"רציתי להתחרות במקומה": האלופה האולימפית לינוי אשרם עברה לעמדת האימון

[@inbalvaknin3078]

מהממת...השראה אמיתית, ולא רק בתחום הספורטיבי! כל הכבוד לינוי!!!!

[@5311448]

אלופה שלנו!! עם ישראל אוהב אותך וגאה בך ושמח בך על הכבוד שהבאת לנו!! אין ספק שתמשיכי להביא לנו כבוד בכך שתביאי הביתה הרבה מתעמלות ישראליות עטורות במדליות זהב אולימפיות. אוהבים אותך לינוי אשרם 💛

[@eden8124]

לינוי יפה שלנו המון הצלחה בדרך החדשה אוהבים אותך ולעולם לא נשכח איך נכנסת לנו ללב ❤️

[@nonakotler3634]

כל הכבוד לינוי. אוהדים אותך וגאים בך! כשפוגעים בנו, זה כואב נורא. מתי יש מקום לסליחה? מהי בכלל סליחה? איזה שדרוג אפשר לעשות לטבע הפנימי שלך, כך שאיש לא יוכל לפגוע בך? הטבע של האדם הוא רצון ליהנות, רצון למלא את עצמו בכל מיני דברים שנראים לו טוב. אנו רוצים ליהנות בעיקר מאוכל, ממין, ממשפחה, מכסף, מכבוד, משליטה ומידע, מכל מיני דברים, בשילובים כאלה ואחרים. כל הזמן אנחנו עובדים כדי למלא את הרצונות שלנו, ועושים חשבון כמה כוחות כדאי להשקיע במשהו מסוים בהתאם להנאה הצפויה. לצורך המחשה, נגיד שאנחנו רוצים לקנות איזו חליפה יפה לקראת אירוע חגיגי במיוחד. השקענו את הסכום הגבוה שהיא עלתה, שווה ערך לכמעט שבוע עבודה, ובהתרגשות רבה קנינו אותה. מגיע היום המיוחל, אנחנו לובשים את החליפה החדשה, מסתובבים בין כולם עם חיוך מאוזן לאוזן. אנשים אומרים: 'וואו, איזו חליפה מדהימה'. החזה מתנפח מגאווה. ופתאום, מישהו זורק איזו יציאה מול כולם, 'וואלה מה נהיה איתך, איזו חליפה מוזרה לבשת? מה זה, פורים היום?'. ומאותו אותו רגע, המציאות השתנתה. כולם מצחקקים, ואנחנו מתמלאים בושה. בהמשך הערב, שוב אנחנו נתקלים באותו אדם, והוא אומר לנו בשקט: 'סליחה אם קודם אמרתי משהו לא במקום'. מיד אנחנו מגיבים בביטול: 'מה פתאום, שטויות, הכול בסדר, מה קרה לך...'. האם בבקשת סליחה כזו יש בכדי לפצות על הפגיעה שנוצרה? ודאי שלא. לכן אנחנו לא מקבלים אותה. סליחה של ממש הייתה צריכה להיות כזו שתפצה אותי על הסכום הגדול שהשקעתי בקניית החליפה, על כל הציפיות שהיו לי לקבל מחמאות, כבוד והערכה, תקוות שהתחלפו בזלזול, לעג ובושה. על כל הדברים שהצטברו אצלי, דרוש לי פיצוי הולם. הפיצוי יכול להגיע דרך נקמה, כמו שבדרך כלל קורה, או לחילופין דרך זה שאותו אדם יגיע אליי עם התנצלות מעומק הלב, ישכנע אותי בכך שהוא מבין כמה נזק הוא גרם לי, איזה עלבון נורא, יאמר שרע לו מזה כל כך עד שהוא רוצה להוסיף להתנצלותו גם צ'ק שמן, משהו שיכסה קנייה של עשר חליפות אחרות, לצורך הדוגמה. במקרה כזה, אם ארגיש שהתנצלותו היא אכן כנה וגם הצ'ק ייראה לי מספיק מכובד, או אז אהיה מוכן לסלוח, למחוק את המקרה כאילו לא היה. באופן עקרוני, כגודל המכה כך גודל הפיצוי שיוכל לכסות אותה. סליחה, נקמה, פגיעה, עלבון, השקעה, כל אלה הם דברים שנמדדים ביחס לרצון האגואיסטי שלי ליהנות. בלבד. כאשר האגו עדיין מרגיש פגוע ודורש נקמה, זה אומר שמקום הפגיעה לא התמלא בפיצוי מספק. הבור שנפער בתוך הלב עדיין פתוח, ולכן איננו יכולים באמת לסלוח. עד כאן ניתחנו תופעות שכולנו מכירים, ועתה נתקדם. מתישהו, באמצע החיים, יכולה לבצבץ באדם הרגשה שכל סגנון ההתנהלות הזה של פגיעות ונקמות, של מרדפים אחרי הנאות שבסוף תמיד חומקות, של תקוות לכבוד ואכזבות, מאבקים על שליטה ומלחמות - מתיש אותו. הורס לו את הבריאות, את מערכות היחסים, את כל החיים. 'מה אני מרוויח מכל זה', הוא מתחיל לשאול את עצמו, 'בשביל זה כדאי לחיות? זה הייעוד שלי, זה כל מה שיש לי לעשות?'. התעוררות השאלות הפנימיות הללו מביאה את האדם אל שיטה להתפתחות פנימית, שיטה להתעלות מעל מגבלות הטבע האגואיסטי. השיטה הזו מלמדת שהמטרה הגדולה של קיומנו עלי אדמות, היא לגלות את כוח הטבע הכללי. תכונתו היא השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה, ומגלים אותו על ידי רכישת תכונה דומה. הגילוי הזה מוגדר כרוחני, כי הוא מעלה את האדם לדרגת קיום עליונה, נצחית ושלמה. איך זה קורה? בגדול, על ידי פיתוח קשרי אהבה במסגרת קבוצתית קטנה שמשמשת לנו כמעבדה, אנחנו משלימים זה את זה בצורה שאליה אף אחד לא יוכל להגיע לבדו. לומדים להתחבר זה לזה בהרמוניה, כמו איברים שונים בגוף אחד. פגיעה, פיצוי, נקמה, סליחה, כל המשחקים האלה מאבדים מחשיבותם כי אנחנו מבינים שהמאבק שלנו הוא לא האחד בשני, אלא כולנו יחד מול הטבע האגואיסטי. בתהליך ההתפתחות המשותף, אם אני קולט שפגעתי במישהו, אני ניגש אליו ישירות ומבקש להשלים את שקלקלתי מולו. להתקרב אליו, להתחבר איתו, לעשות הכול כדי שבינינו ישרה שוב כוח האהבה. ואם מישהו פגע בי, אני מזכיר לעצמי שזה לא הוא אשם, אלא האגו, ומשתדל לעזור לו להתעלות ממנו. בדרך זו, אנחנו מתקרבים בהדרגה למצב שהעולם שלנו הופך למקום שכיף לחיות בו. עם הדדיות, תמיכה וביטחון, עם כוח עליון.

[@Lola-cz1ug]

יפה אמרת

[@tair1010]

חפרת

[@noabengal3739]

כל כך אוהבת את הבחורה הזאת!!!

[@b.z.9783]

מדהימה! אוהבים אותך

[@AlmaSamson-l3v]

מי שכאן שדריה הייתה באולימפיאדה ❤

[@יעלנבון-מ1ת]

אלופה!

[@elzamammedova2424]

I love you Linoy ❤ you are great

[@PlawnyAlmoni]

לינוי אשרם אוהבים אותך מאוד :)

[@eladrefaeli4532]

לינוי ממש אלופה❤

[@אליהברזל-ק3ק]

תעשו סרטון על סחר תבלינים ( שבה כנראה הביאו את הבננות לאפריקה בדרך המשי)

[@NIVPK1]

בהצלחה!

[@roeibetesh8067]

לינוי היפהה בנשים והמוכשרת

[@שירהוקנין-ר2ג]

לינוי תקשיבי את מדהימה עם כישרון נדיר שפגשתי אותך בפסטיגל בכיתי אני רוצה לפגוש אותךךךך פליז שזה יקרה 🥲 אני לא מפסיקה לראות סרטונים שלך ואת מדהימה במיוחד את תרגילי הסרט והחישוק והכדור אני בוכה עכשיו בבקשה שניפגש פליז שזה יתגשם אני אעשה הכול רק לפגוש אותךךךך בזכותך אני גמישה חזקה והחלום שלי זה לפגוש אותךךךך אוהבת וגאה בך פליז שתעני לי את יכולה לבוא לעין הקורא בראשון לציון? אם את תבואי לשם אני אבכה ואני מתחפשת אלייך

[@MaiaJibghashvili]

כל הכבוד לינוי. קדימה. תכיני לנו עוד אלופות אולימפיות. קצת עלתה במקשל. נגמרו הדיאטות והגבלות. חזרה לחיים.

[@solomonmoti]

מקסימה.

[@roseswife]

כשהייתי מתאמנת בענף הייתה לי מאמנת שרק צעקה עליי... צריך מאמנות כמו לינוי

[@אליהברזל-ק3ק]

תעשו סרטון על איןציקלופדיה

[@yh3719]

אשכרה יש לה חדודים

[@ענבלבןארצי]

אני תבל אוהבת את לינוי אשרם

[@T.P.72]

מה זו השטות הזו לפרוש כשאת הכי טובה בעולם ויכולה להביא עוד מדליית זהב אולימפית??? לינוי תחזרי עד האולימפיאדה הבאה ואז תפרשי !!! השיא עוד לפנייך !!! את רק בת 23 !!!! תוכלי לאמן עד גיל 80

[@Chungusboi42]

למה לשפוט? היו לה את הסיבות שלה לפרוש.. הכל בסדר יש עוד מתעמלים מדהימים שיביאו לנו גאווה באולימפיאדה

[@T.P.72]

הספורטאית הטובה בעולם בתחומה אינה צריכה לפרוש בגיל הזה כמו כולן. ביכולתה להביא עוד מדליית זהב אולימפית

[@Chungusboi42]

@@T.P.72 תןב

[@dor1127]

@@T.P.72 להיות ספורטאי ברמות האלה זה קשה בצורה שאדם רגיל כמוני וכמוך לא מסוגל להבין, ההשקעה וההתמדה והלחצים הנפשיים יכולים לרסק ולשבור בנאדם, מתישהו מגיעים לפיק שכבר לא מסוגלים יותר הגיע זמנה וזה סבבה לגמריי

[@eliranpinhasov5940]

1- פרשה מוקדם מדי! עוד כמה מדליות והשגים עוד יכלו להיות לה! אבל מה שטוב לה לא לנו! לא לשכוח שהן מתאמנות כל היום מגיל 5 בטח ועד גיל 20 וקצת מאחוריהם 20+ שנים שמרגישים כמו 40!

[@roybreslauer]

תמיד בהתעמלות אומנותית הבנות פורשות בדרך כלל באיזור גיל 21 22 מקסימום, נטע ריבקין למשל התחרתה עד גיל 26 שזה מבוגר מאוד למתעמלת אומנותית

[@eliranpinhasov5940]

@@roybreslauer זה נכון הן מתחילות בגיל 6 ככה

[@kobi-.d1098]

2 בהצלחה לה 🇮🇱💪

[@אלחנןחפץ]

יפה לה העליה במשקל

[@tal3506]

😅😅

[@Dominik699]

‏אבל אני לא מבין את זה למה היא זרקה טלפון יש לי אחות שהיא היא כמה פעמים אז תה איתך סלפי ופעם זה רק טלפון לילדה ואחר כך אחות שלי באה ואת אומרת שאני לא רוצה להגיד אז די

[@thebigs1997]

היא השמינה?

[@Ldvsuzinemsjiznd]

זה מאוד טבעי אחרי שהיא הייתה מקפידה על תזונה מאוד מצומצמת והייתה מתאמנת כל יום כמעט

[@צופיהמלכה-ע8ת]

סתמי

[@barsam615]

"אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו? כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק, למי אני מהנה? והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול". (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות)

[@tomavidan6098]

אלופה בריקוד עם סרט חחחחחחחחח טוב שלא מחלקים מדליות על קפיצה בחבל או קלאס

[@83eitanfog]

לא צריכה מדליות,צריכה סיליקון