שלמה ארצי - לאן לאן לאן, כל אחד והסיפור שלו - קיסריה 2002

[@שלמהבןשושן-צ1ו]

הוא ויתר על פרס ישראל למען אחדות בעם ישראל אני כל כך אוהב אותך שלמה ארצי תודה לך על מה שאתה ❤ .

[@agnawhich7483]

אתה לא רציני אני אוהב את שלמה אבל אחי קצת קשר

[@שלמהבןשושן-צ1ו]

שלמה אתה הזמר הלאומי של כל העולם לא רק של ישראל אוהב אותך אח יקר ❤

[@sakra123]

עברו 18 שנים ועדיין רלבנטי. (כבר 21... ועדיין רלבנטי)

[@simonbar7665]

שלמה ארצי הזמר הלאומי של ישראל❤

[@shahmoon8753]

הביט מתאים ליום חמישי בערב תודה אלוף כרגיל

[@hagitasulinofficial]

גם ב2022🙌🏾❤️ הופעה מושלמת! והשירים האהובים עליי בייקום

[@irisashuach]

הוא הקדיש לי את הקליפ המטורף הזה ואיתו גנב לי את הלב. אחרי 10 חודשים הוא מת. ויחד איתו גם הלב שלי

[@dinodigger8807]

😢

[@שובלרווח-ב3ת]

סוף סוף באיכות יותר טובה , שלמה מדהים אין לי מילים גאוני

[@ayeletberes2175]

מדהים. נהדר להעלאת המצב רוח!! אין כמוך שלמה❤️

[@shiranmualem8484]

שששש

[@ארץישראלמאזמתמידולעולם]

הזמיר של ישראל ‼ אין עילך שלמה ❕❕

[@ליאתרחמים-ג9ו]

מלך השירים שלי❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

[@netanelnahmani3844]

מדהיםם

[@gloryarazgur3478]

מחכים כבר שיחזור להופיע אמן האחד והיחיד❤

[@livnam1]

געגוע מטורף שלמה )(

[@יפעת-נ7י]

הקצב מתאים ליום ראשון בבוקר😉 תודה, תותח כרגיל

[@gloryadavid6750]

ארצי מתאים לי 24/7 365 יום בשנה, לא רק בראשון בבוקר🍓

[@דניאלארגנטי-ד5ט]

מלך

[@ארזשחר-ח7ל]

אני חוזר לכאן כל כמה חודשים לנשום קצת אוויר..

[@The3ssshhh]

ש

[@simonbar7665]

כיף של שיר

[@simha_gulima]

"עדי ראיה ספרו שראו אותי ייוצא מהבית מרכיב משקפים נוסע לעיר אבל אף אחד לא ראה אותי יושב מזמין קפה ומת אליה מגעגועים "

[@רויטלמור-י4ע]

היי שלמה ארצי תמיד אחד

[@אביאריאלי-ל6ר]

כל אחד והסיפור שלו נשמע יותר טוב בהופעה

[@gloryarazgur3478]

האחד והיחיד

[@אביאריאלי-ת9ו]

ענק

[@רויטלמור-י4ע]

כל אחד והסיפור

[@פזיתדקל-ד1פ]

אחלה שיר " אישה בישראל אף פעם לא תופסת מקום ובפרט שיש לה השקפות עולם קצת שונות מהחברה שהיא חיה בקרבה

[@רויטלמור-י4ע]

אוהבת

[@tatyanayavirskaya7682]

Все Ваши песни прекрасны!!! Спасибо!!!

[@שמעוןצוברי-ש5י]

❤

[@gloryadavid6750]

❤🧡💛

[@adir395]

5:22 חחחחחחח אני מת

[@רויטלמור-י4ע]

אנא מסור את רגשות התודה למאיר

[@כולנוביחד]

שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם. אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים. חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים. מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי. הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים. כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע. קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות? וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו? וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש. האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר. זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי. יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל? כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה. הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות. חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.

[@סנופקין]

איזה נפלא! אפשר לשתף? (כמובן, שאתן קרדיט...)

[@אליאפריים-ד8ט]

יחיד בדור

[@user-hb4oy6vp5gora1]

🎉

[@zakiy7270]

שלמה געגועייםםםםםםםםם

[@רויטלמור-י4ע]

שלו

[@galbuber]

מדריך איך לנגן את השיר לאן לאן לאן של שלמה ארצי כולל הסולו עם אקורדים טאבים ותווים: kzbin.info/www/bejne/j4Sah42Fi7J1bdU

[@AsafLevi-p8u]

זמר פח

[@רויטלמור-י4ע]

מבינה