מרכיב מרכזי שחסר בכל העיסוק בהרתעה הוא ששימוש מוצלח בכוח לא בהכרח מגביר את ההרתעה. או לא בהכרח "רק" מגביר את ההרתעה. שימוש מוצלח בכוח גם לפעמים, מגביר את השנאה ואת הרצון לנקום. הוא מגביר את המוטיבציה של האויבים להילחם ולא מחליש את המוטיבציה. נכון שאם לא משתמשים בכוח נוצר לפעמים "פיתוי" לאויב להשתמש בכוח אבל אם כן משתמשים בכוח נוצר לפעמים לאויב "גירוי" להשתמש בכוח. יש שקלול תמורות trade off בין לא לפתות את האויב לבין לא לגרות אותו. בן ישי מתמקד בלא לפתות אבל מתעלם מהלא לגרות. מה שהוא מכנה תחזוק ההרתעה הוא לפעמים תחזוק השנאה והנקמה. מי שמפקפק בדבר שיסתכל על ישראל. לפי הגישה שימוש מוצלח בכוח=הרתעה. התקפת ה- 7 באוקטובר הייתה מוצלחת מנקודת מבט חמאסית. לפי קונספצית ההרתעה ישראל הייתה אמורה להיות מורתעת ולא לצאת לחרבות ברזל. האם ישראל הורתעה? כמובן שלא. לא "המורתעות" התחזקה בישראל אלא השנאה והנקמה והגברת המוטיבציה להילחם. מה שנכון לישראל נכון גם לאויביה.
@Braayoseph22 сағат бұрын
החיילים מתים כל יום, ואף אחד לא יודע מתי המלחמה הזאת תיגמר ומה המטרה שלה.