אחרי 5 שנים ומלא תהפוכות חזרתי לאותו השיר . תודה לך!
@saradamgi15 жыл бұрын
רק אתה יודע לפצוע ולרפא באותו השיר!!
@hareledentalker535010 жыл бұрын
אתה מגיע הכי קרוב שניתן להגיע ללב!!!
@Hadarzec10 жыл бұрын
אין דברים כאלה.
@מוריהמוריה-ת3ע8 жыл бұрын
יוצר מדהים בפשטות שכזו נכנס ללב אין מילים💝
@Liatkobo6 жыл бұрын
אתה מדהים, שלעולם לא תפסיק לכתוב ולשיר. אוהבת .
@יעדכהן3 жыл бұрын
מילים מהלך לי לבד מהלך לי לבד כמו שיכור במדבר החיים והנפש צמאה כן הנפש צמאה שוב לראות את פנייך אין מנוחה בתוך הגוף הזה נשמה יתומה וגופי מתרפק כן גופי מתרפק ועורג וכמה אל האישה האחת אל האישה האחת היחידה שידע אין מנוחה בתוך הגוף הזה נשמה יתומה אין מנוחה בתוך הגוף הזה נשמה יתומה אין מנוחה בתוך הגוף הזה נשמה יתומה אין מנוחה בתוך הגוף הזה נשמה יתומה, יתומה
@shahars25107 жыл бұрын
אין כאלה עוד, מיוחד
@פנינהגלעד8 жыл бұрын
הכרתי אותך רק ב״ עלובי החיים״ וכעת עוקבת אחרי שיריך בהנאה
@מנחםואורטלאופיר6 жыл бұрын
זכור שאתה יהודי יש לך כנפיים אתה לא כלוא בגוף הגוף יעזור לך למלא את נשמתך פתח פיך ודבר איתו הוא מקשיב ועוזר... השיר שלך אמיתי כל כך דמעות שטפו את פני כששמעתי אותו.
@ynonser58047 жыл бұрын
לפרוט על מיתרי הלב כפשוטו
@SuperYon9910 жыл бұрын
אין מילים לתאר את ההרגשה כששמעתי את השיר הזה,איך איך עומר אדם 2 מליון צפיות והשיר הזה שווה 5 מליון חחח
@איריתשדה-ה7ע4 жыл бұрын
אתה לא לבד תלמד לשחרר והאהבה תבוא אליך
@КОНТЕМПОРАРИ5 жыл бұрын
Благодарю!!!! Чудесная душа...)....
@malkajongbloed918810 жыл бұрын
עצוב.
@RamiTamir-ud3gb Жыл бұрын
במקום הרבה מילים, חיוך פותח את הלב שלך לאחרים אדם חי בעיר תוססת, סביבו קולח זרם בלתי פוסק של אנשים, וגם כשהוא בבית הם ממשיכים לדבר אליו דרך המסכים. אבל הבדידות חונקת אותו. הוא לא מרגיש שמשהו מכל ההמולה שייך לו ושבכלל למישהו סביבו אכפת מה קורה איתו. בדידות היא רגש פנימי שמכה באדם כשהוא לא נמצא בקשר יפה, טוב, ידידותי והדדי עם הסביבה. זו תחושת הניתוק מהסביבה, שלא פותחת לקראתו ידיים לקבל אותו אליה. לא בגלל שהיא שונאת אותו, פשוט לא אכפת לה ממנו. זו אותה האדישות שקיימת בסביבה המודרנית כלפי כל אחד ואחד. אדם שחי ביישוב גדול יודע איפה הפינה שלו, קוביית המגורים שלו. הוא מכיר את האנשים בעבודה ואת החנויות שהוא יכול להיכנס אליהן לקנות מצרכים. אבל לא לזה הוא מחכה ומצפה. הוא מייחל ליחס, להתעניינות, לחום הלב שירגיש מהסביבה. לא במקרה גוברת ומתפשטת הרגשת הבדידות הקשה הזו בימינו וכבר נחשבת למגפה הגדולה בדורנו. היא מגיעה מהטבע שדוחף אותנו להתקשר זה לזה, דורש ומבקש לחבר את הלבבות, שיהיו פתוחים לכולם. זו מדרגת ההתפתחות הרוחנית שנועדנו אליה, והגיע הזמן לעלות אליה. לא בכוח להיכנס בכל אחד ואחד, אלא בהדרגה לתת דוגמה טובה לכולם, של פתיחות, של קרבה, של שייכות. ואין מה לפחד להיפגע. הפחד הזה הוא ריק, שקרי. צריכים רק קצת לפתוח את העיניים, את הלב והאוזניים, להיות קצת יותר מוכנים לקשר עם הזולת, ואז גם הזולת יהיה מוכן לקשר כזה. אנחנו צריכים לחייך זה לזה. בהתחלה זה קשה, לא בא טבעי, אבל צריכים ללמוד איך לחייך באמת, מבפנים. זה חשוב, כי חיוך מעיד על פתיחות של אדם לזולת, הוא מראש מראה שהיחס אליו הוא טוב. במקום הרבה מילים, חיוך פותח את הלב שלך לאחרים.