ד"ר משה ברנט - בגידת האליטות - אחד העם בגד בעם ישראל -1

[@gabiidan3916]

בלי קשר להערתי הקודמת, דר' ברנט תמיד מעניין והמראיין מצויין.

[@gabiidan3916]

לא נעים לשמוע את המושג ''הגירה'' במקום ''עליה''. זה שינוי פוסט ציוני שיצרה האקדמיה. שפה יוצרת תודעה.

[@דביררותם]

אינני מומחה בנושא, וגם לא קראתי את ספרו של ד"ר ברנט, אך מהמעט שאני מכיר מכתבי הרצל, אחד העם, בן גוריון ואחרים, רבות מההאשמות שלכם כלפי הציונות המעשית נראות מעט מוקשות.. 15:15 - יהודי מזרח אירופה הם "אבק אדם" בעיני אחד העם? הרי לכל אורך מאבקו עם הרצל הוא מפאר את ציוני המזרח כאלה ששמרו על רוחם היהודית לעומת ציוני המערב, שמחפשים לעצמם מקלט כי לא הצליחו להתבולל באירופה האנטישמית. ראו במאמרו 'גואל חדש' (הכל זמין באינטרנט) כמה בוז הוא שופך על התנשאותם של ציוני המערב, שאינם מודעים לנחיתותם המהותית מול ציוני המזרח. אחד העם אמנם האמין בהקמתו של מרכז תרבותי-רוחני בארץ ישראל, אך לא מתוך אליטיזם, אלא מהערכה ריאליסטית ששללה את התוכניות של הרצל כפנטזיה, ומהותי מזה - מהערכה שונה של הבעיה שיש לפתור: הבעיה האמיתית בעיניו איננה בעית היהודים, אלא בעית היהדות. לאחר האמנציפציה והתפרקות הקהילות הזהות היהודית נכנסה למשבר, והמרכז הלאומי הרוחני נועד לחזק את זהותם של יהודי העולם. מה התכלית בהצלת היהודים אם יועברו לעוד ארץ אירופאית חסר כל זהות יהודית, כפי שהרצל חזה את מדינתו (או לפחות כפי שאחד העם קרא אותו)? ועוד אתם טוענים שאחד רצה לראות פה ברלין (20:26)? תקראו את ביקורתו החריפה על האווירה האירופאית והקוסמופוליטית באלטנוילנד. גם בן גוריון "העדיף" את יהודי מזרח אירופה, על רקע האידיאולוגיה הסוציאליסטית והאמונה התנ"כית שלו. כך אמר לאחר השואה: "באירופה, ביהדות הרוסית, היו כל הכוחות לבנין העם. יהודים שיש להם יניקה ממקורות היהדות וגם יניקה ממיטב המחשבה האנושית. ... היהודים האלה נשמדו". 23:21 - בן גוריון לא תמך במדינה יהודית או עליה המונית? הכתבים שלו שזורים בהבנה שהיעד המרכזי של הישוב הוא הגדלת העליה, בכדי להשיג רוב יהודי בארץ. זה גם הנימוק המרכזי שלו לקבלת תוכנית החלוקה לאחר ועדת פיל - פתיחת שערי הארץ לעליה המונית. לגבי חזונו המדיני, ראו את מאמרו "הנחות לקביעת משטר ממלכתי בא"י", מסוף שנות העשרים. ב"ג מכיר שם בהדרגתיות שתדרש, אבל ודאי שהיעד הוא שלטון עצמי מלא. הוא אמנם כותב במקומות אחרים על צירוף המדינה לחבר העמים הבריטי, אבל ריבונותה המלאה היא יסוד ברור בעיניו, והיא מוצבת כתנאי מרכזי לקבלת הצעת החלוקה. 29:00 - הדרך הדיפלומטית של הרצל, "המדינה היא בהתחלה", לא ממש הצליחה. הציונות המעשית של בן גוריון הבינה שרק כוח יהודי ממשי בארץ יביא הישגים מדיניים. גם הבטחת הבית היהודי בהצהרת בלפור הותנתה בהשגת רוב יהודי בארץ, כפי שהובהר מאוחר יותר. באמת נראה לד"ר ברנט שללא כוח פוליטי יהודי בארץ היתה יכולה לקום כאן מדינה? רק מתוקף הבטחה אימפריאלית? נראה לו שהבריטים (או מעצמה אחרת) היו מוכנים לעמוד מול התנגדות ערביי האזור, והמוסלמים בכלל, ולאבד את תמיכתם בעידן של תחרות מעצמתית ומלחמות עולם, והכל בשביל להקים מדינה ליהודים? קשה להאמין. 31:10 - גם אחד העם התנגד להסתננות בלתי חוקית לארץ, ותמך רק בהתיישבות מוסדרת, אבל הוא לא התנה הכל בהישג דיפלומטי שיפתור הכל מראש. 33:00 - גבולות המדינה לא חפפו בדיוק לגבולות ההתיישבות, אבל מה היה לולא ההתיישבות? 33:45 - גם הציונות המעשית ידעה לפנות לאינטרס של המעצמות. כך למשל בהסכם ההעברה עם גרמניה הנאצית (1933), שדוקא הרביזיוניסטים התנגדו לו. ההסכם הזה מראה שדוקא הדרך המעשית, שדגלה בחיזוק היישוב היהודי בארץ בלי תלות בהישג דיפלומטי, היא שיכלה גם לייצר אינטרס מעצמתי אמיתי לטובת העם היהודי, בזכות כוחו הכלכלי של היישוב. 36:25 - עם הפאשיזם באירופה, הקומוניזם ברוסיה, והבדלנות בארה"ב, די ברור למה ההנהגה הציונית ראתה צורך חיוני לשמור על יחסים תקינים עם בריטניה, המעצמה הדמוקרטית שהכירה ראשונה בזכויות העם היהודי בארצו. בטח ובטח בזמן המלחמה נגד גרמניה הנאצית. ועדיין, בהחלט היה מאבק בבריטים (ההעפלה, תנועת המרי העברי). 38:00 - באמת נראה לד"ר שהמתנחלים לא השיגו כלום? נראה לו שיכולה לקום ממשלה שתפנה את כל גושי ההתנחלויות? קשה להאמין. התיישבות אולי לא מבטיחה ריבונות (מה בדיוק מבטיח ריבונות?), אבל ודאי מחזקת אותה מאוד. 38:35 - הציונות המעשית פציפיסטית? בן גוריון כתב על הצורך בחיזוק כוחו ההגנתי של היישוב לפחות מפרעות תרפ"ט. 41:40 - מאות האלפים שעלו בין המלחמות, בעליה הרביעית והחמישית, הגיעו ברובם להתיישבות עירונית.

[@meiryacoby6]

הרצל ובניו היו מתבוללים אז איך זה הוא היה נגד ההתבוללות . הוא גם פנה לאפיפיור והציע לו רעיון איך לנצר את היהודים.

[@chaimweiner8620]

אני מקשיב ברצינות להדברים, והלוואי שדר. ברנט מסתכל בהערות ועונה לזה. שאלה: למה לא יתכן שבן גוריון וחבריו באמת לא ידעו מתי ייגמר שלב ההכנה, ואולי זה יקח שנים על שנים, והיו מרוכזים ראשם ורובם בזה שלפניהם, ולא עסקו בשלב זה במה שבאמת האמינו שיבוא אחרי זה, כי זה רק היה מפריע להשלב הזה? השאלה שלי היא לגבי כוונותיו, מאיפה אתה יודע לפי המעשים, שלו ושל חבריו, שלא יכול להיות אחרת, שהם התכוונו להגיע לשלב שני בסוף. אני רואה שבסוף כשזה בא לכך, המדינה קלטה את הפליטים היהודיים שבעולם בלי שום מגבלות, ורוב היהודים במדינה אחרי רק כמה שנים לא היו אנשי היישוב רק שארית הפליטה ממזרח וממערב, ולכן קשה לי לראות שמה שקרה בסוף לא היה חלק מהתוכנית היותר רחבה מלכתחילה, כמו גוף שהרדימו כדי לעשות את הניתוח ההכרחי במצב העכשווי, והתא הרדום התעורר כשזה נהיה רלוונטי.