מרים פרץ באולפן ערוץ 7: בשמחת תורה חזרתי לכאב ולפחד מהנקישה בדלת

Рет қаралды 2,267

ערוץ 7

Күн бұрын

Пікірлер: 13

@zmanologia8760 4 ай бұрын

פשוט תודה

@הודיההלוי-ק6נ 4 ай бұрын

מחזק כל כך . אישה מיוחדת שתמיד נותנת כח

@רבקהגרובר-ט8ב 4 ай бұрын

וואו.איזו עצמה.שימשיך הכח לתת מעצמך לכולנו.איזו אמונה.מקסימה.

@אור.א-י7ה 4 ай бұрын

גאווה שאת, את כבר גיבורת רוח בכל מקרה ושלא תדעי עוד צער לעולם. השנה יום העצמאות הכי הכי מתחבר הכי מתבקש כי יום העצמאות הוא המימוש והנקמה והחובה שלנו לנופלים- עם ישראל חי!!!! 🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱💪💪💪💪🤍🤍🤍

@אבליןאלבז-נ5כ 4 ай бұрын

מרים פרץ היקרה והאהובה כש שומעים אותך את מרימה את התקווה של העם שלנו ומבהירה שאין יאוש בעולם ביצוג שלך את אהבת ארץ ישראל אוהבת אותך

@OfraMatzovCohen 4 ай бұрын

מרים יקרה והמרגשת , המועמדת הנצחית שלי להיות נשיאת מדינת ישראל היקרה שלנו! את אמיצה ואין שום פלא שבנייך הקדושים היו גיבורים ולא ידעו פחד. את נושאת בתפקיד קשה מאוד, תפקיד שנשיא של מדינה אמור וחייב לעשות. תודה לך! איני יודעת מי נתן את הכותרת לסרטון ואבקש להסתייג מהדברים מזווית מסויימת! הפחד לילדינו וליקירנו הוא אינו רק מהחשש הנוראי שקציני צה"ל ידפקו על דלתינו. הפחד הוא בחיים בכלל, ממחלה, מנפילה על מדרכה שרוכב אופניים דורס את האמא הכי יקרה בראשה וגורם לפציעת ראש קשה מאוד ולמותה בגיל צעיר, פחד מתאונות, ממחלות, לא חסר...ברור שמוות "אזרחי" נטול הרואיות , ערכיות, תמיכה של המדינה והקהילה. בהרבה פעמים מקרים כאלה גומרים להרס של משפחות שלימות. ברורה לי הרוח הערכית והנושא הצבאי, מי כמוני מכירה זאת, אבל הפחד קיים מרגע שאנחנו עומדים על דעתנו. וברורה לי החשיבות של ההפרדה בין סוגי המוות-בפן הלאומי והפדגוגי ערכי. יהי זכר הנופלים והנופלות ההנרצחים בפעולות האיבה והטרור- ברוך! נקווה שלוחמינו היקרים ישובו לשלום ובטוב, בשורות טובות.

@ShuraSaar-je8tf 4 ай бұрын

לב כלפיד שמאיר את הדרך חיים בינינו אנשים שנמצאים עכשיו במצבים קשים מאוד, מייסרים, וחלקם מאבדים תקווה. בקלות אפשר להבין אותם, וצריך לרומם, להתרומם, לא לתת לייאוש להכריע. הכול מגיע מלמעלה, מטבע עליון, מהבורא - זה הדבר הראשון שצריך לאחוז בו ולא לתת לחמוק מהראש והלב, גם ברגעים הגרועים ביותר. כתוב: "אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה), כלומר אין מקרה ויש רק מקור אחד שממנו באים כל המצבים. הדבר השני שעלינו לאחוז בו הוא להיות בטוחים שכל מה שמגיע ממנו בא לטובה. הדברים נראים מורכבים בימים קשים אלו, אבל בסופו של דבר נגלה את כל התהליך שעבר על כל אחד ועל כולנו ביחד, נבין את הכול ונודה על הכול. הכול כולל הכול. צריך לבטוח בזה. כל אדם צריך להחדיר לעצמו את שתי הידיעות האלו בכל תנאי. לכוון את עצמו לדעת שמכוח יחיד מגיע הכול, ושטבע הטוב להיטיב - כך פועלת תוכנת הבורא. אז יחלחלו לליבו אט אט הרחמים וירוו אותו. מלכתחילה כל מצב שעובר על כל אדם ועל כל העם, בא כדי שנחפש ונמצא בתוכו את היחס הטוב של הבורא כלפינו, וכך נתקשר ונידבק בו. מובן שהדברים האלו לא מתקבלים על כל דעת, אבל זו המציאות. במהלך החיים דיברתי לא פעם עם אנשים מיוחדים שעברו אסונות נוראיים, חוו ייסורים גדולים בלי אף אדם לידם, וכולם אמרו דבר אחד: צריך להסכים לכופף את הראש וללכת קדימה, לקיים את מה שמורה הלב. לא הלב החי שלנו, אלא לב שהוא כלפיד שמאיר לך את הדרך. קשה לבטא את הדברים, אבל זאת הדרך, ללכת בעקבות הידיעה שהכול בא מלמעלה ולסמוך על הבורא. לא לברוח מהמחשבה הזאת. להחזיק בה בשקט. גם אדם שמרגיש שהוא חלש מול החיים יכול למצוא בתוכו כוחות פנימיים וביטחון שלא ידע שיש בו, וככל שלאדם יש סביבה רחבה יותר שנמצאת בגישה הזאת, הוא מסוגל יותר לאחוז בביטחון בכוח עליון. הלוואי נהיה חברה כזאת זה לזה.