מי שמכיר את לויס פיטנס זה אבא שלהם מיקי לוי אם אתה רואה את זה שידע שישי לך בנים מדהימים💗
@Ev-click2 жыл бұрын
חבל שלא בנו לו תכנית לפי האנטומיה
@vior96752 жыл бұрын
מציעים לנו לשלם כסף על מונה כדי לחסוך בעליות של לשלוח עובד מחברת חשמל שיקרא את המונים שלנו. מה זה האבסורד הזה, תחליפו את המונים על חשבונכם!
@avigrin84692 жыл бұрын
לעזוב את הארץ בהמונים זה הפתרון
@hefenzy6 ай бұрын
אני נציג של חברת חשמל ועדיין אין לנו אפשרות לראות את הקריאה בשידור חי בשוב״ל בזמן השיחה עם לקוח. ובנאדם הזה אמר שאנחנו יודעים לדבר למונה הזה? אולי רק במקרה של מונה תעו״ז או מת״מ
@denadar15762 жыл бұрын
עליית מחירים משתוללת ברחבי העולם. בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן בלמעלה מ-6% בשנה האחרונה - אינפלציה שלא ראינו כמותה באמריקה מאז 1990. באירופה המצב דומה. האינפלציה בגרמניה עומדת כעת על 4.5% ובאנגליה על 5.1%. הבנק המרכזי באנגליה העלה בתגובה את שיעור הריבית, עלייה ראשונה מאז פרוץ הקורונה, ואילו הבנק המרכזי בארה"ב מנבא שבשנת 2022 נראה שלוש העלאות ריבית. הכלכלנים משתמשים בארגז הכלים המוכר להם, אך כרגיל מתעלמים מטיפול בשורש הבעיה. אם היינו מבינים את מבנה העולם שאנו קיימים בו, היינו מפסיקים את ההשקעה הקיצונית בצריכה חסרת תועלת. אני לא רואה בעיה שנייצר מחצית ממה שאנחנו מייצרים היום. לצערי, אנחנו מציפים את העולם בייצור חסר תועלת, וכתוצאה ממלאים את האוקיינוסים בפסולת עצומה, מזהמים את האוויר והמים ומרוקנים את שאר משאבי הטבע. אף אחד לא חושב מה יהיה בסוף. "נאכל ונשתה כי מחר נמות", כך אנחנו מתייחסים לכלכלה. אבל לשם מה אנחנו צריכים את כל הייצור העודף הזה? התשובה היא פשוטה: כל קנייה שלנו מוסיפה עוד אפסים לחשבון הבנק של היושבים בראש הפירמידה הכלכלית. כדי להרוויח יותר, קשרי ההון והשלטון מסדרים לנו את החיים, בונים בנו חיסרון לצרוך עוד ועוד מוצרים מיותרים, ומשכנעים אותנו לקנות עוד ועוד. הריצה המתמדת אחרי צריכה מוגברת רק תזמין עלינו גל של בעיות נוספות - תיבת פנדורה שתוציא מתוכה שרצים חברתיים, החל ממגפות ועד למלחמות, שלא נוכל לעמוד בפניהן. אנחנו מוכרחים להגיע לצריכה מאוזנת בהקדם האפשרי. לבלום את הייצור המוגבר ולייצר את הכמות ההכרחית שאנחנו באמת צריכים למחייה חיונית, במקום הייצור המוגבר של היום הנובע מתחרות מלאכותית. איך האנושות תבין ותגיע בהדרגה לצריכה מאוזנת? הכול תלוי בחינוך והסברה. יותר מריצה לקניות ב"בלאק פריידי", ב"יום הרווקים הסיני" ובעוד מגוון "חגים" שהמצאנו כדי לקנות עוד ועוד, צריך לתת לבני אדם להתעסק בתכנים מהותיים. להפסיק את טירוף הקניות בחגים המדומיינים. חינוך לצריכה נכונה הוא נקודת התחלה לפתרון. עלינו ללמוד להפחית מהצריכה הנוכחית שלנו לרמה נורמלית. לקנות מה שבאמת דרוש לנו, ולא מה שמשגעים אותנו כל חברות הפרסום לרכוש. להגיע לחיים מאוזנים, רק בזה אני רואה סיכוי להבריא את החברה והכלכלה בינתיים. בכל מקרה, מה שלא עושה השכל יעשה הזמן, והשחיקה הכלכלית-חברתית המתמשכת תאלץ אותנו לעשות חשבון עמוק ולצמצם את הצריכה, כי לא תהיה ברירה. כתוצאה מכך המפעלים וכל שאר גורמי הייצור שאינם הכרחיים יצטרכו לסגור את העסקים שלהם, העולם יצטרך להירגע. זה לא מיתון, אלא פשוט איזון למשק כולו. בסופו של דבר אנחנו צריכים להסתפק בכמות חיונית מבחינה חומרית, וללמוד למלא את הרצונות שלנו מבחינה רוחנית, על ידי עושר אנושי שנבנה בינינו, אושר שנמצא רק בקשרים טובים, באווירה חמה ויפה. בצורה כזו לא נרגיש שאנחנו מאבדים משהו מהחיים, אלא ההיפך, מחליפים את הדברים הגשמיים שאין בהם שום תועלת והשקענו עבורם את כל החיים, בהשקעה בחיבור, בהבנת מבנה העולם. החיבור הנכון בינינו יאפשר לנו להבין נכון יותר את הטבע, לפתח יחס נכון למציאות, בכך נפתור את בעיית האינפלציה ונתחיל לחיות טוב.
@אמת-ה5ט2 жыл бұрын
אותו דבר עם מד מים אני צריך לשלם לאינסטלטור שיכין תשתית למד המים ורק אחר כך מי אביבים יבואו להתקין מד מים ולי אין להביא אינסטלטור ומחייבים אותי מים יותר ממה שאני משתמשת סטלטור חהלמד מים
@elicohen892 жыл бұрын
מזל שיש תחרות. אני לא הייתי מרוצה, התקשרתי ועברתי לספק אחר
@בתאלקצין2 жыл бұрын
איזה ספק על מה את\ה מדבר?
@שושכהן-ס6ק2 жыл бұрын
להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון..
@محمدابوطه-ج6و2 жыл бұрын
שלום, אני רוצה לעבוד בתחום החשמל הציבורי או הביתי, ואני צריך מפעיל לעבוד בו. אני מעזה. האם יש חברה או מפעיל יהודי לעבוד בה, אבל אני צריך אישור מפעיל? תודה רבה הרבה למדינת ישראל.
@B-hINDI_DANCE-barhindi2 жыл бұрын
לא צריך מונה חכם
@yanzkov78722 жыл бұрын
למישהו יקר ❓🤣
@yanzkov78722 жыл бұрын
הכל בסדר איזה כייף בטורקיה חלום 😃
@kobi-.d10982 жыл бұрын
2. נחנקנו מהעליות 😢
@לירון-ק3ה2 жыл бұрын
לא מעניין . או שזה פתאום כן מעניין אותך ?
@kobi-.d10982 жыл бұрын
@@לירון-ק3ה זה חשוב
@לירון-ק3ה2 жыл бұрын
Kobe ,קובי יש גם הרבה דברים חשובים אחרים שאתה משום מה דואג כל פעם לרשום לא מעניין ,אבל לא פעם או פעמיים אלא הרבה מאוד פעמים אתה רושם כך ,זה אינפלטיני ביותר ,כמו ילד בן ארבע שזקוק לתשומת לב .
@kobi-.d10982 жыл бұрын
@@לירון-ק3ה ממש לא ,יש כתבות רדודות ויש עינייניות וזכותי להגיב . מאשר לכתוב מספרים.
@Muslim_israeli2 жыл бұрын
צריך להכניס תחרות לשוק, ושלא יהיה מונופול של חברה ממשלתית.
@yakov950002 жыл бұрын
השוק לא מספיק גדול להחזיק כמה חברות,במיוחד שמדובר בתשתיות של מילארדים להקים.בדברים בסיסים כמו חשמל או כבישים העיקר חייב להיות המדינה כי אם לא יהיה מונופול.
@eliranpinhasov59402 жыл бұрын
1 - עובד חברת חשמל מציע לנו לחסוך ובאיזה שעות להשתמש אחרי שהם מעלים מחירים 🤦♂️🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣
@eliranpinhasov59402 жыл бұрын
@אורן נייד קובעים!
@kobi-.d10982 жыл бұрын
אבל ישראל משתמשת בגז לא ??
@אביב-ס4ד2 жыл бұрын
@@eliranpinhasov5940 אתה לא ממש מודע איך התעריף של צריכת חשמל נקבע ממש אה? אגב העליה במחיר החשמל בגלל משבר האנרגיה העולמי, גם המדינה פה לא יכולה ממש לעזור.
@eliranpinhasov59402 жыл бұрын
אני יודע שמחירי פחם בעולם המלחמה באוקראינה והכל קשור.אבל לכל מדינה יש דרך להוריד ולהילחם זה לא כאילו שחברת חשמל מפסידה כסף או משהו אפשר לקחת מרזרבות הענקיות של המדינה או לבטל את המעמ
@אביב-ס4ד2 жыл бұрын
@@eliranpinhasov5940 כלכלה לא עובדת ככה, רזרבות פותחים במצב של מחמת עולם או משבר הומניטרי קיצון. זה לא רק הפחם, קצת פחות מחצי מהגז של אירופה מגיע מרוסיה ועכשיו אנשים משתמשים ביותר נפט ופחם, אין ממש מה לעשות עם זה, לבטל מעמ זה יריה ברגל כי זו הכנסה משמעותית למדינה. אגב חברת חשמל בהפסדים יש לה חובות עצומים וזו אחת הסיבות שהולכים להפרטה, ואתה מדבר כאילו זו חברה פרטית.