לוח השנה העברי, פרק 2 : בין פטיש הלוח הרבני לסדן הלוח הגרגוריאני

[@itanus7]

תודה על הסרטון

[@mapats2011]

אל איתנוס. ראיתי לפני עריכת התגובה שלך ששאלת מה הקשר של קידינו הבבלי לאורכו של החודש הסינודי בלוח היהודי-בבלי. האורך שקבע קידינו הוא אורך אסטרונומי ואכן נעתק ממנו בחישובים של הלוח היהודי-רבני-פרושי. אולם אין לערך אורך החודש הסינודי כל התאמה עם אורך החודש ב"אפשרות הראייה של סהר הירח החדש". מכאן הסטיה של יום שיש בכל ראש חודש של הלוח היהודי-רבני-פרושי, לבין "ראיית הירח החדש", בפועל.

[@itanus7]

@@mapats2011 תודה

[@מאיררונן]

הנושא מתחיל להיות מסובך. נראה לי שאצטרך לחשוב על זה ולחכות לפרקים הבאים על מנת להכל את כל מה שאמרת.

[@mapats2011]

שלום מאיר. הנושא לא מסובך. אלא פשוט בתכלית. צריך רק לצאת מההרגלים המותנים, "לפתוח ראש", ולחשוב בהגיון. היום אשדר את הפרק השלישי והמסכם. אולי זה יקל עליך.

[@idomoheban3847]

אז בסוף גם הפעם לא נתת את הפתרון... אך, האין החודש עברי? החודש הוא מושג מהדת העברית הקדומה ומהחקלאות העברית הקדומה, ששתיהן משולבות יחד! והאם אתה טבעוני? הרי אמרת "לאוכלי הבשר"

[@mapats2011]

שלום עידו. נתתי את הפתרון בפרק 3 אשר שודר אתמול. בנוגע ל"חודש" או "ירח" הוא שימש אמנם את החקלאים העברים לחלוקת עבודות חקלאיות (ראה "לוח" גזר), אולם מעולם החקלאים העברים לא הכפילו חודשי ירח כדי ליצור "שנה" ירחית מדומה. אני אמנם "צמחוני". כמעט מאז ומתמיד.

[@idomoheban3847]

לא ניתן לשלב למשל, נתינת שבתון במלוא הירח? ואם אפשר לשאול, מה הסיבה שאתה "צמחוני"?

[@mapats2011]

לעידו. אפשר בהחלט לתת " שבתון" במילויו של הירח לאזרח עברי אשר יבקש זאת. אולם זה לא יהיה שבתון כללי כי לדוגמה החקלאי מעוניין לעבוד בעת ירח מלא. נהייתי צמחוני כי הייתי רועה צאן ונכמרו רחמיי על הבהמות החמודות האלה. האכזריות שלנו כלפיהם שברה את לבי.

[@avishayharary]

שלום דוד. שאלתי היא. אם התורה נכתבה או נערכה אחרי גלות בבל או במהלכה. מדוע שמות החודשים הם מספריים. החודש הראשון החודש השביעי וכו ולא שמות בבלים תשרי, ניסן וכו.

[@mideastruth]

שלום דוד, כמה דברים בנוגע לסרטון: 1. לגבי מה שנאמר ב15:42, יש פה בעיה - אם אתה אומר ש"אין שעה" ושהיממה כל הזמן תזוז אז זה מסבך ויוצר בעיות וזה גם סותר את המחזוריות של יממה. אם כל היממות זהות בהכרח אפשרי לחלק אותן ל24 שעות ואפשר לקבוע שעה, אז אין פה בעיה של "אין שעה". 2. לגבי העניין של מתי מתחיל ומסתיים היום - האם וכיצד העובדה שהאל שלם, שעל שמו קרויה גם ירושלם, יצג בעצם בין היתר את השקיעה ואת השלמת היום, שיחקה תפקיד? 3. אם לא תהיה שבת, מה יהיה בנוגע ליום מנוחה שבועי? וכיצד אנשים יתפקדו כמו שצריך בגלל אי הסנכרון עם הלוח הלועזי? 4. אם לא יהיו חודשים, מה דעתך על חלוקה של השנה ל4 עונות? 5. אם היממה שלנו היא שמשית, הכיצד שנה שמשית היא לא מספר שלם של יממות? והאם זה לא יוצר בעיה גם כן? לדעתי יותר מדויק להגיד שיממה היא לא שמשית אלא ארצית (ואם היא היתה שמשית אז לא היתה בעיה), והרי נקבעת מסיבוב הארץ סביב עצמו ביחס לשמש ולא מסיבוב הארץ סביב השמש. 6. אני לא רואה בעיה אם שימוש בנתונים (במידה ונכונים) ולא רואה בזה "גניבה". זה כמו בעת המודרנית מישהוא עשה ניסוי ומדד משהוא בצורה הכי מדויקת, ולאחר מכן משתמשים בזה בכל מיני דברים. כמובן שהיום יש בידינו נתונים מדויקים עוד יותר.

[@mapats2011]

אל מידאל איסט. 1. להערתך הראשונה. "אין שעה", הכוונה כי אין שעה קבועה לתחילת היממה, אלא על פי עת הזריחה. בחורף הזריחה מאוחרת מאשר בקיץ. ולכן, לומר "בשעה -4 אפגוש אותך" לא אומר דבר. אלא צריך לומר, "אפגוש אותך בשעה -4 מאת הזריחה". בנוסף, החלוקה ל-24 שעות מקורה בתרבות שומר. ואינה מדעית בהכרח. מכאן שאורך השעה של 60 דקות, הנו מלאכותי ותלוי בקביעה שרירותית של כל תרבות ותרבות. וניתן לקבוע חלוקה אחרת ליממה, פשוטה יותר. לאו דווקא של 24 שעות של שישים דקות כל אחת. 2. האל "שלם" ייצג אך ורק את הירח השלם, והיות והירח השלם נראה רק בשקיעה, לכן הוא ייצג גם את השקיעה. אולם לא רק השקיעה אלא תמיד בהקשר לירח השלם. 3. מי קבע שיהיה יום מנוחה שבועי ? למה לא כל 5 ימים או כל 9 ימים או 10 ימים, הכל לפי המאמץ של כל מקצוע והרצון והמשא ומתן בין העובד למעביד או המדינה לעובדיה וכו'. בענין אי-הסינכרון עם הלוח הלועזי, זהו נושא אחר, נושא פוליטי בעיקרו של השלטת חישובי העתים. ולא תמיד השליט דאז יהיה לעולם השליט אם האנושות תדע להשתחרר מהשליטים, הקולוניאליסטים והכוחנים. ועל כך אני מציע לך להמתין לפתרון המוצע בפרק ה-3. 4. חלוקה ל-4 עונות וליממות בתוך כל עונה, הוא בדיוק הפתרון המוצע. וגם כאן התאזר בסבלנות לפרק ה-3 כדי לשמוע איך הוא אמור להתבצע בפועל. 5. בביטוי "יממה שמשית" הכוונה ליממה המתחילה בזריחה , ולא האם לשנה השמשית יש מספר שלם של יממות. הרי אין בשנה השמשית חלוקה ליממות שלמות. אולם אם אתה מתכוון לחלוקה ליממות שלמות ב"שנה", אז הביטוי "יממה ארצית" אכן מתאים יותר. 6. הבעיה היא לא השימוש בנתונים (אם הם נכונים), אלא בניכוס נתונים (אם הם נכונים) של אחרים והצגתם כ"שלי בלעדית", כ"אלוהיים", כ"יהודים מאז ומתמיד" או כ"עברים" גם כאשר אינם כך. כי אז זו גנבה, הונאה, עורמה. זה מתאים אולי לערביסטים-מוסלימים לגנוב ארצות ולשדוד מתרבויות ולנכסם לעצמם כאילו היו שלהם "מאז ומעולם", אולם זה לא מתאים למוסר העברי שלי. ולכן אני קורא לזאת "גנבה". בדיוק כפי שאדם אשר ישתמש לדוגמה בפטנט או בהמצאה של זולתו ויציג אותו בעורמה כאילו הוא הבעלים של אותה המצאה, מבלי לשלם תמלוגים על כך או לפחות להודות בכך.

[@mideastruth]

משהוא פה לא מסתדר לי. זה שאורכם של היום והלילה משתנים לא אומר בהכרח שמחזור יממה (שהיא בעצם הסכום שלהם) משתנית (ואורך המחזור לא תלוי במאיפה קובעים שמתחילים למדוד אותה) אם היא מחזורית בהכרח היא קבועה (אחרת אין מה לדבר על מחזוריות פה), לא ככה? בסופו של דבר ישנם 2 מחזורים קבועים שמשחקים פה תפקיד (כאשר מתעלמים מהירח) - מחזור הארץ סביב השמש ומחזור הארץ סביב עצמו. אם נעבוד עפ"י מתכונת בה היממות כל הזמן משתנות ושום דבר לא קבוע לדעתי זה עשוי גם כן ליצור הרבה בעיות.

[@mapats2011]

אל מידל איסט. אני מבין מדוע אתה אומר כי משהו לא מסתדר לך. לא אמרתי כי מחזור היממה משתנית אלא כי תחילתה של היממה משתנית לפי הזריחה. לדוגמה, ביום פלוני בחורף, תחילת היממה היא ב-8:12 כי אז מתחילה הזריחה, וביום פלוני אחר בקיץ, תחילת היממה היא ב-4:12. אולם שתי היממות האלה מזריחה אחת לזריחה למחרת שוות לכ-24 שעות. הדבר היחיד שמשתנה הוא אורך הזמן בין זריחה לשקיעה. בחורף, השקיעה מוקדמת, ואז יהיו רק כ-8 שעות אור, ובקיץ השקיעה מאוחרת יותר ויהיו כ-14 שעות אור. השעות האלה יקראו באופן פשוט "שעות אור" או "עתות אור". וכנ"ל בלילה, בהם ניתן לדבר על "שעות חושך" או "עתות חושך"