שלומי חן הפרויקט של הדיכאון SET 2012 DJ NATI

[@Aviasher1984]

זה בכבודך אני פגעתי יאללה עפתי 20 שנה אחורה

[@שחרשחר-ר7ט]

אני אף פעם לא מצליח לשמוע את המחרוזת הזאת למה עושה לי חשק ליוסי עדן ואני סוגר 😜

[@איימןאבוגאנם-ר7ג]

דיכאון בדם שלי 💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙💙

[@ronerone2671]

אני כמוך

[@סנדרהשלום]

להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.

[@user-yaacov]

פשייייי החזרת אותי מגיל 26 לתיכון עכשיו ...

[@נועםדודחי]

פשש מחרוזת עולם... תודה רבה למי שהעלה!!

[@150757ful]

עוד פעם עם הקעקועים האלה.גבר כזה יפה ?! לא חבל

[@liyakov2616]

אין אין עליך שלומי חן אתה עושה ב- ❤️ בלאגן אתה מוציא מהאדם את כל הרגשות שיש לו ...אתה סופר 🌟 לי כהן יעקב טבריה אוהבת אותך בכל רמח' אבריי

[@motinuri1352]

אחלה נוסטלגיה ביצוע יפה מאוד 🙏

[@יניקרבינוביץ]

סחתיין שלומי כול הכבוד אחלה פרויקט תמשיך כך

[@10btbyk]

2022 תענוג לשמוע את זה כול פעם מחדש❤💚 .

[@batelelimelech7329]

חפרתי תשיר אהבתי ממש

[@zoherabosmor4359]

דיכאון בלב .. היתה תקופה יפה

[@lirankamina]

פצצה

[@ronibark5804]

"אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו? כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק, למי אני מהנה? והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול". (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות).

[@EliadBitton]

חזקקקקק אח שלי תמשיך לחדש שירים אתה תותח!

[@ronerone2671]

שיר יפה זה

[@איילהחסידים]

מרגש

[@2504yakiel]

רק חבל שלא למדת את השירים לפני יש הרבה מילים לא נכונות מעבר לזה מחרוזת יפה

[@meladmgnm2715]

מדהים ❤❤

[@idittzanti8602]

0000000000

[@haimhaimov348]

איזה נוסטלגייה יאא אללה

[@abeddayef864]

השירים קטלניים.

[@abeddayef864]

בכל זאת טוב

[@chefnourbarya2828]

חזק ביותרררררררררררררררררררררררררררררררר

[@natanosher8604]

וואו

[@eldar7752]

פרוייקט פצצה!!

[@liroyarviv3616]

כואב בלב .

[@רווחהרליחגג]

Liroy Arviv סלמת

[@טלגרמה-ח2ג]

תותח.

[@moshe2422]

חזק אחי

[@חיהזמר-ק4כ]

אלוף. אתה תותח אחי. תעלה ותצלח

[@ליאורארדזי-ד5ב]

איזה זמר איזה תותך

[@amittemoi1184]

רק אותך אני אהבתי לא רוצה לחיות....

[@ilanitdanino4670]

שלומי חן זמר תותח אני מאוד אוהבת איך אתה שר בצלחה 👍

[@nacerayoubi5350]

ya loublou vas israel

[@Batelsharvit]

מדהים

[@נאוריפרח-י7כ]

תותח

[@לירויארביב-כ6ע]

יהוא איזה שיר

[@5000IDAN1]

וואיייי תותח

[@לירויארביב-כ6ע]

שיר מההמם

[@macattali]

Best mix!!!! Love it from New York

[@plasmaquatics]

חבל על הזמן

[@לירויארביב-כ6ע]

רק אותך אני אהבתי לא רוצה לחיות בדמותך אני פגעץי

[@diklaradzinski]

[@נתנאלממן-ז3ק]

אח שלי

[@Danielpress10.20]

נתנאל ממן אח שלייי מה אח שליי מה הכל טובבבבב

[@אורניסופר-כ6ל]

זה שירי6 אמיתי6

[@nacerayoubi5350]

magnifique superbe chanson.

[@קורליפה]

Grbdh

[@קורליפה]

Hrhddhbb

[@nacerayoubi5350]

@@קורליפה shalom israel

[@קורליפה]

תודה לאלוהים

[@קורליפה]

חכצאצ

[@aaazzznhnui]

אחלה יפה נסטלגיה

[@aviadhaba3065]

ממכר

[@מוחמדחוגיראת-כ4ט]

אזי שיר

[@erantoar]

אחד החזקים חורש על זה

[@ליעדלוגסי]

ז

[@עמישבת-ו7מ]

יש חלק 3??

[@addfgvfy2686]

סדחג. דןט

[@יניבסרודי-ג8ז]

שפיץץץ

[@abdbader9108]

חבל על אזמאנ

[@אמאמודאגת-נ7ש]

להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.

[@דודדבש-ר4כ]

אלוף אחי

[@אלציןאלחזוב-ק2י]

חזק אחחח