בריכות עליונות בנחל ערוגות

השכמה ב-5:00 ובשעה 8 היינו המבקרים הראשונים. כל הנחל והשקט שלו עבורנו. הבריכות העליונות: אחד המקומות היפים בארץ.

[@משהעבדי-צ1מ]

אינטגרציה נכונה אינטגרציה פירושה לקחת דברים נפרדים ולמזג אותם לישות אחת. במובן החברתי, אינטגרציה פירושה חיבור בין אנשים שונים, בין קבוצות שונות וכדומה. תהליך כזה איננו פשוט כלל וכלל, וכדי לעשות אותו נכון נדרשת הבנה עמוקה בטבע האדם. מהם התנאים ההכרחיים להימנעות מטעויות? ראשית, צריך ללמוד לעומק מדוע אנחנו נמצאים כל הזמן בהתנגשויות, בכל מיני רמות. מצד הטבע, האדם אגואיסט, רוצה להרוויח על חשבון האחרים. ככל שהאגו מתפתח הוא נעשה יותר ויותר אכזרי, ממציא עוד ועוד דרכים לנצל את כולם לטובתו. מכאן נובעים כל המאבקים בין בני אדם, כפי שמוכיחה ההיסטוריה. יש האומרים: כזה הוא טבע האדם, נזרום עם החיים, מה שיהיה יהיה. אבל כשקצב האירועים השליליים מתגבר, כשכל כך הרבה סכנות ניצבות מולנו בכל שטחי החיים, כשמתחיל להיות ברור שאנחנו מפסידים בגדול כתוצאה מיחסים גרועים בין אנשים- עולה השאלה, אולי בכל זאת אפשר לעשות משהו? לפי חכמת הקבלה, התשובה היא בהחלט כן. הצעד הראשון הוא לימוד הטבע שלנו. עלינו לפתח הכרה עצמית: במה אנו חופשיים ובמה אנו מוגבלים? מה אנו מצליחים לעשות ומה לא? מי מנהל אותנו, הטבע או אנחנו? ואולי הטבע מנהל אותנו בצורה כה ערמומית ונסתרת, שגורמת לנו לחשוב שזה אנחנו? מבירורים כאלה ואחרים צריכה להתקבל תמונה: מי אני, מה גבולותיי, עד כמה אני מסוגל לשנות את גורלי, לאיזה כיוונים, מה יש לפניי. לימוד כזה צריך להיות נחלתו של כל אדם ואדם, מגיל הילדות ועד גיל הזהב, ורצוי שהוא ייערך במסגרת קבוצתית. במהלך עבודה קבוצתית שכוללת אינטראקציות מיוחדות, כל פרט מתחיל לקלוט את אופן פעולתו. עד כמה הוא אגואיסט, לא מתחשב באיש, עד כמה כך מפעיל אותו הטבע מבפנים. הוא מתחיל להבין שזה לא הוא, אלא האגו שלו, ואין בזה רע או טוב, אלא זהו הטבע. עם ההכרה הזו עוברים לשלב הבא, שבו כל אחד משתדל להתעלות מעל האגו שלו, כדי להתקרב לאחרים. המאמצים המשותפים, שנעשים על פי הדרכה מדויקת שנלמדת בשיטת החיבור של חכמת הקבלה, מעוררים לפעולה כוח מיוחד שטמון בטבע. תכונתו היא לחבר בין הפכים, והוא מוליד דרגה מתקדמת יותר של חיים משותפים. עתה הבדיקה היא: עד כמה אני מסוגל לחשוב על טובת האחרים? כאשר הקבוצה מתקדמת בכך, והופכת להיות כולה כמו איש אחד, או אז אפשר להתקדם לעבר חיבור עם קבוצה אחרת, שגם היא עברה תהליכים דומים. אינטגרציה בין שונים יכולה להתבצע רק לפי המודל הזה. כלומר, רק אחרי שכל אחד מהצדדים למד בינו לבין עצמו את השיטה לחיבור נכון בין פרטים ויישם אותה, רק אז הוא נעשה מוכן להתחיל התמזגות הדרגתית עם הצד השני. יוצא כי מה שיכול לאפשר אינטגרציה מוצלחת זו למידת השיטה לחיבור. דומה הדבר ללימוד של שפה חדשה, שכל מי שלמד אותה יכול כבר לתקשר בחופשיות עם האחרים. במבט כולל, האבולוציה שלנו כמין אנושי מקדמת אותנו לבניית אינטגרציה מתקדמת בין שונים. העולם שבו אנו חיים נעשה מקושר, אנו חיים ברשת, וכדי לשרוד את המאה ה-21 גם הלבבות והמוחות חייבים להיות מותאמים, כלומר מרושתים ומחוברים. כבר בשנות הארבעים כתב על כך "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, המקובל הגדול של המאה העשרים: "כל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו... כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במידת טובת היחידים שבכל העולם כולו. ואף על פי שדבר זה למעשה ידוע ומורגש למדי, עם כל זה בני העולם עדיין לא תפסו זאת להלכה כראוי. ומדוע - כי כן מהלכי ההתפתחות בטבע, אשר המעשה מקדים את הבנת העניינים. ורק המעשים יוכיחו וידחפו את האנושות קדימה". אכן כן, בפנינו חיים חדשים, שונים לחלוטין מכל מה שידענו.