ברי סחרוף & דודו טסה - הרגעים האחרונים של האור - לייב

[@ישראליעקבסופר]

מי שחושב שזה ביצוע עצום שייתן בלייק בין שני מבצעים עצומים 😍

[@nadav17394]

איזה כיף טהור האלבום הזה

[@איציקהדר-ה4כ]

רק אני רואה את האור במנגינה ? אלה הרגעים של האור שלי ברי אתה אלוף ודודו יקר ממש מרךא2 המנגינה

[@asafshpilberg9837]

אלבום שעוד ידברו עליו דורות

[@desertdrummers]

ביצוע מעולה של שני תותחים כבדים. ריגשתם

[@yonatanliran3542]

חריף ביותר.... הרררררבה יותר יפה מהביצוע שהוקלט בדיסק. פשוט שיר שונה לחלוטין. תודה:)

[@Talmizrahi10]

בדיוק מה שחשבתי

[@guykoplowich4068]

עוד עוד אני רוצה עודד

[@אוריקומפנאץ]

שני ענקים ביצוע אש🔥🔥

[@orenben4096]

איזה שילוב קטלני

[@eladiosios]

שירי מחאה נכתבים בנעם

[@FernandoGambini-h4e]

Very good!!!

[@אריאלעזריאל-ה2ד]

כל כך יפה. רגוע, לא צועק, נגינה עדינה. שני ענקיים!!!

[@נדביצחק-ג1ת]

המלך והנסיך

[@ayalaophir4091]

וואו איזה יופי, תודה לכם על זה

[@ArkadyFrenkel]

מושלם!

[@מוטיסויסה-ס1ע]

וואוווווווווווווו

[@nomizhomiz]

כפרה עליכם..והנוף..סוף סוף.

[@Aviadshahahrbani10]

תותחים כבדים

[@rify2932]

תעלו את זה לספוטיפיי!!!!!

[@oritwolf77]

שילוב מנצח

[@OmriNamir]

וואו מדהים

[@gueta5]

טירוף רציני

[@עדיליבןדוד-ש9נ]

מעולה ביותר.

[@יוסימשה-מ7ל]

אמנות נקי ,מיטב שבמיטב

[@EliadGoldOfficiial]

בהצלחה ממני מנהל באתר נושמים מזרחית

[@LiorKel-q6q]

איפה צולם הקליפ?

[@shayaroth9739]

לא הבנתי, היה חם או קר?

[@btriraq2000]

😊

[@wdsalih4380]

I am an Iraqi Muslim and I love the Jews of Iraq. They are misled, like the Palestinians, by the idea of forming Israel. Most of the Iraqis do not like Israel They love them and the Jews of Iraq And they feel guilty about them, the Jews of Iraq . As for Israel, it is trying to exploit the feelings of the Iraqis

[@wdsalih4380]

العراقين مع اليهود لا اسرائيل

[@yonatanliran3542]

למה לא רושמים מי כתב את המילים של השיר??

[@מוטירוט-ז9ע]

חיבור נכון

[@אוראיתן-ע4ו]

לרפא את הנפש בכוח המילה הכתובה התרגיל הבא פשוט וקל ליישום: אתם מתנתקים מהעולם כל יום לחמש עשרה דקות, מתיישבים בתנאים הנוחים לכם וכותבים באופן אסוציאטיבי, ברצף וללא הרף. לא מתחשבים בשגיאות כתיב, לא עוצרים לצורך תיקוני תחביר. לא מתחשבים בכלום. פשוט כותבים באופן אנונימי ובידיעה שבעוד רבע שעה תוכלו לקרוע את הנייר לגזרים והטקסט ייעלם כלא היה. אף אחד לא יקרא זאת לעולם. זאת על רגל אחת תורת הביבליותרפיה, שיטת טיפול פסיכולוגית בהבעה ויצירה. מחקרים רבים מראים שכתיבה היא ריפוי לגוף ולנפש. לא כתיבה ספרותית או עיתונאית, אלא כתיבה אינטואיטיבית - כתיבה חופשית שבאה מתוך תחושה פנימית, פולטת את כל הרגשות והספקות שעולים בראש בלי צנזורה ובקרה, בלי שפיטה של התוכן, בלי לשפר ולתקן. כתיבה כזו היא ללא ספק יעילה יותר מדיבור, כי בדיבור מה שיצא התפוגג ונעלם, ואילו הבעה בכתב נחקקת בלב האדם. כתיבה היא פעולה משמעותית ורצינית יותר, היא טבולה בכוונה הפנימית של האדם הכותב. לכן אם אדם משתוקק להביע את עצמו על ידי כתיבה, עצם הכתיבה עצמה - אפילו שמכוונת לעצמו בלבד - תעזור לו לארגן את עצמו מבפנים. במידה והאדם יתרגל את הכתיבה יום אחר יום היכולות שלו ישתפרו פלאים. הביטוי הפנימי ירפא אותו וייתן לו חוסן נפשי. כך בהדרגה ילמד האדם הכותב לבדוק את עצמו, להכיר בנקודות הרעות שלו ולתקן את עצמו. זה דבר נפלא שמומלץ גם לדור הצעיר. ותמיד יש על מה לכתוב, שכן אנחנו עשויים רצון לקבל הנאה לתועלת עצמנו, אגו שעובד שעות נוספות ומעוות לנו את תפיסת המציאות, סוחט אותנו ומשאיר אותנו בלי כוחות. האגו הזה שולט בנו כמו נחש ארסי, מנהל את העולם הפנימי שלנו כראות עיניו הערמומיות, ועם כל מנת כתיבה אנחנו לומדים להקיז אותו מתוכנו עוד קצת, לחלק אותו לחתיכות, לפרק את המורכבות שלו, לדלל אותו, להבין אותו ואותנו דרכו, וכך בכל פעם להתחיל להתארגן מחדש. הכתיבה מתקנת את הנחש, את האגו שלנו. ואין מה לחשוש שמא הוא ייעלב, אלא לכתוב בצורה חופשית - לכתוש אותו, לקטול אותו, להגיד לו בפנים מה שרוצים. גם אין פחד מהתמודדות עם אירועי העבר, אפילו הטראומטיים ביותר. כי מי שמביט קדימה ושואף להתקדם בחייו, כל הזמן מביט לאחור. אי-אפשר לצעוד לעתיד בלי להישען על ניסיון העבר. אנשים שיש להם נטייה לכתיבה, או כאלה שמנצלים הזדמנויות לשפוך את ליבם כדי לשפר ולהיטיב את חייהם מתגלים כאנשים עמוקים ומיושבים יותר. לכן טוב לאדם לכתוב את חייו, להמטיר משפטים המתארים את המצבים שעבר, את המצבים שעובר ואת המצבים שמצפה לעבור. זה חשבון נפש ששווה כל מילה.

[@ofirokkeha8304]

היכן טםט או Sנר אתה חסר