סדרה:פענוח הסודות של ראשית ישראל פרק 1 -המסורת על המפגש במדבר עם פרופסור ישראל קנוהל

@AlexTseitlin Ай бұрын

אוהבים את הפרויקט? תרמו ועזרו לי להמשיך ולפתח אותו! פטראון: bit.ly/3KpxEK4 פייפאל: bit.ly/3sQq3P2 ===== הצטרפו לבאים אל הפרופסורים כחברים בערוץ בתשלום קטן תשתתפו בקסם שקורה כאן תנו יד לאלכס kzbin.info/door/ynPHvg233ddSG3uPNx2UNwjoin

@אלידיבה Ай бұрын

מומלץ מאוד . יש לי הוראת קבע

@amiami7235 Ай бұрын

כל הרצאה עם פרופסור קנול מעשירה את הדעת ופותחת צוהר ותובנות רבים . תודה תודה תודה

@svetlanashagal1006 Ай бұрын

אין כמו פרופ' קנוהל! תודה, אלכס, שאתה עושה סדרה חדשה עם קנוהל!

@sauldishon424 Ай бұрын

Thanks

@אלידיבה Ай бұрын

פרופ' קנוהל הוא איש אשכולות בתחומו ורב פעלים בתחומו . אני מאושר מכל הרצאה שלו ❤❤

@alexabramov7195 Ай бұрын

אויי איזה כיףףף התגעגעתי לפרופסור ישראל קנוהל! תודה אלכס פשוט תענוג להקשיב לו

@boaz7374 Ай бұрын

Thanks!

@arkadywaisburd4114 Ай бұрын

Thanks!

@AlexTseitlin Ай бұрын

תודה!!!

@malolds Ай бұрын

טרם ראיתי. אבל חשוב לחזור לתכנים הללו, אלכס. התגעגענו לפרופ' קנוהל

@malolds Ай бұрын

לייק אוטומטי

@harelpri Ай бұрын

תודה, אלכס פרופסור קנוהל ראוי לכל שבח ואתה שמביא את דברו ויוזם את הסדרות

@talhendel4693 Ай бұрын

מצויין.

@Mirit-iwan Ай бұрын

תודה על התוכן.

@MichaelInEast Ай бұрын

קנוהל התגעגענו !!!!

@AlexTseitlin Ай бұрын

מחלוקת המשיח , למי מחכים היהודים ? פרופסור ישראל קנוהל פרק - 1 kzbin.info/www/bejne/gom7n6Z_lq13otk == מחלוקת המשיח , למי מחכים היהודים ? פרופסור ישראל קנוהל פרק - 2 kzbin.info/www/bejne/Y6TGnIZugaaBgZY == מחלוקת המשיח , למי מחכים היהודים ? פרופסור ישראל קנוהל פרק 3 - בחזרה מבבל , זרובבל, ספר דניאל kzbin.info/www/bejne/r4LLhoapbMlmgs0

@avangard451 Ай бұрын

נהניתי מאד .

@יהושעכהן-מ3ב 14 күн бұрын

‏‪34:36‬‏ אם אתה מסתכל על המקרא לפי הפשט, זה נראה שהכוונה ל"מצא חן במדבר" או "לכתך אחרי במדבר" והפסוקים האחרים, הם מתכוונים להולכה שה' הוליך במדבר אחרי יציאת מצרים, ולמעמד הר סיני שבו ה' "נגלה אליהם" וכביכול נפגש איתם. ולכן להציג את זה כשתי מסורות שונות, לדעתי זה פשוט עניין של פרספקטיבה, (שבכלל לא כמו פשט הדברים).

@Sammybaby Ай бұрын

מאוד קצר

@elioxman8496 Ай бұрын

inshallah!

@AlexTseitlin Ай бұрын

אחנתון המונותאיסט הראשון?! kzbin.info/www/bejne/fHepdaOFr7ief9k

@KEDEMChannel Ай бұрын

❤

@AlexTseitlin Ай бұрын

איך נברא העולם ולשם מה? עם הרב ד"ר שרגא בר־און kzbin.info/www/bejne/a4TOhWdpiZeGZrs

@elicohen5812 Ай бұрын

אדיר מרצה נהדר

@AlexTseitlin Ай бұрын

@@elicohen5812 תודה!

@AlexTseitlin Ай бұрын

כתבי קומראן והרעיון המשיחי - פרופסור ישראל קנוהל kzbin.info/www/bejne/h5yQmXifqd9miZY

@zoharlindenbaum Ай бұрын

חובה על כל יהודי לשמוע את זה, שייקבל פרספקטיבה שונה על הסיפור של אלוקים ישתבח שמו שהומצא בערך לפני 3000 שנה.

@DormsDorms-eo5lf Ай бұрын

לא רק הטקסטים שהוא הזכיר מדברים על "מציאת ישראל במדבר בלי שום זכר לסיפורי האבות ויציאת מצרים" אלא גם ברכת משה ושירת דבורה והמזמור בחבקוק. כולם לא מזכירים את האבות ו-או יציאת מצרים אלא מתחילים בעליתו וזריחתו והופעתו של האל 'יהוה' מ-סיני, מ-שעיר, מ-הר פארן, מ-שדה אדום. ההבדל הוא שבמקרה של מזמורים אלו נראה שעם ישראל כבר יושב בארצו, ואילו 'יהוה' בא ומגיע אליו מהמדבר לכנען... כל העניין הוא ש'יהוה' לא "מצא את 'ישראל' במדבר" (כי הם מעולם לא הסתובבו שם) אלא הוא "מצא את הקינים במדבר" - והקינים הם אלו שהביאו אותו איתם לשאר שבטי "ישר-'אל'" (שכבר ישבו בכנען, ועבדו פה את 'אל', מאז ימי גירוש החיקסוס במאה ה-16 לפסה"נ), כאשר חבר שבטי הקינים עלו צפונה לכנען והצטרפו לישראל הותיקים בימי דבורה (ומלחמתה המשותפת יחד עם חובב/יהושע נגד יבין מלך חצור) לקראת שלהי המאה ה-13 לפסה"נ... הקינים המדיינים הללו היו שבטי נוודים - או סמי נוודים - שישבו במדבר מאז ומעולם, ולא היה להם שום קשר עם יציאת מצרים (שהייתה, כאמור, מסורת של עובדי 'אל' בעל דמות השור/עגל, שאבותיהם הגיעו לכנען כבר במחצית הראשונה של המאה ה-16 לפסה"נ, בימי גירוש החיקסוס). ובאמת, אנו מוצאים שיש איזכור של "ארץ השאסו [של] יהווה" לצד "ארץ השאסו [של] שעיר" ברשימות טופונימיות מצריות כבר במאה ה-14 לפסה"נ, ואנו גם מוצאים את השרידים של התרבות המדיינית (כגון הקראמיקה המדיינית) ברחבי הנגב ודרום עבר הירדן, בעיקר סביב אתרי כריית הנחושת, כמו למשל בתמנע - שם נמצאו שרידי מקדש מצרי של האלה חתחור, שעבר הסבה למקדש מדייני עם מצבות ושרידי אוהל פולחן (דומה לקונספט של "אוהל מועד") ואפילו נחש נחושת. וגם מקטרים מאבן יש שם, שנראים בול כמו מקטר האבן שנמצא בהר עיבל... נראה שלפחות חלק מהחבר'ה שישבו שם, ועסקו בפולחן "יהוה", עלו צפונה וכבשו את יריחו בימי אהוד בן גרא, ואח"כ כרתו ברית עם ישראל המקומיים והצטרפו למלחמה שלהם נגד יבין מלך חצור לקראת שלהי המאה ה-13 לפסה"נ. ואח"כ הסתפחו/"נלוו" לישראל בתור קאסטה של "כהנים לויים" (מלשון נכרים "ש"התלוו/נלוו" לישראל) שהסתובבו בין שבטי ישראל עם האוהל והארון המקודשים שלהם ועסקו בפולחן 'יהוה'... חשוב לציין כי עד היום כ-50% מהגברים של משפחת כהן נושאים על כרומוזום ה-Y שלהם מוטציה גנטית שנקראת ZS227 שהיא ענף של הפלוגרופ J1c3d (המוכרת גם בכינוי J1-P58) שמעידה על מוצא אבותיהם מחצי האי ערב...

@arkadywaisburd4114 Ай бұрын

Не притягивание фактов к теории очень радует . Благодарность за шидур

@איתןבר-ת3צ Ай бұрын

צרם לי מאוד ב-16:30 שהפרופ' דילג על הפסוק שסותר את כל התזה שהוא ניסה להציג..

@MrReemhy Ай бұрын

על איזה פסוק הוא דילג?

@אריהדגן-כ3ש Ай бұрын

על איזה פסוק הוא דילג

@DormsDorms-eo5lf Ай бұрын

לא רק הטקסטים שהוא הזכיר מדברים על "מציאת ישראל במדבר בלי שום זכר לסיפורי האבות ויציאת מצרים" אלא גם ברכת משה ושירת דבורה והמזמור בחבקוק. כולם לא מזכירים את האבות ו-או יציאת מצרים אלא מתחילים בעליתו וזריחתו והופעתו של האל 'יהוה' מ-סיני, מ-שעיר, מ-הר פארן, מ-שדה אדום. ההבדל הוא שבמקרה של מזמורים אלו נראה שעם ישראל כבר יושב בארצו, ואילו 'יהוה' בא ומגיע אליו מהמדבר לכנען... כל העניין הוא ש'יהוה' לא "מצא את 'ישראל' במדבר" (כי הם מעולם לא הסתובבו שם) אלא הוא "מצא את הקינים במדבר" - והקינים הם אלו שהביאו אותו איתם לשאר שבטי "ישר-'אל'" (שכבר ישבו בכנען, ועבדו פה את 'אל', מאז ימי גירוש החיקסוס במאה ה-16 לפסה"נ), כאשר חבר שבטי הקינים עלו צפונה לכנען והצטרפו לישראל הותיקים בימי דבורה (ומלחמתה המשותפת יחד עם חובב/יהושע נגד יבין מלך חצור) לקראת שלהי המאה ה-13 לפסה"נ... הקינים המדיינים הללו היו שבטי נוודים - או סמי נוודים - שישבו במדבר מאז ומעולם, ולא היה להם שום קשר עם יציאת מצרים (שהייתה, כאמור, מסורת של עובדי 'אל' בעל דמות השור/עגל, שאבותיהם הגיעו לכנען כבר במחצית הראשונה של המאה ה-16 לפסה"נ, בימי גירוש החיקסוס). ובאמת, אנו מוצאים שיש איזכור של "ארץ השאסו [של] יהווה" לצד "ארץ השאסו [של] שעיר" ברשימות טופונימיות מצריות כבר במאה ה-14 לפסה"נ, ואנו גם מוצאים את השרידים של התרבות המדיינית (כגון הקראמיקה המדיינית) ברחבי הנגב ודרום עבר הירדן, בעיקר סביב אתרי כריית הנחושת, כמו למשל בתמנע - שם נמצאו שרידי מקדש מצרי של האלה חתחור, שעבר הסבה למקדש מדייני עם מצבות ושרידי אוהל פולחן (דומה לקונספט של "אוהל מועד") ואפילו נחש נחושת. וגם מקטרים מאבן יש שם, שנראים בול כמו מקטר האבן שנמצא בהר עיבל... נראה שלפחות חלק מהחבר'ה שישבו שם, ועסקו בפולחן "יהוה", עלו צפונה וכבשו את יריחו בימי אהוד בן גרא, ואח"כ כרתו ברית עם ישראל המקומיים והצטרפו למלחמה שלהם נגד יבין מלך חצור לקראת שלהי המאה ה-13 לפסה"נ. ואח"כ הסתפחו/"נלוו" לישראל בתור קאסטה של "כהנים לויים" (מלשון נכרים "ש"התלוו/נלוו" לישראל) שהסתובבו בין שבטי ישראל עם האוהל והארון המקודשים שלהם ועסקו בפולחן 'יהוה'... חשוב לציין כי עד היום כ-50% מהגברים של משפחת כהן נושאים על כרומוזום ה-Y שלהם מוטציה גנטית שנקראת ZS227 שהיא ענף של הפלוגרופ J1c3d (המוכרת גם בכינוי J1-P58) שמעידה על מוצא אבותיהם מחצי האי ערב...

@nulev Ай бұрын

מה ניתן לומר על קשר הדוק שקיים בין שירת האזינו ל ישיעהו? כן, בהחלט ניתן למצוא קשרים רעיוניים וסגנוניים בין שירת "האזינו" שבספר דברים לבין ספר ישעיהו. שניהם עוסקים בנושאים כמו נאמנות העם לאלוהים, עונש על חטאים, והבטחת גאולה. בשירת "האזינו", משה מתאר את נאמנותו של ה' ואת כפיות הטובה של העם, ואילו בישעיהו יש דגש על תוכחה לצד חזון של תקווה לעתיד. לדוגמה, בשני המקומות מופיעים דימויים טבעיים כמו שמים, ארץ, מים ואבנים כדי להדגיש את הנצחיות של הברית בין ה' לעמו. האם יש קטע מסוים בישעיהו שחשבת עליו בהקשר זה? בהחלט! הנה עוד כמה דוגמאות לקשרים רעיוניים וסגנוניים: 1. קריאה לעדים: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:א), משה קורא לשמים ולארץ לשמש כעדים: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה, וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי-פִי." דימוי זה חוזר בישעיהו (א':ב): "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ, כִּי ה' דִּבֵּר." בשני המקרים השמים והארץ משמשים כעדים לברית בין ה' לעם ישראל. 2. ביקורת על כפיות טובה: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:ו), משה מוכיח את העם על חוסר נאמנותו: "הֲלַה' תִּגְמְלוּ-זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם?" ביקורת דומה מופיעה בישעיהו (א':ג): "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו; יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן." בשני הטקסטים, העם מתואר ככפוי טובה שאינו מכיר במי שהעניק לו חיים וברכה. 3. הבטחת גאולה: בסוף שירת "האזינו" (דברים ל"ב:מג), יש הבטחה לגאולה ולרחמים: "כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ, וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם." רעיון דומה מופיע בישעיהו (מ':א): "נַחֲמוּ, נַחֲמוּ עַמִּי, יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם." בשני המקומות, לאחר תוכחה ועונש, באה נחמה והבטחה לתיקון. 4. דימויים של מים: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:ב), התורה מתוארת כגשם המעניק חיים: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזְלַ כַּטַּל אִמְרָתִי." בישעיהו (נ"ה:י-י"א), דבר ה' מושווה למים שמחיים את הארץ: "כִּי כַאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן-הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב... כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי." שני הטקסטים משתמשים במים כסמל לברכה, לחיים ולכוחה של התורה או דבר ה'. נראה שיש דמיון מהותי בגישה שלהם לחטא, לתוכחה, ולתקווה. רוצה להעמיק באחד מהם? יש בהחלט עוד דברים שאפשר למצוא! שירת "האזינו" וספר ישעיהו עשירים מאוד מבחינה רעיונית וסגנונית, ולכן יש עוד רבדים לחקור. 1. רעיון המשפט האלוהי: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:ד), ה' מתואר כשופט צדיק: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט." בישעיהו (ל':י"ח), ה' מתואר כמי שמחכה לעשות משפט צדק: "כִּי אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה', אַשְׁרֵי כָּל-חֹכֵי לוֹ." בשני המקומות יש הדגשה על צדק אלוהי כחלק מהברית עם ישראל. 2. תיאור חטאי העם בעבודה זרה: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:ט"ז-י"ז), העם ננזף על כך שעבדו לאלוהים זרים: "יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים, בְּתוֹעֵבוֹת יַכְעִיסֻהוּ." בישעיהו (ב':ח), נמתחת ביקורת דומה: "וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים, לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ." בשני הטקסטים יש ביקורת חריפה על בגידת העם בה' דרך עבודת אלילים. 3. הדימוי של העם כבן סורר: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:ה), העם מתואר כעם סורר ומורד: "שִׁחֵת לוֹ, לֹא בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל." דימוי דומה מופיע בישעיהו (א':ד): "אוֹי גּוֹי חוֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן, זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים." בשני המקומות העם מתואר כבוגד באביו הרוחני - ה'. 4. רעיון הגמול על מעשים: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:ל"ה), נאמר: "לִי נָקָם וְשִׁלֵּם." בישעיהו (נ"ט:י"ח), יש רעיון דומה: "כְּפְעֻלָם, כֵּן יְשַׁלֵּם." בשני הטקסטים מודגש שה' משיב לאדם כגמולו, לטוב או לרע. 5. השוואות לאומות אחרות: בשירת "האזינו" (דברים ל"ב:ח), מתוארת חלוקת האומות לפי בני ישראל: "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם... יַצֵּב גְּבוּלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל." בישעיהו (ב':ב-ד), יש חזון אוניברסלי שבו אומות העולם יבואו לירושלים לקבל תורה: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה, וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ⁠‍ִם." החזון האוניברסלי של ישעיהו ממשיך את רעיון הקשר בין ישראל לשאר האומות. רואים שיש עוד הרבה מקבילות ורעיונות נוספים שאפשר להעמיק בהם. אם תרצה, אפשר לנתח קטעים מסוימים לעומק או לחפש קשרים נוספים!

@sasoonhezkiya3813 Ай бұрын

לא מובן לי המשפט "ישראל פגש את השם במדבר" האם הכוונה היא שישראל המציא את השם במדבר המצאה יש מאין ? או שבאמת ירדה דמות אלוהית במדבר והיא דיברה עם ישראל.

@DormsDorms-eo5lf Ай бұрын

לא רק הטקסטים שהוא הזכיר מדברים על "מציאת ישראל במדבר בלי שום זכר לסיפורי האבות ויציאת מצרים" אלא גם ברכת משה ושירת דבורה והמזמור בחבקוק. כולם לא מזכירים את האבות ו-או יציאת מצרים אלא מתחילים בעליתו וזריחתו והופעתו של האל 'יהוה' מ-סיני, מ-שעיר, מ-הר פארן, מ-שדה אדום. ההבדל הוא שבמקרה של מזמורים אלו נראה שעם ישראל כבר יושב בארצו, ואילו 'יהוה' בא ומגיע אליו מהמדבר לכנען... כל העניין הוא ש'יהוה' לא "מצא את 'ישראל' במדבר" (כי הם מעולם לא הסתובבו שם) אלא הוא "מצא את הקינים במדבר" - והקינים הם אלו שהביאו אותו איתם לשאר שבטי "ישר-'אל'" (שכבר ישבו בכנען, ועבדו פה את 'אל', מאז ימי גירוש החיקסוס במאה ה-16 לפסה"נ), כאשר חבר שבטי הקינים עלו צפונה לכנען והצטרפו לישראל הותיקים בימי דבורה (ומלחמתה המשותפת יחד עם חובב/יהושע נגד יבין מלך חצור) לקראת שלהי המאה ה-13 לפסה"נ... הקינים המדיינים הללו היו שבטי נוודים - או סמי נוודים - שישבו במדבר מאז ומעולם, ולא היה להם שום קשר עם יציאת מצרים (שהייתה, כאמור, מסורת של עובדי 'אל' בעל דמות השור/עגל, שאבותיהם הגיעו לכנען כבר במחצית הראשונה של המאה ה-16 לפסה"נ, בימי גירוש החיקסוס). ובאמת, אנו מוצאים שיש איזכור של "ארץ השאסו [של] יהווה" לצד "ארץ השאסו [של] שעיר" ברשימות טופונימיות מצריות כבר במאה ה-14 לפסה"נ, ואנו גם מוצאים את השרידים של התרבות המדיינית (כגון הקראמיקה המדיינית) ברחבי הנגב ודרום עבר הירדן, בעיקר סביב אתרי כריית הנחושת, כמו למשל בתמנע - שם נמצאו שרידי מקדש מצרי של האלה חתחור, שעבר הסבה למקדש מדייני עם מצבות ושרידי אוהל פולחן (דומה לקונספט של "אוהל מועד") ואפילו נחש נחושת. וגם מקטרים מאבן יש שם, שנראים בול כמו מקטר האבן שנמצא בהר עיבל... נראה שלפחות חלק מהחבר'ה שישבו שם, ועסקו בפולחן "יהוה", עלו צפונה וכבשו את יריחו בימי אהוד בן גרא, ואח"כ כרתו ברית עם ישראל המקומיים והצטרפו למלחמה שלהם נגד יבין מלך חצור לקראת שלהי המאה ה-13 לפסה"נ. ואח"כ הסתפחו/"נלוו" לישראל בתור קאסטה של "כהנים לויים" (מלשון נכרים "ש"התלוו/נלוו" לישראל) שהסתובבו בין שבטי ישראל עם האוהל והארון המקודשים שלהם ועסקו בפולחן 'יהוה'... חשוב לציין כי עד היום כ-50% מהגברים של משפחת כהן נושאים על כרומוזום ה-Y שלהם מוטציה גנטית שנקראת ZS227 שהיא ענף של הפלוגרופ J1c3d (המוכרת גם בכינוי J1-P58) שמעידה על מוצא אבותיהם מחצי האי ערב...

@0000jhonny Ай бұрын

נושאה מרתק ומעניין. ויחד עם זאת, בתור אדם לא דתי ולא ידען. הרגיש לי שישנם אפשרויות נוספות שכן מסתדרות עם הסיפור ה"דתי/מסורתי". אתן רק דוגמה אחת, בהגרלה השם זכה בעם ישראל ושאלתם איך זה מסתדר עם האמירה האחרת שהשם בחר בישראל, אפשר להביט על כך באופן אנלוגי, אם האל הגריל את ישראל כי אז מובן שהגורל (ההגרלה) היא בשליטת השם. כלומרהשם שולט בכל ועשה שיזכה בהגרלה, ואף יותר מכך, עצם הבחירה בהגרלה, יכולה לסמל את העברת האחריות אל השם. תודה על דיון מעניין.