כתובות מימי המקרא | שיעור 1 - הכתובת מחורבת קיאפה | פרופ' חגי משגב

בין סוגי הממצאים והתגליות של ענף הארכאולוגיה מתייחד לו תת־ענף של המחקר האפּיגרפי. האפיגרפיה עוסקת בממצאים טקסטואליים שנמצאו כתובים בחריתה על גבי אבנים, מתכות, חרסים וחומרים נוספים. הכתובות הללו הן תיעוד בתקופות קדומות של מאורעות גדולים וחיי יום־יום כאחד, ששרד את פגעי הזמן.
בסדרה זו נפגוש כתובות עתיקות נבחרות מתקופת המקרא. לעיתים הקשר בינן לסיפור מהקראי ברור וישיר, ולעיתים פחות; לעיתים הכותב משקף נקודת מבט אחרת על האירועים המוכרים לנו מהתנ"ך, ולעיתים חושף עולמות שכלל אינם נזכרים בו. כך, כתובות של מלכי מואב וארם מתארות לנו את מלחמות ישראל מהזווית של האויב; כתובות פלישתיות מגלות לנו להפתעתנו שהאויבים המרים של ישראל אימצו לחלוטין את שפתנו וכתבנו; וכתובות קבר יהודאיות מגלות לנו נסתרות על עולם האמונות, הפחדים והמנהגים של בני ממלכת יהודה. בתוך כך, נכיר גם את עבודתו של האפיגרף: כיצד מפענחים כתובת? כיצד מתארכים את מועד כתיבה? מה אפשר ללמוד מצורת הכתב? ועוד.
פרופ' חגי משגב הוא אפיגרף חוקר כתובות עתיקות וכתבים עתיקים, מלמד במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית.
לספרייה המקוונת של סדר בוקר: bit.ly/3AhjY4i
----
מוזמנות ומוזמנים להרשם לרשימת התפוצה שלנו ולהנות מעדכונים על כל האירועים והתכניות שלנו www.bac.org.il...

[@user-fm2wy5sj5d]

אחד המרצים המעניינים ביותר בידע המושלם והיכולת להסביר בצורה כל כך קולעת!!!!!

[@Edobokerchannel]

תענוג לשמוע את חגי משגב, כרגיל. איזה כיף!

[@ashershaham]

תודה, הרצאה מרתקת, פוקחת עיניים ומעוררת מחשבה

[@user-et7rw5ii1m]

תודה רבה לכם. מעניין.

[@lim7lim]

מעניין מאוד

[@alonmarziano4362]

תודה

[@user-hl1og1yt9o]

בקשר לכתובות המלכותיות יש את החותם של חזקיהו בן אחז מלך יהודה

[@אלידיבה]

❤❤

[@naoriitschak]

יכול להיות שחוכמת המלך שלמה, מעידה בעצם על שליטה במלאכת הקריאה והכתיבה בכמה שפות? תופעה שהיתה חריגה מאוד אז..

[@shaischwartz5055]

#9:43 בואו וציירו לי ריח. איך מציירים ריח? אי אפשר. באותה מידה איך מציירים צליל..? דימוי מרשים מאוד.

[@shaischwartz5055]

תוכן מהנה ומאלף מאוד!

[@israel-hahadasha]

לדוקטו מישגב שלום האם נחקרה כבר עד כה האפשרות שמשה רבנו היה מעורב במהפכה התרבותית הגדולה של פיתוח השפה כמבוססת על האלף בית ?

[@moshi39]

הוא פרופסור. ומשה רבינו הוא איש אלוקים קדוש שלא מדבר במושגים שלנו. אדרבה, הוא כתב בתורה שנמסרה לו בנבואה מבורא העולם "תרבות אנשים חטאים", ואנחנו לא צריכים ללכת רחוק כדי לדעת מה זו "תרבות". כמובן המלה 'תרבות' רק מושאלת מהפסוק לעניננו. לשון הקודש בה נברא העולם ובה הוא השתמש ועליה מבוססת גם העברית של ימינו, היא השפה בה נברא העולם, מלשון 'העלם' שגורם לנו לחשוב בין היתר שאנחנו רואים יותר ברור ממשה רבינו חלילה, והוא רק הבסיס לקידמה ולידע שבידנו חלילה. כל אות מייצגת עולם רוחני גבוה מאד (לא במרחק פיזי) עם תכלית ומטרה, ומשתלשלת דרך אינספור עולמות רוחניים ומסכים עד לעולם הגשמי העשוי מחומר עכור שנברא עבורינו למטרה אחת, קצת הפוך מהשיטה שמפיצוץ בלתי מבוקר נוצר חומר, קצת התקרר, וממנו נוצרו אנשים שהמציאו לאט לאט שפה ותרבות. כמו כן נוצרו עוד אינספור יצורים מושלמים, הכל באופן אקראי לגמרי, כי הסיכוי לכך הוא מאד גבוה כמובן. איך שלא יהיה, משה רבינו לא היה מעורב בשום מהפכה ובשום צל צילו של מושג גשמי משעמם בו אנו עסוקים בטעות, ועל לשון הקודש מבוססות שאר הלשונות שאינן קדושות והאותיות והמילים שלהן חסרות משמעות עצמית, אלא הסכמיות, כציוץ הצפורים, רק משוכללות יותר, בזמן שאותיות לשון הקודש מייצגות כאמור עניינים עליונים, שאמנם כמעט ואין לנו שום אחיזה בהבנתם לאור ירידת הדורות מאז משה, ואין לנו שום תפיסה בעפר רגליו של הגדול בנביאים, של מבחר המין האנושי. בלי כוונה להרגיז אף אחד.

[@יפהזכות]

עונג לשמוע ללמוד ולהנות

[@user-hl1og1yt9o]

מה עם הכתובת השנייה אשבעל בן בדע?

[@evgenyaver948]

הרצאה מאוד מעשירה

[@user-bb5ty9kf3x]

אוי לי ואבוי לי! חרות או חרוט על הלוחות? מחרטה או מחרתה.

[@yosefgoldenberg5343]

זו לא טעות. hebrew-academy.org.il/2011/05/01/%d7%97%d7%a8%d7%98-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%aa/

[@user-fd4mc2hw6m]

זה פסוק בתורה בפרשת כי תשא בעניין לוחות הברית שחרוטים עליהן עשר הדברות. יש בכך רמז שהתורה היא החרות של עם ישראל.

[@Beit_Avi_Chai]

המילה חרוט מתייחסת לרוב להיבט הפיזי - משהו שנחרט על גבי חומר (נחרץ בו). לעומת זאת, למילה חרות יש משמעות של כתיבה, בעיקר על אבן. היא משמשת גם בהשאלה בביטויים כמו חרות על לוח ליבו, חרתו על דגלם וכן הלאה.

[@moshi39]

וגם מה שלא תמצא באקדמיה... השורש חר"ת דומה לחת"ר, ומרכיב מילים במשמעות של חקיקה וחפירה, כמו "אם במחתרת ימצא הגנב" (שמות כב') ועוד, ו"והמכתב (הכתב) מכתב (מעשה כתיבה) אלוהים, חרות על הלוחות": שהכתב היה החלל של החפירה.