Рет қаралды 1,269
אימרה לפרשת נח תשפ"ה
בימים בו קבוצה מכנה קבוצה מתחרה בכינוי זבל / אשפה.. ניתן להפנים מסר מהקומה התחתית של הזבל בתיבת נח..
תמוה מאד סיבת בניית קומה שלימה עבור הזבל בתיבה? הרי נח יכל להשליך החוצה לים הגדול את כל האשפה.. כל העולם היה ים ענק... מה לו לטרוח בבנייתה.. ומה לו לטרוח לרדת ולעלות בכל פעם לשמר את הזבל מעל לשנה איתו יחד בתיבה...?
אלא המסר הוא:
נח שהוא ניצל מדור שלם של גזל וחמס, רציחה ואכזריות.. בא בהתנהגותו להשריש בעולם החדש - לעשות רק מעשים חיוביים הגורמים לנו לנהוג בעדינות ובחמלה.. ולא להשליך החוצה אשפה אע"פ שהיה מותר לו.. אבל מעשה השלכת אשפה החוצה - גורמת להתרגל לעשות מעשים שליליים..
אחרי הפעולות ימשכו הלבבות..
ככל שנתרגל לפעול חיובי.. יעשה זה 'טבע שני' ונהיה טובים זה לזה..
הבעש"ט הק' כתב בצוואתו: ירגיל עצמו לנהוג בטוב וברחמים ואפילו לא יפגע בזבוב קטן, כדי שידבק בהנהגת הבורא ורחמיו על כל מעשיו.. וע"י זה יתקן את העולם ברחמים וחסדים..
גם מעשים חיובים, כך גם דיבורים חיוביים כמו"ש בפרשה: "צוהר תעשה לתיבה" - היינו להאיר את התיבות והמילים שלנו.. ולעדן אותם.. (ולהשמיט את השתרשות המילים השליליות בסליינג העכשיווי, כגון: מת על זה.. משוגע על זה.. להתעלף.. פיצוץ / טירוף של אירוע.. וכדומה)... ולהחליפם לחיובי.. (אוהב, מתחבר, חי על זה, משתוקק, יופי של אירוע, מקסים, נפלא, נהדר, אני מתרגש מהמעמד, וכדומה)
ע"י מעשים ודיבורים טובים חיוביים עדינים נרגיל את הסביבה ונשפיע טוב וחמלה ויופי לעולם כולו להתנהגות ראויה לבני מלכים...
א גוט שבת!!
וחודש טוב ומבורך!!
שלמה שולמן