פרשת ויגש | מה באמת מניע את השפע בעולם? | למה הצלחות נעלמות ᴴᴰ

[@סלביההיינה]

חזק הוברוך .כבוד הרב מחזק מאוד ....וגם מצחיק אותי מאוד 😊

[@אסנתאיצקוביץ]

תודה רבה לבורא עולם פשוט תענוג לשמוע את הדרך שאתה מעביר את התורה .דברים עמוקים. נאמרים בפשטות ובקלילות .תבורך מפי עליון.

[@Baal_HaSulamit]

### דרך הבעל שם טוב - הרב שי עטרי: פרשת ויגש | מה באמת מניע את השפע בעולם? | למה הצלחות נעלמות **נושא מרכזי ורקע:** ההרצאה עוסקת במתח שבין מושג הצדיק הגמור לבין בעל התשובה, כפי שהוא מתבטא בפרשת ויגש, ובמהותו של חינוך לדור הצעיר. הרב עטרי מתאר את הדיאלוג העמוק בין יהודה ליוסף סביב דמותו של בנימין, תוך ניתוח הדרכים השונות לגישה חינוכית - חינוך לשלמות מול חינוך לתהליך ותשובה. **מטרה ומסקנות מרכזיות:** המטרה היא להבהיר את חשיבות החינוך המאפשר טעויות ותשובה, בניגוד לחינוך שמתמקד בשלמות מוחלטת. הרב עטרי מציין כי גישה חינוכית המעמידה את השלמות כערך עליון עלולה להוביל לקריסת הנפש במקרים של כישלון. לעומת זאת, חינוך בגישת בעל התשובה מטפח יציבות ויכולת לצמוח מתוך נפילות. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים:** 1. **צדיק גמור** - אדם שמעולם לא חטא ונשאר טהור כל חייו. - **רקע:** יוסף הצדיק הוא הדוגמה המובהקת לכך במקרא. - **בהיבט מעשי:** הציפייה לשלמות מוחלטת מציבה סטנדרט גבוה אך מסוכן לנפשו של אדם צעיר. 2. **בעל תשובה** - אדם שנכשל, נפל וקם מחדש. - **רקע:** יהודה מייצג דמות זו דרך סיפור מכירת יוסף ופרשת תמר. - **בהיבט מעשי:** בעל תשובה מחזיק בעמדה של צמיחה תמידית וניסיון לחזור לדרך הישר בכל רגע. 3. **בנימין** - מסמל את הדור הצעיר, שהחינוך שלו מעצב את העתיד. - **רקע:** המאבק על בנימין בפרשת ויגש מסמל את המאבק על דרך החינוך הנכונה לדור הצעיר. **דוגמאות וסיפורים להמחשה:** הרב מביא את סיפור הדיאלוג בין יהודה ליוסף כמשל להתמודדות בין שתי גישות חינוכיות: - יוסף מייצג את הגישה המקדשת שלמות וצדקות מוחלטת. - יהודה מדגיש את הצורך לקבל נפילות כחלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי. סיפור זה מדגיש כיצד עמידתו של יהודה למען בנימין מסמלת את המחויבות להגן על אלו שנפלו ולהחזירם לדרך הישר. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים:** הרב מדגיש שהחינוך לדור הצעיר חייב להתבסס על ראיית הפוטנציאל לתשובה, ולא רק על חתירה לשלמות: - **דרך יישום:** חינוך שמקבל כישלון כשלב זמני ומסייע לתלמיד לקום מחדש. - **אתגרים וסיכונים:** גישה זו מחייבת סבלנות וסובלנות מצד המחנכים וההורים, אך תורמת להתפתחות אישית ולהצלחה ארוכת טווח. הגישה שמוצגת בהרצאה מעודדת לא רק חינוך מתוך חמלה והכלה, אלא גם רואה בנפילה הזדמנות לצמיחה ולחיזוק האדם לאורך חייו.

[@Baal_HaSulamit]

1. קטע זה דן בשאלה מה עדיף: חתן שהוא צדיק גמור או בעל תשובה. הכותב משווה בין שני סוגי אנשים: אחד, צדיק גמור, שחי חיים נקיים ללא נפילות, והשני, בעל תשובה, שעבר נפילות אך חזר בתשובה. הכותב אינו מדבר על מקרים קיצוניים של התמכרויות או בעיות נפשיות, אלא על נפילות רגילות. הוא שואל מה עדיף מבחינת הקמת בית ומשפחה. 2. הכותב מציג את דעת חז"ל, שמסבירה כי ישנה הסתכלות שונה על נשים מצד צדיקים גמורים לעומת בעלי תשובה. בעלי תשובה, לטענתו, יותר ערוכים להתמודד עם אתגרים ולמצבים מורכבים בחיים. הוא טוען שבעל תשובה אינו אדם שנפילה אחת מגדירה אותו לכל חייו, אלא תהליך מתמשך של תשובה. 3. הכותב מביא את דמותו של יהודה, אשר מיוצג כבעל תשובה, לעומת דמותו של יוסף הצדיק, המוצג כדוגמה לצדיק גמור. הוא מתאר את הסיפור של יוסף ויהודה עם בנימין, הדוגמה המרכזית שלו. יוסף רוצה לשמור על בנימין מפני נפילות אפשריות, בעוד יהודה מייצג גישה סובלנית יותר ומראה הבנה לעובדה שילדים נופלים ומעדים. הכותב מתאר את המאבק בין שתי הגישות בפרטי פרטים, תוך שימוש במדרשים על יהודה ויוסף. 4. הכותב מדגיש את ההבדל בגישות החינוכיות של יהודה ויוסף. יוסף מייצג גישה של שלמות וצדק גמור, שאינה סובלת שום נפילה, בעוד יהודה מייצג גישה של הבנה והכוונה גם לאחר נפילות. הוא טוען שגישתו של יוסף עלולה להוביל לנשירה של בחורים טובים, שכן לחץ לשלימות מוחלטת עלול להוביל לקריסה במקרה של נפילה. 5. הכותב מביא דוגמאות מחייו שלו ומסביבתו כיצד גישה של "צדיק גמור" יכולה להיות הרסנית. הוא מתאר מקרים בהם בחורים טובים מבית טוב נושרים ממסגרות דתיות בגלל הלחץ להישאר "מושלמים". הוא משווה את זה לגישה של רבי יהודה, שבו הנפילה מהווה נקודת זינוק לצמיחה רוחנית. 6. הכותב ממשיך ולפתח את הרעיון של גישת "בעל תשובה". הוא מסביר כיצד אפשר להפוך את הנפילות למקפצה לצמיחה רוחנית, ולא למשהו שמוביל ליאוש והרס. הוא מביא דוגמאות מתוך חייו שממחישות את הדברים. 7. הכותב מביא את דמותו של ירבעם בן נבט כמקרה דוגמה לצדיק גמור שנפילה אחת הובילה אותו למעשים קשים. הוא משווה זאת לגישה של יהודה, שבה אפילו לאחר נפילה יש תקווה לחזרה ולצמיחה. 8. הכותב מסכם את ההבדל בין שתי הגישות: גישתו של יוסף היא גישה של שלימות ופחד מניפילות, בעוד גישתו של יהודה היא גישה של קבלה והכוונה גם לאחר נפילות. הוא מביא את סיפורו של ירבעם כדי להדגים את הסיכונים של גישתו של יוסף. 9. הקטע מסתיים בסיכום ובברכה, תוך הדגשת חשיבותה של גישת "בעל תשובה" בבניית דורות ולקראת הגאולה. הכותב מדגיש את התקווה שהוא מוצא בגישה זו והאמונה ביכולת להגיע לגבהים רוחניים גבוהים יותר מכוח הנפילות.

[@Baal_HaSulamit]

- חתן בעל תשובה vs. צדיק גמור: - חתן בעל תשובה עבר חוויות וקשיים, כולל נפילות, אך כיום חזר בתשובה ועובד ולומד. - צדיק גמור לא חטא מעולם, חי חיים של שלמות, אך לעיתים חסר ניסיון חיים עם אתגרים. - הגישה לחינוך: - יוסף (צדיק גמור) מחנך לשלמות - שמירה על ערכים טהורים ומסירות טוטאלית. - יהודה (בעל תשובה) טוען שגישה של שלמות מוחלטת לא תתמודד עם נפילות אפשריות, והדור הצעיר עלול להישבר אם לא יעמדו בציפיות הגבוהות. - ההשלכות החינוכיות: - אם מחנכים לשלמות מוחלטת, כל כישלון או מעידה ייתפסו ככישלון גדול שיכול להוביל לנפילה רוחנית. - יהודה מציע גישה שמכירה בנפילות כהזדמנויות לתשובה ולתיקון, ולא ככישלונות מוחלטים. - הסיפור של יוסף ויהודה: - יוסף לא מבין את הגישה של יהודה ומבחינתו יש לחנך לשלמות מוחלטת. - יהודה מבין את הקשיים האנושיים ומציע גישה חינוכית גמישה יותר, בה יש מקום לתשובה ותיקון. - החשיבות של פרספקטיבה חינוכית: - חינוך אידיאלי צריך לאזן בין אידיאלים לבין ההכרה במורכבות האנושית והנפילות האפשריות. - הוראות חינוכיות צריכות להיות מציאותיות, תוך התמקדות בתהליכי תשובה ושיפור מתמיד, ולא רק בדרישות של שלמות מוחלטת. - ההשלכות בחינוך בימינו: - חינוך שמציב רף גבוה מדי עלול להוביל לנשירה של צעירים מתוך תסכול ותחושת כישלון. - יש לקחת בחשבון את הקשיים האישיים והנפשיים של הדור הצעיר ולהגיב אליהם בגמישות ובחמלה. - נפילות כחלק מהחיים: רבי יהודה בעלי תשובה מלמד שהנפילות הן חלק מהותי ממציאות האדם, ושהן יכולות לשמש כקטע דרכים שמוביל אותנו למקום גבוה יותר. - החיים לא מתוך "הצלחה" בלבד: במקום להימנע מהכישלונות, יש להבין אותם כחלק מהתהליך, ולא כמשהו שצריך להימנע ממנו בכל מחיר. - היחס לנפילות: אנשים צריכים להתמודד עם נפילותיהם ולראות בהם מקור כוח לצמיחה, ולא כאחראים לשבירתם. - סיפור גמח ודרך חיים: דמות שנפגשה במנהל גמח שהראה לו איך להתמודד עם קשיים בצורה רגועה, והתמודדות עם החוויות האישיות כהשראה. - שיעור בתשובה: חוויות אישיות שונות, כולל ניסיון לחקות אנשים רגועים, מגלות את החשיבות של ההתמודדות עם הכאב והעצב בדרך חיובית. - השראה מעבודת ה' בעיצומים: ההבנה שהתמודדות עם עצבנות יכולה להיות חלק מהתהליך אל ה', וההפיכה לרגוע יכולה להיות תהליך רוחני. - משמעות הסבל והפוטנציאל שבתשובה: אם נשמור על תהליך תשובה מתוך כנות, נפילותינו יובילו אותנו למקומות גבוהים שלא יכולנו להגיע אליהם במצבים אחרים. - הקשר בין הדורות: תפיסת התשובה ככוח שמקדם אותנו לגבהים שלא היו אפשריים לדורות הקודמים, וחשיבותה לעם ישראל. - השפעת נפילה על העתיד: אדם יכול להגיע למקומות רוחניים גבוהים אם הוא לוקח את נפילתו ומשתמש בה ללמידה והתעלות, לא רק ככישלון. - השלכות רוחניות על הדור הנוכחי: התמודדות עם הקשיים של הדור הנוכחי מביאה אותנו למקום שבו ניתן להצליח ולהשיג הישגים רוחניים גבוהים אף יותר מאבותינו.