכרה בעובדה שכולנו חלקים במערכת אחת, גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים זה לזה, מקצה לקצה. זהו הלקח העיקרי מעידן הקורונה, ועליו בדיוק מצביעה המגפה. היא מאירה את הליקויים שבקשרים בין בני האדם. עד שלא נפנים זאת, שום תרופה ביולוגית לא תוכל לעצור את הנגיפים המזיקים שעוד עומדים לפתחנו. דרוש כאן טיפול שורש, תרופה עמוקה הרבה יותר לבעיה שמתחילה ברמת היחסים בינינו. תהליך הריפוי החברתי כולל ויתור על הרגלים ישנים ורכישת הרגלים חדשים. ההרגל העיקרי שממנו חובה להיפטר הוא המבט השלילי על האחרים. לפי טבעו האגואיסטי, האדם לא מסוגל להסתכל על הזולת בעין טובה, כמו שהוא מסתכל על הילד הקטן שלו. המבט רגיל להיות ביקורתי, מנמיך, מזלזל, כדי להרגיש גבוה יותר מכולם. ההרגלים הטובים שכדאי לרכוש מתחלקים לשלוש רמות: א) להתייחס לאחרים טוב, מפני שאנחנו נמצאים במנגנון אחד ותלויים זה בזה כדי למגר את הקורונה. ב) להתייחס לזולת טוב לא כדי להימלט מהצרה המשותפת, אלא מפני שעצם החיבור עם כולם באהבה עושה את החיים שלי טובים ובטוחים הרבה יותר. ג) להתייחס באהבה שאינה תלויה במה שאני מקבל מאחרים, אלא מתוך הכרה שהאהבה בעצמה היא המעמד הגבוה ביותר שאליו יכול אדם להעפיל. כדי להתחיל לתרגל יחס טוב לזולת, הנה כמה טיפים מעשיים. השאיפה הכללית היא להראות לאחרים שאנחנו רוצים בטובתם. מחמאות יכולות לעזור כאן מאוד, אז נתחיל לפזר אותן בסביבה. בעדינות ורגישות כמובן, והעיקר מתוך כוונה להראות לאחרים שמתוך הלב שלנו יוצאים גלים חיוביים לקראתם. זה יכול להיות בכל מקום, בעבודה, בבית, עם קולגות או עם בני משפחה. לדוגמה, באנו הביתה ובני הזוג הכינו ארוחה. מה שלא יהיה, תמיד נגיד שזה מצוין. וגם אם לפעמים לילדים לא הולך משהו בלימודים, ניתן להם חיבוק חם ונדגיש שאנחנו אוהבים אותם בלי שום קשר לרמת ההישגים שלהם. ככל שנתרגל להתחשב יותר ברגשות וברצונות של האחרים ונרצה להשפיע להם כל טוב, אנחנו נגלה שזה משפר את כל תחומי החיים. מהרמה של מערכות יחסים דרך בריאות, סיפוק ושמחה, ועד להצלחה בכל דבר שאנחנו עושים. בכל מקום יתגלה שפע, טוב, כמו מעיין של חיים, ואנחנו נלגום ממנו לרוויה, משתאים ומודים! מן המקורות "עם הרצון להשפיע, בזמן שהאדם זוכה לזה, אז הוא מוכשר לקבל שפע עליון" בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמרי "שמעתי", טז
@aviharari29862 жыл бұрын
ענק !!! אני צופה בכם בלופ בכל פעם שאני רוצה לצחוק 🌟
@aviharari29862 жыл бұрын
🤣🤣🤣🤣🤣
@aviharari29862 жыл бұрын
😆😅🤣😂
@aviharari29862 жыл бұрын
😂😂😂😂😂😂
@rofeha00003 жыл бұрын
Love it 😍
@דורוןהטכנאי3 жыл бұрын
הקטע הכי מצחיק שראיתי 2:13
@sashutka1003 жыл бұрын
כלב מסכן נוראי
@danielvazana31413 жыл бұрын
רק אני שמתי לב שזה מפתח של יונדאי🤣
@atemani_amishtaknez3 жыл бұрын
אחלה שחר 🤎🤎🤎🤎
@זאבאדלר-ז2ל3 жыл бұрын
אבי הטחול מלך
@יהונתןששון-ח7ק3 жыл бұрын
היה מידי צפוי
@juliakuleshova54403 жыл бұрын
חחחחחחחחחחחח
@יוסיבר-ה3ר4 ай бұрын
🪞💴💴🗞️ 📲👓👓
@יוסיבר-ה3ר4 ай бұрын
🪞💴💴🗞️ 📲👓👓
@יוסיבר-ה3ר4 ай бұрын
🪞💴💴🗞️ 📲👓👓
@יוסיבר-ה3ר4 ай бұрын
🪞💴💴🗞️ 📲👓👓
@cowboy78134 жыл бұрын
מגיפת קורונה לא הוציאה אף עם מכל הגזעים והדתות מה אלוהים רוצה מאיתנו והוא לא מסתפק במעשי האדם? האם אלוהים שווה למאמין ולא מאמין? אין ספק שיש פגם, והאנושות נמנעה מלפנות לדלת האל. זו הסיבה שהוא מקלל אותם בידיעה שהם חוזרים לדלתו האחת.
@holechbatel29354 жыл бұрын
רוני ששון אחד האנשים המצחיקים בארץ
@zivayash15884 жыл бұрын
מי שפה ב2020 אגדה
@drkiko64714 жыл бұрын
כל הכבוד !
@ofir.weizman4 жыл бұрын
וואו
@uzicalev33254 жыл бұрын
יש להם דלת אחת ועוד דלת אחת, אה אז זה שתיים. חחחח 😂 הרג אותי