הקו העירוני בירושלים - סיפור קטן על הנזירה שהשיניים התותבות שלה נפלו לשטח ההפקר

Рет қаралды 4,199

Күн бұрын

הקו העירוני בירושלים והשיניים של הנזירה תרזה
www.travellingi...
הקו העירוני הוא הכינוי לגבול בתוך ירושלים בין ישראל לירדן ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים. הגבול עצמו נקבע בין משה דיין, שהיה מפקד חטיבת עציוני, לבין עבדאללה א-תל, מפקד הלגיון הערבי בירושלים בתום הקרבות. משה דיין סימן את העמדות בהן החזיקו הישראלים בעפרון ירוק ועבדאללה א-תל סימן בעפרון אדום את עמדות הירדנים. הקווים סמנו בעפרונות עבים במפה שקנה המידה שלה היה קטן. השניים לא ייחסו חשיבות רבה לסימונים מכיוון שחשבו שהסימון הוא זמני בלבד, אלא שהזמני הפך לקבוע. בהסכמי שביתת הנשק בין ישראל לירדן שנחתמו ברודוס הפכה המפה הזו לגבול הרשמי בין המדינות. הבעיה הייתה שהקווים בעפרונות עבים על המפה בקנה מידה קטן בקו עבה גרם וכך יצא שהגבול היה ברוחב של עשרות מטרים וחצה שכונות בתים. הירדנים והישראלים סיכמו שעשרות המטרים יהיו שטח הפקר שלשני הצדדים הכניסה תהיה אסורה, אבל מכיוון שהסימון היה כל כך לא ברור כל צד התלונן עשרות פעמים על הפרות של הצד השני לאו"ם. הסיפור על השיניים התותבות של הנזירה תרזה הוא אחד הסיפורים הנחמדים מתקופת הקו העירוני - סיפור מפתיע על שיתוף פעולה בין הירדנים לישראלים למען מטרה נעלה…
השיניים של הנזירה תרזה
בית חולים סנט לואי היה בשטח ישראל וקיר אחד פנה לכיוון העיר העתיקה שהייתה בידי הירדנים. הרחוב בין בית החולים לעיר העתיקה היה שטח ההפקר. בוקר אחד בשנת 1954 תרזה, אחת הנזירות שחדרה פנה לעיר העתיקה, התעוררה, פתחה את החלון, השתעלה והשיניים התותבות שלה נפלו מפיה הישר לשטח ההפקר שהכניסה אליו, כאמור, עלולה להסתיים במוות. תרזה פנתה לראש המסדר והוא פנה לעוזי נרקיס שפנה לוועדת שביתת הנשק של האו"ם. הנציג הצרפתי מוועדת שביתת הנשק פנה בנושא לירדנים והם הסכימו בתנאי שגם נציג ירדני ישתתף בחיפושים. וכך לאחר תיאום בין לאומי יצאו הנציג הירדני, הישראלי והצרפתי לחפש את השיניים התותבות של הנזירה תרזה בשטח ההפקר. השיניים נמצאו והוחזרו לנזירה. מגזין 'לייף' האמריקאי ששמע את הסיפור ושלח את הצלם הישראלי דוד רובינגר שיתעד את הרגע המיוחד. והתמונה פורסמה במגזין.
אלא שחדי העין יבחינו שמשהו בתמונה לא מסתדר. הנזירה שמחזיקה את השיניים התותבות מחייכת ואפשר לראות שיש לה שיניים. הנזירה תרזה לא הסכימה להצטלם ולכן דוד רובינגר ביקש מנזירה אחרת לדגמן במקום תרזה ולהחזיק את השיניים התותבות, אלא שהנזירה חיכה וחשפה את התרמית הקטנה.