למה צריך לשמור נגיעה? - תמר ביטון

לעוד שאלות:bit.ly/2IjjvQa
יש שאלה פילוסופית מעניינת: האם אנחנו נולדים טובים? כן, כל תינוק הוא תמים ונקי ואין בו בכלל רוע וככל שאנחנו מתבגרים אנחנו בעצם מתחספסים ומתקלקלים או להיפך. חז"ל אומרים על הפסוק "יצר לב האדם רע מנעוריו", הם אומרים שאדם נולד, כן, עם יצר רע מנעוריו, מרגע שננער ממעי אימו, כלומר מרגע הלידה יש בתינוק משהו רע, ואחרי י"ג שנה נולד היצר הטוב. זאת תפיסה מאוד עמוקה של טבע מול תרבות בעצם, כן, התינוק הוא כולו טבע, הוא רק טבע, יש לו יצרים, יש לו דחפים, יש לו צורך מיידי במילוי תאוות, אם הוא רעב אז הוא צורח, אחרי זה הילד רוצה משהו אז הוא לוקח, יש לו רכושנות. ככל שאנחנו גדלים אז בעצם אנחנו לומדים גבולות, אנחנו לומדים איפוק, אנחנו לומדים דחיית סיפוקים, אנחנו נהיים בעצם בני תרבות, אנחנו מתגברים על הטבע ומצליחים להיות תרבות.
עכשיו זה מעניין שהם אומרים גיל שלוש עשרה, כן, גיל מצוות זה הרגע שבו נולד היצר הטוב, כלומר זה בעצם הזמן שכוחות הנפש שלנו בשלים מספיק כדי לשלוט בדחפים של הגוף. אפשר להגיד את זה בלשון של פרויד שכאילו יש את הסופר־אגו שזה המצפון או המוסר שמצליח לשלוט באיד, בדחפים וביצרים הראשוניים שגורמים עונג. בעצם ההלכה מחנכת אותנו להתגבר, לשלוט, להתאפק, אנחנו לא נאכל דברים שהם לא כשרים גם אם מתחשק לנו, אם לא עברו מספיק שעות בין בשר לחלב אז אנחנו נלמד לחכות. אנחנו נברך לפני שאנחנו אוכלים, אנחנו נחכה לקידוש, כלומר בעצם ההלכה יוצרת לנו מנגנונים של איפוק. אותו דבר לגבי הנושא של שמירת נגיעה במגע של חיבה, העיקרון זה לא לתת לגוף ולדחפים להוביל אותנו, אלא לרוח לשלוט, לבחירה. ויחד עם זה לא לבסס את הקשרים שלנו הזוגיים על פיזיות, אלא לפנות מקום גם למישורים אחרים, יותר עמוקים, יותר רגשיים, יותר רוחניים להתפתח. שזה נשמע קל, זה ממש, כן, אל יהי הדבר קל בעינינו. וגם כשאומרים שבגיל מצוות אנחנו מתחילים לשלוט, ברור לנו שגיל מצוות זה גם התחלה של גיל ההתבגרות המינית, וזה גם הזמן שבו מתעוררים הכוחות של הגוף והמשיכה המינית.
בנוסף האתגר יוצא הדופן שעומד בפני הנוער בחברה שלנו לא קיים בחברות בתרבויות אחרות. מצד אחד יש חברות ותרבויות שבהן אין כמעט טווח של היכרות, מתחתנים בשידוך בגיל צעיר, ברגע שאחרי פגישות מועטות לא מספיקה להיווצר הדילמה של המשיכה וכבר יש את הפתרון במסגרת חיי הנישואין. מהטווח שני יש חברות שבהן הדילמה בכלל לא קיימת, אם חברה היא מאוד מתירנית אז אין גבולות ואין דילמה, כי אין גבולות. בעצם יש לנו כאן אתגר חדש, של נער ונערה שנמצאים במצב של חברות ארוכת טווח, שיש בה קרבה ואינטימיות מכל הבחינות האחרות ויש בה שיח עומק נפשי, אבל דורשים מהם להיות באיפוק גופני.
אין לי דרך לעשות את החיים יותר קלים, אני רק אגיד כמה הסתייגויות שנראה לי שחשוב שכולנו נזכור: אחת - לא להפוך את שמירת הנגיעה לערך עליון, כשזה עומד מול ערך של פגיעה בכבוד אנשים והלבנת פנים, כשמישהו בתמימות מושיט יד, להשיב את פניו ריקם זה חמור יותר, בלי ספק; שתיים - לא לחיות באובססיה ובחרדה של נגיעה שבצם גורמת לנו כל הזמן להיות עסוקים במחשבות על מין וכל הזמן לתפוס קשר זוגי כמשהו מיני, לא צריך שזה דבר שיוביל אותנו; שלוש - להשתדל בקשרים זוגיים לא לבסס אותם על רגשי אשמה, מצד שני, לא להיכנע למדרון של אם הלכנו צעד אחד אז ממילא מה זה משנה וכבר אפשר לעשות הכול. כלומר לדעת, כן, שאפשר לעצור בכל שלב. ודבר אחרון, שאני חושבת כמו שאומרת, כן, מלכה פיוטרקובסקי, אשת ההלכה שאנחנו לומדים ממנה: מאוד מאוד חשוב לא להתחתן בשביל להימנע מאיסור נגיעה. כלומר, הרבה פעמים הרצון לגעת, הרצון להתחבק, הופך להיות סיבה לנישואין והמחיר הוא נישואין לא בשלים, והמחיר של זה הוא הרבה יותר גבוה.
חדר השאלות נוסד בסיוע משפחתו של זאב ז"ל לעילוי נשמתו ובתמיכת
The Honey Foundation for Israel

[@sweaty2479]

תודה על ההסבר. יש לי רק שאלה בבקשה: מה קורה אם זוג שומר באמת נגיעה עד החתונה ואז הם מגלים שאין ביניהם התאמה מינית?

[@אליהודיטש]

בהלכה גם כתוב שצריך כיסוי ראש מלא ולא הקישוט הזה שיש לך על הראש אז תסתמי את הפה לפני שאת מדברת

[@הילהיצחקי-ט5נ]

לא המגבעת קובעת ולא המעיל מועיל! דרךךךךךך ארץץץץ קדמה לתורה!!!!!!!!!!! הקורונה כאן כדי להישאר ובגלל שנאת חינם כמו שלך!!!