כשאת עצובה יובל דיין

[@דליהאדן-ט9ח]

יובל דיין זמרת משובחת. שירתך פורטל על נימי הלב. תבורכי ותהיי מאושרת 🙏🙏🙏

[@maayan2289]

יובל נשמה… ריגשת אותי

[@ירדנהפירי]

שומעת את השיר ומתרגשת שוב ושוב.כל כך ענוג ונוגע ללב. תודה לעמיר בניון ותודה לך יובל דיין.תמשיכו בדרכיכם האמנותית הכל כך יפה

[@אליברהום]

יש לה קול נדיר.

[@Danieloska]

מרגשת!!!

[@michaelamar5533]

אחת יחידה ומיוחדת♥️🍯

[@דוידגורכוהל]

אין כמו אימא בעולם!!!!

[@פנינהשקד]

שיר חזק . אני אומרת שאין אפשרות אחרת, אלא להמשיך, זה חותך בנשמה אבל בכל הכח...............

[@רותישיטרית-ט1פ]

בע״ה יתברך יברכך יובל נשמה מלאכית ומיוחדת … בביצוע שלא השאיר עין יבשה …

[@דליהכהן-ק8ב]

מהממית יובל אין עליך❤❤

[@חיהקורנפלד]

מהממת את משהו

[@סנדרהשלום]

שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.

[@אליברהום]

מהממת❤

[@elohimvivienteredentordeis9435]

Beautiful thanks 🌷 We understand only a few words, it is about hope in the King, Elohim of Israel. .. People are crying, then it is a sad song...

[@שושכהן-ס6ק]

"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע". בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר

[@beatricelahmi2267]

Magnifique interprétation

[@הלליוייס-ו8ל]

אהובה שלי את

[@מזלטובאילוז]

מדהימה שאת

[@inesmaekovich4057]

מהממת

[@YosefOzer]

פלאית ! יפת אלוהים...

[@Aviad_10]

אני אוהב את יובל מיוחדת ויחודית אבל שיר כזה רק עמיר בניון יכול לשיר כל זמר אחר רק מדגיש יותר את העוצמה והייחודיות של גדול זמרי ישראל❤

[@yaelsulimani6477]

אהבה שלי!!

[@הלליוייס-ו8ל]

אוהבת רותך

[@הלליוייס-ו8ל]

?

[@שריתחי-כ2צ]

קול מרגש ומהמם

[@גליקריהרז]

גליקריה אלופת ישראל בשירי ארץ ישראל השלמה והיפה

[@yuvalshamirguitar3384]

Awesome voice

[@grigoriymendelson927]

Ylian Daian beautiful and wonderful!But Shiri Maimon great,pretty,amazing!

[@grigoriymendelson927]

Happy Independence Day!Hag hAzmaut sameah hoverim!

[@sophiarodriguez1861]

למישהו יש מושג מה השם המקצועי של הויברטו בקול שלה? 🤔

[@משהעבדי-צ1מ]

אגו, יחסים ואהבה אגו, יחסים ואהבה, מרכיבים יחד משולש רב-עוצמה. בדרך כלל הוא נוטה להתפוצץ, אבל אפשר להפוך אותו למנוף לעלייה. הצצה אל מספר עקרונות יסוד בחכמת הקבלה, בדרך לאהבה הגדולה. הגורם שמחריב מערכות יחסים הוא האגו, כלומר הרצון לנצל את הזולת להנאה עצמית. האגו גורם לאדם להסתכל על האחר במבט תועלתני, איך יוכל לנצל את הזולת לטובתו, שיעבוד בשבילו, שיעשה משהו עבורו. בזוגיות, בעבודה, בחברה. בכל מקום שיש שני בני אדם או יותר, האגו נכנס לפעולה ומייצר מאבקי שליטה, לא מאפשר להם להסתדר זה עם זה, לחיות חיי נחת. האם בעידן האגו הגדול תיתכן בכלל אהבה? התשובה מתחילה בדיוק ההגדרה. לפי הקבלה, אהבה פירושה שאני מעמיד את עצמי לשירות הזולת. מצד הטבע, כך אנחנו מתייחסים לילדים שלנו, אבל רק בגלל שהם שלנו. איננו מסוגלים לאהוב זרים כמו שאנו אוהבים את עצמנו, ובכל זאת, זוהי הגדרת האהבה. בעולמנו אין אהבה, כי הטבע שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג לעצמנו, ואנחנו לא יכולים להתעלות מעליו. אם אדם מרגיש שמישהו גורם לו הנאה הוא נמשך אליו, בדומה למשיכתו לאוכל טעים או למוזיקה טובה. גם אהבה לבני זוג מבוססת על הנאה עצמית: כאשר עשיית טוב להם גורמת לנו הנאה, אנחנו מכנים זאת בשם אהבה, אבל בעצם זוהי אהבה אגואיסטית. אז מה עלינו לעשות עם האגו? לדכא אותו? לא. הטבע לא יצר שום דבר מיותר. אך בעוד שבדרגה הגופנית המערכות שבנו פועלות מאליהן, בדרגה האנושית אנחנו צריכים להבין איך בדיוק כדאי להפעיל אותן. עלינו ללמוד לשלוט באגו, כלומר להשתמש בו בצורה נכונה. אם לקצר תורה שלמה למשפט אחד, אופן השימוש באגו דורש תיקון, היפוך של כיוון הפעולה: במקום להתייחס לכולם כעומדים לשמש אותי, עליי להתפתח למצב שבו ארצה להעמיד את עצמי לשירותם. כאשר מצליחים להתייחס לאחרים כמו לעצמנו, פתאום מרגישים שיש לנו מלא כוחות, שכל, רגש, הבנה, ראייה חדשה. מאיפה באים הכוחות הללו? המאמץ להשתמש בכוח האגו בצורה הפוכה, מגלה בנו כוחות נעלים ממנו. כתוצאה מכך, העולם נראה לנו כמערכת אחת, שבה שורה כוח עליון אחד, כוח של השפעה טובה, של אהבה ונתינה טהורה, ואנו רוצים להצטרף אליו ולחיות עמו. ועכשיו בהדרגה: תהליך התפתחות האהבה באדם מתחיל מלימוד המערכת האחת שכולנו כלולים בה. היא נקראת הנשמה הכללית, או נשמת האדם הראשון. במהלך לימוד המערכת מתברר לנו איך עלינו להיות מחוברים זה לזה, כלולים זה בזה, כמו חלקים שונים במנגנון אחד. אל הלימוד מתלווה תרגול מעשי בתוך קבוצה בת עשרה אנשים. בקבוצה מקיימים תרגילים מיוחדים לבניית קשרי אהבה בין אנשים זרים. אנו חוקרים יחד את חוק ההתפתחות שבטבע, ועד כמה אנו יכולים לפעול בהתאם לו כדי להגיע לחיים בעולם ללא שנאה. עולם עליון, עולם נעלה של חיבור ואהבה. אנחנו מתחילים להרגיש את העולם הזה ביחסים החדשים בינינו, ומתברר לנו שהמציאות שמרגישים תלויה במידת היכולת שלנו להתעלות מהתפיסה האגואיסטית הצרה. אל המציאות העליונה אפשר להגיע רק דרך עבודה קבוצתית, ולא במדיטציה אישית כזו או אחרת. במדיטציה האדם סגור בתוך עצמו, ובכוח הדמיון והמאמץ הפנימי משתדל לא להיות בשליטת האגו. ייתכן שהוא חווה התנתקות מסוימת מהאגו הגשמי, הארצי, ואז מרגיש נוח יותר עם עצמו, אבל לפי ההגדרות של חכמת הקבלה, אין זו עבודה הפוכה עם כוח האגו, ולכן האדם לא מקבל ממערכת הטבע כוחות עליונים מהאגו. אפילו אם נראה לו שמתגלה בפניו עולם אחר, אין הוא משיג אפשרות מעשית לפעול בו, לחקור אותו ולהבין מה שקורה בו. התרגול הקבוצתי מבטיח התעלות אמיתית מעל האגו, ולא אשליה דמיונית. יחד אנחנו לומדים להפוך את הכוח השלילי לחיובי. האינטראקציה בין אנשים בקבוצה הכרחית כדי לאפשר זאת, כי דווקא במסגרתה האגו פועל במלוא עוצמתו, אדם כנגד אדם, כשכל אחד מגלה בקרבו התנגדות לאחרים. כל אדם מרגיש שהוא מתקרב לאחרים, על פני הדחייה שיש לו מהם. פועלים בו שני כוחות כאחד: הרצון לקבל לעצמו גדל, ומעליו הוא מפתח רצון להשפיע כל טוב לזולת, רצון להתחבר, לאהוב ולתת. כך הופך כוח האגו לכוח של התקשרות ואהבה. חכמת הקבלה הפוכה מכל שיטה אחרת: היא מגדלת באדם את האגו יותר ויותר, ומלמדת אותו להשתמש בו כלבנים שמהם נבנה בניין. היא מסתכלת על האגו כחומר הבריאה, חומר גלם שנחוץ לעבודה וגדילה. "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו", אמרו על כך המקובלים, וכן "על כל פשעים תכסה אהבה". ככל שהאדם מצליח לכסות את האגו באהבה, מתווסף לו אגו ברמה יותר גבוהה. בזכות האגו הגדול שתחתיו, הוא מצליח לשכלל את יחס האהבה שלו לרמה של אהבת עולם, ומעפיל לפסגת הבריאה. מן המקורות "בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבֵקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "מהות הדת ומטרתה" "יש לדעת, כי באהבת חברים יש מעלה, שאין האדם יכול לרמות את עצמו, ולומר שהוא אוהב את החברה, אם הוא באמת לא אוהב אותם. כי כאן ניתן לתת לעצמו ביקורת, אם הוא באמת יש לו אהבת חברים או לא". הרב"ש - הרב ברוך שלום אשלג, מאמר "בא אל פרעה"

[@gilital8]

כמה עוצמה יש בקולה

[@israelshmueli7203]

הקיבוצים זה 50 מטר

[@אלעד-ל5ח]

מצטער השיר לא יושב עלייך

[@thelandofisrael1541]

אין ולא יהיה כמו הביצוע המקורי.. למרות שהיא שרה לא רע

[@sharon3133]

תמשיך להצטער, והיא תמשיך לשיר. השיר תפור עליה בומבה

[@eh2542]

אלעד צודק. לא מתאים לה לשיר את השיר הזה.

[@dekelpolak4190]

שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.