מבט ארכיאולוגי על כיבוש נפוליאון והשפעותיו (ד"ר יואב ארבל) - כנס יפו 2020

יפו לאורך ימים: כנס יפו 2020
מושב רביעי: נמל יפו: עם המפרש לים
מבט ארכיאולוגי על כיבוש נפוליאון והשפעותיו
ד"ר יואב ארבל, רשות העתיקות
בארבעת אלפי שנות קיומה חוותה יפו תקופות של שלום, אך גם אפיזודות של אלימות והרס שנגרמו, לצד גורמים נוספים, מהרכב אוכלוסיה רב-גוני, התערבות חיצונית, חיכוכים דתיים ותחרות במסחר. העיר חרבה פעמים אחדות אך תמיד התאוששה. בחלק מהמקרים השיקום היה מלאכתם של מקומיים ובאחרים יוזמת הכובשים, ולעתים היה זה מאמץ משולב. תוך כדי תהליכי השיקום, נוספו קבוצות חדשות לעירוב התרבותי עתיק היומין.
המצור שהטיל נפוליאון על יפו וכיבושה במרס 1799 היה האירוע המלחמתי הטראומטי ביותר עמו התמודדה העיר מאז ימי הביניים. מקורות צרפתיים ואחרים מתארים אירוע זה בצבעים עזים, המשקפים את דעת המחברים על המפקד, שיוכתר לקיסר צרפת חמש שנים לאחר מכן. מאוחר יותר באותה שנה נכשל נפוליאון בכיבוש עכו וחזר למצרים.
בנייה צבאית ואזרחית, פריחה חקלאית, התפתחות עירונית ומעורבות זרה גוברת, הפכו את יפו בעשורים הבאים ממעגן עות'מאני מנומנם לעיר נמל משגשגת וקוסמופוליטית. הכיבוש הצרפתי קצר הימים לא היה המניע העיקרי מאחורי ההתפתחויות הללו, אבל סייע לערער את המציאות הקיימת ולהניח את המסד שיביא, עם הבשלת התנאים, לשינוי משמעותי. עקב הזמן הקצר שארך הכיבוש ופיתוח עירוני אינטנסיבי במהלך המאה הי״ט לסה"נ מועטות העדויות החומריות לנוכחות הצרפתית ביפו, אבל חפירות ארכיאולוגיות במהלך העשורים האחרונים הוסיפו תרומות משמעותיות. נחשפו קטעי הביצור שפרץ נפוליאון ונמצאו כפתורי מדים, כדורי תותח ומוסקט, ואפילו תותח שלם שככל הנראה נטל חלק במצור. גילויים אלה ואחרים שופכים אור על יפו שלפני המצור ואחריו, ועל השפעתו ארוכת הטווח על ההיסטוריה המקומית.
ד"ר יואב ארבל
סיים תואר ראשון בארכיאולוגיה ולימודי אפריקה באוניברסיטה העברית ותארים שני ושלישי באנתרופולוגיה (מגמת ארכיאולוגיה) באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. השתתף בחפירות בארץ, באנגליה, בגרמניה, בטורקיה, בירדן ובטנזניה. במסגרת עבודתו ברשות העתיקות ניהל חפירות רבות ביפו ובאתרים נוספים. מתמחה בתקופה העות'מאנית.