19 сағат бұрын
14 күн бұрын
Ай бұрын
Ай бұрын
Пікірлер
@אלכסלוגר Күн бұрын
שלום, כמה שאלות: 1. מה ההבדל בין תבנית ותואר? המשמות הגדולה של שניהם זה צורה פיזית, יש ניואנסים קטנים? 2. במשמעות הראשונה של תמונה, לא הבנתי אותה. הרמב"ם אומר שהיא צורת הדבר על פי השגת החושים, אבל זה בעצם אומר שאחת המשמעויות של תמונה היא תבנית וזו סתירה להתחלה לא?
@eitanbenda 23 сағат бұрын
שלום אלכס, תבנית, לפי ההגדרה שנותן הרמב"ם בפרק הזה, היא הצורה הגיאומטרית של העצם שבו מדובר. תואר הוא מושג מורכב יותר, שלו יקדיש הרמב"ם פרקים רבים בהמשך החלק הראשון. בינתיים אפשר לציין למשל את התארים הבאים כתארים שאנשים נוטים לייחס לאל (תפיסה שהרמב"ם יחלוק עליה באופן עמוק בהמשך): שהאל קנא ונוקם, שהאל רחום וחנון ועוד. המשמעות הראשונה מבין השלוש שהרמב"ם מייחס למושג התמונה היא אכן זהה לתבנית. אבל יש לשים לב שהעובדה ששתי מילים מסמנות את אותו הדבר, בוודאי במקרה הזה שבו לאחת מהן מספר משמעויות, אינה מהווה סתירה.
@david_bentsvi_ Күн бұрын
זה לא דובי זה שועל!😂
@אלכסלוגר Күн бұрын
שאלה בנוגע לתבזה צלמם - מה הכוונה, לקחת לרשעים את השכל? זה לא מובן תודה
@eitanbenda Күн бұрын
@@אלכסלוגר שלום אלכס, זה אכן לא מאוד מובן. נראה שהרמב"ם מנסה לומר שברור שהביזיון מצד האל כלפי צלמם של הרשעים לא יכול לחול על הצורה הפיזית שלהם, ולכן הביזיון הזה מתייחס לשכל שלהם. במלים אחרות, נראה שהביזיון הוא לאו דווקא לקחת לרשעים את השכל, אלא זה היחס השלילי מצד האל כלפי הדרך שבה הרשעים מפעילים את השכל שלהם, ואם לדייק יותר - כלפי הדרך שבה הם בוחרים שלא לממש את הפוטנציאל השכלי שלהם.
@אלכסלוגר Күн бұрын
@@eitanbenda תודה רבה, הסבר יפה
@המאמין 5 күн бұрын
בקיצור מה שאומר קהלת...שצריך לזכור שהכול זמני ובעצם הכול סתם עובר חולף.....
@1talyotam 6 күн бұрын
השבתאות גם הגיעה לתימן!
@1talyotam 6 күн бұрын
" מה שהיה הוא שיהיה"... "ואין חדש תחת השמש".
@אילעובד-ע8ד 8 күн бұрын
אשרייך להאיר לנו את הבוקר בתקופה הזו, תודה אח יקר
@ברקגילת 16 күн бұрын
שלום איתן, אחת הסיבות לעניין שגיליתי במורה נבוכים, שאני נעזר בך להבנתו. הייתה העובדה שהרמב"ם כבר מפרקי המבוא אומר דיי במפורש שהספר עוסק, במה שאני מכנה "התפתחות האדם". התפתחות אישית אינה דבר ערטילאי והיא אותו גורם שהופך אותנו מבעלי מודעות אישית אחת - לבעלי מודעות אחרת ממוקדת וגבוהה יותר. ולא רק זה, היא אותו תהליך שמאפשר לבני אדם להבחין בין עיקר לתפל. ואיך להציב את עצמנו בתוך העולם המשתנה סביבנו שלווים ובטוחים יותר בעצמנו. הפרקים מפרק ל' ועד היכן שהגעתי אליו פרק סוף פרק ל"ו עוסקים כולם בנושאי התודעה האישית והשינוי שנדרש לעיצובם, ולשינוי הנדרש בעיסוק "המכונה, מעשה מרכבה". שאלתי לגבי פרק ל"ד היא לגבי מה שהרמב"ם מונה כתכונה הרביעית "נטייה מזגית" עמוד 81 מלמעלה שמונה שורות, תוכן הנאמר על ידי הרמב"ם סותר כל הגיון ישר , הרי האדם שמחפש שינוי ובעליל אינו מושלם ,פועל לבנות את השינוי בלמידה וראיית דבר אחר ממה שהוא מכיר. הרמב"ם מסתמך בקטע הזה על מין אמונות עתיקות מהרפואה שאינם עומדים בהיגיון השכלי שמאפיין אותו, ויותר מזה מנוגדות לכל שיטה של לימוד התפתחות, ראיתי שגם אתה "נחנקת" מהתיאורים המעט "מיזוגיניים" הללו, האם תוכל להרחיב יותר את הדיון בזה?
@eitanbenda 16 күн бұрын
@@ברקגילת שלום ברק, שאלה מצוינת! בראיה מודרנית אכן נראה שאין לדברים מקום. אבל אפשר לומר כמה דברים כדי להגן על דברי הרמב״ם, מתוך ההקשר שבו הוא פועל. ראשית, עניין המזג בין הליחות השונות היה בעל חשיבות משמעותית בתורת הרפואה והביולוגיה שעליה היה אמון הרמב״ם. שנית, עלינו לשים לב שההפרדה בין גוף לנפש המקובלת היום שונה מזו של הרמב״ם. תופעות רבות שמקובל כיום לשייך לתחום הפסיכולוגיה, כמו למשל הכח המדמה, שייכות מבחינת הרמב״ם ל'ממלכת' הגוף, ולכן נתונות גם הן להשפעת המאזן בין הליחות. נקודה מעניינת נוספת - במשנה תורה הרמב״ם נוקט לשון אחרת, וכותב בהלכות תשובה פרק ה' כך: " כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה". אכן קשה ליישב את הדברים המאמרים בשני המקורות. כאמור - שאלה מצוינת...
@izi2021 16 күн бұрын
תודה!
@eitanbenda 16 күн бұрын
תודה רבה לך!
@davidhamelehh 17 күн бұрын
תודה רבה לאיתן על השיעורים שהוא מעלה ליוטיוב. אגב כמו שהרמב"ם מפרש אפשר לראות את עליית אליהו לשמים כחלום של אלישע האומר לו שהוא יורש הנבואה.
@heziramim4873 17 күн бұрын
מעניין מאוד תודה בעתיד אולי תגיד לנו שיר השירים האם זה שיר אירוטי או הלל לאדוני כפי שאומרים הרבנים
@אילעובד-ע8ד 17 күн бұрын
מרתק,תודה אח יקר
@darcyasher2716 20 күн бұрын
קצנלסון היה באמת איש יהודי טוב, שאהב המסורה, התחבב לרבנים, התעניין בתורה וספרי קודש. יהי זכרו ברוך.
@gelanus 20 күн бұрын
בהקראת הקטע מהפרק העשירי בהלכות תשובה התעלמת מהסיומת "וסוף הטובה לבוא" האם זה לא מחזיר אותנו לעבודה שלא לשמה ?
@eitanbenda 20 күн бұрын
שאלה טובה נסים, יתכן שהרמב"ם מנסה להשאיר מקום, גם עבור מי שלא מבין (עדיין?) לעומק את דבריו, לקוות לגמול על קיום המצוות. הרי הוא אומר במפורש שלא כל אחד יכול להגיע לרמה הזאת.
@gelanus 20 күн бұрын
לא ברור לי משהו, אם האל יצר את העולם וכל שיצר טוב הוא ,והרע הוא רק העדר, מדוע אם כן השאיר בעולמו מקום להעדר ?
@eitanbenda 20 күн бұрын
@@gelanus שלום נסים, לדברי הרמב״ם, בעקבות אריסטו, ההיעדר הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך של ההתהוות והשינוי בעולם. כל שינוי, לפי הפרדיגמה האריסטוטלית, מצריך היעדר מסוג מסוים. אם אני עכשיו חכם פחות משאהיה בעוד שנה, הרי שכרגע אני נעדר את החוכמה שתתווסף לי. ואם עוד חמישים שנה יהיו לי נינים, הרי שכרגע הם נעדרים. כל ריבוי, כל שינוי, כרוכים לכן בהיעדר. ולכן גם כל תהליכי החיים. האלטרנטיבה היחידה היא עולם קבוע, סטטי, שאינו משתנה - ולמעשה עולם שבו שום דבר אמנם לא מת, אבל גם שום דבר לא יכול להיוולד. שום דבר לא נהרס, אבל גם שום דבר לא משתפר ולא נוצר. עולם שאפשר במידה רבה של צדק לומר שהוא עולם מת.
@naumvaiman4960 20 күн бұрын
מצויין!
@אילעובד-ע8ד 21 күн бұрын
תודה רבה איתן
@יריןאבןמוחה 22 күн бұрын
איתן היקר הפודקאסט שלך מעורר השראה והערכה , אשמח אם תוכל לעשות פרק המתעסק ב״מר שושני״ דמות מופלאה מהעבר הלא רחוק והאם תוכל לחדש לנו על סיפוריו וכתיבתו , תודה על הכל
@eitanbenda 21 күн бұрын
@@יריןאבןמוחה שלום ירין, תודה על המילים החמות! רשמתי לפניי...
@davidhamelehh 23 күн бұрын
רמב"ם אומר שכל מקום בו נראה מלאך זהו חלום. אם כן מטרתו של חלום זה הוא להציב רף עד לאן אמונה מגיעה. רמב"ם גאון..
@davidhamelehh 25 күн бұрын
רמבם אז למעשה רואה בסיפור כאלגוריה.
@ברקגילת 26 күн бұрын
מדוע אכל איננו שם משותף?שכן יש לו יותר ממשעות אחת?
@eitanbenda 26 күн бұрын
שלום ברק, להבנתי, הרמב״ם בהחלט רואה בו שם משותף - למרות שהוא לא אומר זאת במפורש בפרק.
@haimamir3817 Ай бұрын
שבוע טוב לאחר זמן מה שאני לומד את מורה הנבוכים של איבן תיבון. בגלל הקושי החלטתי לרכוש את הספר של שוורץ. מה שאני רוצה לומר שהתחושה שאני קורא את אבן תיבון זה כמו לקרוא משנה תורה מבחינת הצניעות במילים אחרות הרוח של הרמב״ם עוברת אלי. אבל כשאני קורא את שוורץ אני מתרשם מתנשאות מסויימת מה שגורם לי לא לקרוא בספר שלו. המסקנה להשקיע באיבן תיבון ולחוות יותר צניעות. בקיצור ממליץ לעבוד קשה בהבנה וכך להבין טוב יותר את רוח הדברים.
@shmuel.algazi Ай бұрын
היי. היה מרתק. ואתה מסביר נהדר. רק דיוק קטן בסוף הסרטון אמרת שקל לראות באמצעות הפרדוקס כמה השכל למרות שהוא גדול, באמצעות בובה רואים שהוא מתעתע. אבל לא לזה זנון התכוון, אלא הפוך כמה החושים שלנו יכולים לתעתע אותנו והדבר היחידי שאפשר לסמוך עליו הוא השכל שלנו
@eitanbenda Ай бұрын
@@shmuel.algazi שלום שמואל, תודה! אתה כמובן צודק לגבי זנון. כוונתי היתה לגבי רובנו שאינם מסכימים איתו; הדבר המתעתע עבורנו, כשאנחנו מתבוננים בטיעון של זנון, הוא דווקא השכל, שמתקשה למצוא מה לא נכון בו.
@david_bentsvi_ Ай бұрын
שלום איתן. מה עם "ויאמר יהוה בליבו"?
@david_bentsvi_ Ай бұрын
....אל ליבו.... וגם "ויתעצב אל ליבו"
@eitanbenda Ай бұрын
שלום דוד, אפשר לענות על כך בכמה רמות. למשל, נראה בהמשך, בעיקר בפרקים נ' עד נ"ד, כיצד הדעה, הרצון והשכל של האל למעשה זהים עימו. ולכן, לא משנה איזה משלושת הפירושים הללו שמציע הרמב״ם בפרקנו ניקח, בסופו של דבר זה משהו שלכאורה מתרחש באל עצמו - ואין בידינו דרך לדעת איך בדיוק. ברמה אחרת, אנחנו רואים במקומות אחרים במורה נבוכים כמה פעמים כיצד לדעת הרמב״ם האל אינו מדבר ואינו אומר דבר, וכיצד האל אינו נתון לרגשות. וכנראה שהרמב"ם היה נוקט מול הציטוטים שהבאת בכלל 'דיברה תורה כלשון בני אדם'.
@zvinoah Ай бұрын
שוב, תודה, על הרצאותיך הנהירות והממוקדות. להבנתי, הרמב"ם מכוון את הקורא לכך שאדם המגיע לדרגת שלמות שכלית יבין שתופעות רעות "הניחתות עליו" לא מכוונות אליו אישית [וכפועל יוצא, בין היתר, לא תהא תחולה למימרה "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו"].
@eitanbenda Ай бұрын
בשמחה רבה צבי, ואכן זה הכיוון הכללי - נרחיב בפרק הבא
@zvinoah Ай бұрын
@@eitanbenda תודה.
@Mikoisarich Ай бұрын
דקה 11:21. איך זה מסתדר עם הפסוק הזה אם משה לא קיבל את דברי ה' ישירות ממנו ...?????? פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה ועוד משנה תורה לה רמב"ם " ספר המדע" " הלכות יסודי התורה" פרק ז' ......כל הנביאים, על ידי מלאך; לפיכך רואין מה שהן רואין במשל וחידה. ומשה רבנו, לא על ידי מלאך, שנאמר "פה אל פה אדבר בו" (במדבר יב,ח), ונאמר "ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים" (שמות לג,יא), ונאמר "ותמונת ה', יביט" (במדבר יב,ח): כלומר שאין שם משל, אלא רואה הדבר על בורייו בלא חידה בלא משל; הוא שהתורה מעידה עליו, "ומראה ולא בחידות" (שם), שאינו מתנבא בחידה אלא במראה, שרואה הדבר על בורייו.
@eitanbenda Ай бұрын
@Mikoisarich שלום מיקו, אכן, זוהי אחת הנקודות המרכזיות שהובילו לביקורת על מורה נבוכים. יתכן שהרמב"ם היה משיב שדבריו אינם באמת סותרים את הכתוב. למשל, אמנם כתוב 'פה אל פה אדבר בו', אבל ראינו את האמירות המפורשות של הרמב״ם לאורך הספר לפיהן האל אינו מדבר כלל. ולגבי חוסר ההתאמה בין דבריו כאן לדבריו במשנה תורה, פרשנים רדיקליים יצביעו על דבריו בפתיחה ובכמה פרקים בספר לפיהם ספר שפונה להמון, ומשנה תורה הוא בהחלט ספר כזה, לא יכול לכלול את כלל האמיתות. הם גם ינסו ליישב את דבריו במשנה תורה עם דבריו כאן; יש מי שישתכנע, יש מי שלא. פרשנים שמרנים לא יקבלו את הכיוון הזה, וגם כאן - יש מי שישתכנע, יש מי שלא.
@haimamir3817 Ай бұрын
סוף כל סוף אני יכול להרגיש שאני יודע את הקדוש ברוך הוא. זה לא פשוט להסביר בדיוק עומד לפי הרמב״ם ללא לאור וללא הגשמה אחד יחיד ומיוחד. זה פתאום תובנה שנופלת עליך מבחינתי זה זכות ענקית. כנראה שעשית עבודה טובה. איזה כייף להרגיש. את הידיעה.
@zvinoah Ай бұрын
הנה הציטוט המדוייק מהמקור [לגניאולוגיה של המוסר, סע' 8, עמ' 240-239]: אלא מאי? אין אתם תופסים זאת? עיניים לכם אשר לא תראינה דבר, שעל מנת לנצח דרושות היו לו אלפיים שנה? ... אך אין תימה בכך: כל הדברים הארוכים קשה לראותם במלוא היקפם, אך הן זה הדבר אשר התרחש: מגזעו של עץ זה, עץ הנקם והשנאה, השנאה היהודית, העמוקה ביותר, המעודנת ביותר, דהיינו: שנאה בוראת אידאלים, משנה מעשי ערכיות, ואשר לא הייתה כמותה עלי־אדמות - מגזע זה עלה וצמח משהו ששום דבר לא ידמה ולא ישווה לו, אהבה חדשה, העמוקה והמעודנת מכל סוגי האהבה: - וכי יכלה לצמוח מגזע אחר זולתו?... אך אל יטעה אדם לחשוב שאהבה זו עלתה וצמחה כשלילתה של תאוות הנקם ההיא, כסתירתה של השנאה היהודית! הפכו של דבר! האהבה צמחה מגזע זה כעטרת־צמרת מאמירה בתרועת ניצחון, שלוחה ופושטת למרחבי־על, אל מלוא זוהר ושמש, צמרת פורצת אלי מלכות אור ורום להגשמת מטרותיה של אותה שנאה עצמה, על מנת לנצח, להסית ולהדיח, באותה עוצמה בה הכתה את שורשיה ביתר־שאת ויתר־תשוקה להשריש בשאול תחתית בכל מה שעומק בו ורוע. אותו ישו מנצרת, כבחינת בשורתה המומחשת של האהבה, זה 'המושיע' המביא גאולה וניצחון לעניים, לחולים, לחוטאים - וכי לא היה דווקא הוא ההדחה בגילומה המוזר ביותר, פיתוי שאין לעמוד נגדו, הדחה בדרך עקיפין חזרה אל אותם הערכים היהודיים ואל חידושי האידאל ההוא עצמו? בדרך עקיפין זו, דרכו של "המושיע", שלכאורה הוקיע והפקיע את ישראל, האם לא השיג בה ישראל את המטרה העליונה של שאיפת הנקם שלו? וכי אין זה דווקא מעשה כשפים של מדיניות נקם גדולה באמת, מדיניות נקם מרחיקה ראות, מחתרתית, חתירה לאט־לאט לסוף מעשה במחשבה תחילה, וכי לא כזאת היא המדיניות שנקט בה ישראל בהיותו נאלץ ולדחות ולהוקיע על הצלב לעיני העולם כולו את מי שבעצם שימש כמכשיר נקמתו, להוקיעו כלוּ היה זה אויבו בנפש, על מנת "שעולם כולו" זה, דהיינו, כל אויבי ישראל, יבלע את הפיתיון ללא חשש? ומאידך, וכי בגדר האפשר הוא בכלל, במלוא פכחותה של הרוח, להמציא פתיון מסוכן יותר? משהו שישווה לו ל"צלב הקדוש" זה, לכוח־משיכה, לביסום החושים, להימום, שידמה בזעזועו לאותו פרדוקס של "אלוהים על צלב", לאותו מסתורין של זוועה קיצונית שאין עוד למחשבה תפישה בה, אלוהים צולב עצמו לישועת האדם?... לפחות דבר זה הוא בגדר הוודאי, ש־ sub hoc signo הנקמה הישראלית ושינוי הערכים שלו נחלו ניצחון חוזר ונשנה על פני כל האידאלים האחרים, על פני כל האידאלים הנאצלים יותר.
@eitanbenda Ай бұрын
יישר כח צבי!
@zvinoah Ай бұрын
@@eitanbenda בשמחה, איתן. התודה לך, על העושר שאתה מעמיד לרשותנו. [וייאמר, העתקתי בעצמי מהספר שבביתי]
@zvinoah Ай бұрын
אפשר לקבל הפנייה למקור אמירתו של ניטשה?
@eitanbenda Ай бұрын
שלום צבי, הנה טעימה, מתוך 'אנטיכריסט', בעמודים 252-253 בספר העברי שכולל גם את 'שקיעת האלילים', 'פרשת ואגנר', 'הנה האיש' ו'אגרות': מה טוב? כל מה שמרומם באדם את רגש העוצמה, את הרצון לעוצמה, את עצם העוצמה. ורע מהו? כל אשר מוצאו מן החולשה. מהו אושר? ההרגשה שהעוצמה צומחת, שגוברים על מכשול. לא שביעות רצון, כי אם יתר עוצמה; לא שלום בכלל, כי אם מלחמה; לא מידה טובה, כי אם גבריות, מידה טובה בסגנון הרנסאנס, virtu - מידה טובה נטולת מוראלין, סם המוסר. החלשים והפגומים דינם שיאבדו: חוק ראשון לאהבת אדם שלנו. ואף מן הראוי לעזור להם בכך. ומה מזיק יותר מכל מעשה חטא? מעשה הרחמים על כל הפגום והחלוש - הנצרות...
@zvinoah Ай бұрын
@@eitanbenda תודה, איתן, וסופ"ש טוב.
@zvinoah Ай бұрын
ובאותה הזדמנות, אני משבח את הרצאותיך היפות, בהירות ותמציתיות [גם בסוגיית "מורה הנבוכים"]. תבורך.
@eitanbenda Ай бұрын
דוגמאות נוספות לרוב אפשר למצוא בעיקר ב'לגניאולוגיה של המוסר", למשל (הספר לצערי לא בידיי ולכן אני מעתיק מהאינטרנט ללא ציון עמוד): אלא מה? אתם לא תופסים זאת? עיניים לכם אשר לא רואות כלום, שעל מנת לנצח דרושות היו לו אלפיים שנה? ... אך אין הפתעה בכך: כל הדברים הארוכים קשה לראותם במלוא היקפם, אך זה הדבר שקרה: מגזעו של העץ הזה, עץ הנקמה והשנאה, השנאה היהודית, העמוקה ביותר, המעודנת ביותר: שנאה בוראת אידאלים, משנה מעשי ערכיות, ואשר לא הייתה כמותה עלי־אדמות - מגזע זה עלה וצמח משהו ששום דבר לא ידמה ולא ישווה לו, אהבה חדשה, העמוקה והמעודנת מכל סוגי האהבה: - וכי יכלה לצמוח מגזע אחר זולתו? ... אך אל יטעה איש לחשוב שהאהבה הזאת עלתה וצמחה כשלילתה של תאוות הנקם ההיא, כסתירתה של השנאה היהודית! ההפך! האהבה צמחה מגזע זה כעטרת־צמרת מאמירה בתרועת ניצחון, משתלחת ומתפשטת למרחבי־על, אל מלוא הזוהר והשמש, צמרת פורצת אלי מלכות אור ורום להגשמת מטרותיה של אותה שנאה עצמה, על מנת לנצח, להסית ולהדיח, באותה עוצמה בה הכתה את שורשיה ביתר־שאת ויתר־תשוקה להשריש בשאול תחתית בכל מה שעומק בו ורוע. אותו ישו מנצרת, כבחינת בשורתה המומחשת של האהבה, זה 'המושיע' המביא גאולה וניצחון לעניים, לחולים, לחוטאים - וכי לא היה דווקא הוא ההדחה בגילומה המוזר ביותר, פיתוי שאין לעמוד כנגדו, הדחה בדרך עקיפין חזרה אל אותם הערכים היהודיים ואל חידושי האידאל ההוא עצמו? בדרך עקיפין זו, דרכו של 'המושיע', שלכאורה הוקיע והפקיע את ישראל, האם לא השיג בה ישראל את המטרה העליונה של שאיפת הנקם שלו? וכי אין זה דווקא מעשה כשפים של מדיניות נקם גדולה באמת, מדיניות נקם מרחיקה ראות, מחתרתית, חתירה איטית לסוף מעשה במחשבה תחילה, וכי לא כזאת היא המדיניות שנקט בה ישראל בהיותו נאלץ ולדחות ולהוקיע על הצלב לעיני העולם כולו את מי שבעצם שימש כמכשיר נקמתו, להוקיעו כאילו היה זה אויבו בנפש, על מנת 'שהעולם כולו' זה, דהיינו, כל אויבי ישראל, יבלע את הפיתיון ללא חשש? ומאידך, וכי בגדר האפשר הוא בכלל, במלוא פכחותה של הרוח, להמציא פתיון מסוכן יותר? משהו שישווה לו ל'צלב הקדוש' הזה, לכוח־המשיכה, לביסום החושים, להימום, שידמה בזעזועו לאותו פרדוקס של 'אלוהים על הצלב', לאותו מסתורין של זוועה קיצונית שאין עוד למחשבה תפיסה בה, אלוהים שצולב את עצמו לישועת האדם? ... לפחות דבר זה הוא בגדר הוודאי, ש־sub hoc signo הנקמה הישראלית ושינוי הערכים שלה נחלו ניצחון חוזר ונשנה על פני כל האידאלים האחרים, על פני כל האידאלים הנאצלים יותר.
@eitanbenda Ай бұрын
תודה רבה!
@gelanus Ай бұрын
ע"פ התובנה בפרק זה המראה שכל סיבה קרובה היא בעצם גלגול של שרשרת סיבתית המתחילה בקב"ה, אפשר לומר זאת על כל מעשה ובכך להגיע לאבדן הבחירה החופשית, שכן תמיד תתקיים ברקע הסיבה הראשונה שהיא הקב"ה.
@eitanbenda Ай бұрын
שלום נסים, זאת בהחלט שאלה עמוקה ומשמעותית. יש לציין שהרמב"ם מקפיד להדגיש בהזדמנויות את תפיסתו הדוגלת חופש הרצון - ולדעתי האישית הוא אכן מתכוון לזה. אפשר גם להציץ בסרטון שלי על "הכל צפוי והרשות נתונה" - kzbin.info/www/bejne/iIKpfX2goclqmZY
@אלידיבה Ай бұрын
❤
@דניאלדגן-ט7צ Ай бұрын
המכתב שהקראת בסוף מזכיר את המכתב של הרמב"ם לאבן תיבון שיש לו זמן רק בשבתות וכו' ממש תודה על הסרטון והערוץ!
@eitanbenda Ай бұрын
שלום דניאל, צודק בהחלט. ותודה רבה!
@דניאלדגן-ט7צ Ай бұрын
תהנה ביוון! יש לי בקשה.. תוכל לעשות סרטון על פילון האלכסנדרוני?
@eitanbenda Ай бұрын
@@דניאלדגן-ט7צ שלום דניאל, בשמחה - ייקח קצת זמן...
@EmetTrue Ай бұрын
אבד הכלח על ההגות העתיקה הזו
@EmetTrue Ай бұрын
באמת לאנשים יש שכל של אפרסק.
@yosefco3 Ай бұрын
אני חושב שככל שהידע שלנו על העולם התקדם, ראית העולם של הרמבם / אריסטו, הוכחה כנכונה יותר. בעבר חשבנו שאנחנו מרכז העולם, היום מבינים שאנחנו שוליים על גלקסיה שולית בתוך יקום שאת מימדיו איננו יכולים לדמיין. ממילא האל האריסטוטלי שנשגב מבני האדם, ומצד שני מנהל את עולמו בחוקים (חוקים פיזיים, אך גם חוקים רוחניים שמהם נובעים הנבואה וההשגחה) הרבה יותר רלוונטי עבורינו
@israelbarda6952 Ай бұрын
אריסטו היה כופר בהשגחה העליונה, כטענת האומרים עזב ה' את הארץ, כמובא בנבואת יחזקאל, ולכן יחזקאל מתאר על ההתחלה מעשה מרכבה, ללמד אותנו שהקב"ה משגיח על עולמו גם בגלותנו. וברור שהרמב"ם לא סבר כאריסטו, שהרי לא כפר בפסוקים מפורשים: "עיני ה' משוטטים בכל הארץ, אשר עיניך פקוחות על דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו".
@אלידיבה Ай бұрын
תודה ......
@shaischwartz5055 Ай бұрын
נשמע לא רחוק מאוד משפינוזה במובן מסוים
@BeN-mp6nv Ай бұрын
תוכל לעשות גם סרטונים על האתיקה של שפינוזה
@eitanbenda Ай бұрын
בבקשה: kzbin.info/www/bejne/ooKXhYVmeddjoJo
@haimamir3817 Ай бұрын
תענוג
@haimamir3817 Ай бұрын
שלום איתן. להבנתי הפירוש של הנפש כמו שאתה מפרש אותה וכמו ליבוביץ הם נכונים. ואני הקטן כבר הסקתי זאת מפרק א' או ב' ששם הרמב"ם מדבר "כי הביזיון דבק בנפש" שם הוא מדבר על בזיון המהות של הצלם ושם ההתרשמות שלי הייתה שזה חיובי שזה דבק בנפש כי זה מה שישאר. אגב אני חולק עליך ואני חושב שכל דבר שאנו חווים את המהות שלו בשכל כדברך אני חושב שהכוונה בנפש זה שאני חי עם זה זה הופך לחלק ממני בכל תא ותא בגוף בקיצור מי אני שרק החל ללמוד מורה הנבוכים חולק עליך . תענוג להקשיב לך.
@gelanus Ай бұрын
לדעתי הדילמה גדולה יותר ממה שתיארת שכן שמואל היה נער בעת האירוע וקשה להבין איך כל כך מהר הוא הגיע לאותה פסגה של בכוח השכלי שהיא תנאי לנבואה.
@maevy1787 Ай бұрын
רמב"ם: "וכל הדברים האלה לא ידע האדם איך יהיו עד שיהיו".
@haimamir3817 Ай бұрын
הי קודם כל תודה רבה רבה על העבודה שאתה עושה. תענוג לשמוע ולהשכיל. שנית אמרת שהרמבם אומר שאם אנחנו לא בטוחים באל אז אנחנו צריכים לחקור אבל מצד שני למדתי במקום אחר את מורה הנבוכים ששם דובר שלרמב"ם אין הוכחה חד משמעית שיש אלוהים מכיוון שאין לו הוכחה חד משמעית שאין אלוהים אז הוא דבק בדברי חז"ל שיש אלוהים איך זה מסתדר. או שלא הבנתי כלום.
@eitanbenda Ай бұрын
@@haimamir3817 שלום חיים, הרמב״ם אכן קורא לנו מספר פעמים במורה נבוכים, ובמקומות נוספים, שלא לקבל דבר כמובן מאליו. עלינו לבחון את כלל הדברים בחון היטב, לא משנה ממי קיבלנו אותם. עם זאת, קיום האל היה מבחינתו של הרמב״ם דבר מוצק ומוכח הוכחה מופתית, וראה את הפרקים הראשונים של חלק ב' של מורה נבוכים שם הוא מציג מספר הוכחות שמבחינתו הן תקפות לחלוטין.
@haimamir3817 Ай бұрын
@@eitanbenda האמת אני סומך עלייך יותר זאת גם התרשמות שלי אבל מכיוון שאני נחשפתי לראשונה למורה הנבוכים רק לפני מספר חודשים כך שאני בשלב של ליקוט החומר בצורה ראשונית. ובשלב הזה אני עוד לא מנסה להגיע לתובנות בכוחות עצמי. אני מבין שיש לי עוד דרך ארוכה. דוב תודה רבה
@eitanbenda Ай бұрын
כפי שאמר לי פרופ' מאיר בוזגלו, מורה נבוכים הוא עיסוק לכל החיים...
@haimamir3817 Ай бұрын
@@eitanbenda תודה רבה
@hh-kq7iq Ай бұрын
חקי חיון אלוהים מתנגד לפילוסופיה וגם מתנגד לפיתוח תיאוריות בכל דנעת - אלוהים חפץ כי דרי תבל יחיו את חייהם ולא יעסקו בפילוסופיות או בתאוריות וכו
@shbyshby Ай бұрын
הבעיה עם 'כל מה שסותר את עצמו' היא שזה בהיגיון של בני אדם, או כמו שאומרים בדאו -'הדאו שהבנת אותו אינו הדאו', למעשה גם 'אור זה גל' ו 'אור זה חלקיק' סותר את עצמו,. כך שלדעתי כל ניסיון להבין את אלוהים ודרכיו יכולים רק להוביל למסקנה במגבלות האנושיות שאם הבנת את אלוהים - אז זה לא אלוהים האמיתי, התפיסה של הרמבם מסתכמת ב13 העיקרים שלו שיש שכר טוב לצדיקים - וזה אומר שיש השגחה, ואם יש תחית מתים אז גם יש השארות הנפש מה שאולי מוביל לרעיון שחלק מהדברים שלמד מאריסטו הגיעו אליו מהודו דרך חיילים של אלכסנדר שחזרו מאזור קשמיר, איך שלא מסתכלים על זה כנראה שהוא מתכון למה שההודים מכנים 'קארמה',
@YARINAQUA Ай бұрын
איתן רציתי לדעת אם אתה דתי וחובש כיפה
@7up545 Ай бұрын
הרמב''ם היה מתאכזב (בלשון המעטה) מהשאלה הזו..
@YARINAQUA Ай бұрын
שְׁמַע הָאֶמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ (או: קַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרָהּ) הוא ביטוי השולל טענת אד הומינם ודיון לגופו של אומר ומבקש להתמקד בדיון לגופו של עניין ולקבל דברי אמת ללא כל יחס למי שאמרם. הביטוי מיוחס לסוקרטס[1] [דרוש מקור]ומובא בחיבור שמונה פרקים לרמב"ם.[2][3] @@7up545
@EmetTrue Ай бұрын
אז מה? @@7up545
@7up545 Ай бұрын
@@EmetTrue לא הבנתי... ובכלל אם להסכלתך ''אבד הכלח על ההגות העתיקה הזו'' למה לשאול שאלות?
@YARINAQUA Ай бұрын
אתה חובש כיפה?
@אילעובד-ע8ד Ай бұрын
איתן היקר אמרתי לך ואגיד זאת שוב, מכל סדרות הסרטונים שיש ביוטיוב ומדובר במיליונים סדרת השיעורים שלך הזו היא המעניינת המרתקת המחכימה והחשובה שיש מכולן,עד כדי כך , אתה תותח אוהב אותך ואל תפסיק לעולם ,תודה רבה
@eitanbenda Ай бұрын
@@אילעובד-ע8ד תודה רבה איל היקר!