שלום חנוך - שלום

[@NJZUR77]

שלום הישן והטוב בשיר חדש... מי ייתן ויירבו הבלוזים מהסוג השלוםחנוכי הזה. כולנו מתפתלים כמו קוברה לצלילי הצ'לו של אלי מגן ושלום הזה.

[@MrGaltamir1]

הקונטרבס של אלי מגן🙂

[@i.l545]

איזה שלום זה יאללה.מוסיקת טום ווייטס...ג'אז קברטי...מעולה!!!!!

[@barelzoe09]

איזה שיר!....עצוב, כואב, ומלא אהבה, חם. שלום שר את זה כל כך יפה

[@eye7635]

שלום אחד יחיד ומיוחד לעד

[@איריסביתפלוס]

מדי 75 שנה, מעלה זכרונות מהילדות...

[@סנדרהשלום]

שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.