ניה עם דורית אליאב לכבוד יום האישה הבן לאוני 2024 בכל פעם שאני מתאהב

אני לא בטוחה שנולדתי ככה, לא בטוחה שגדלתי על ברכי העוצמה הנשית, זה היה אולי דור אחר, היו חלוקות תפקידים, נשים לא דיברו על הכל, רצינו להיות אימהות טובות, וללמוד באוניברסיטה וגם להצליח בכל.
אבל הכוח הזה הנשי, הלגיטימי, הפתוח והמשוחרר התפתח אצלי מאוחר יותר. וזה גילוי נפלא. גאוות האינטואיציה, שמחת התבונה הפנימית, ותחושה של כוח מעצם היותי אישה. זה בהחלט גילוי נהדר.
אני חושבת שחלק מזה היה גילוי גוף-התנועה והריקוד בגיל בוגר, אז, כל הדברים החלו להתחבר אצלי - קבלה עצמית, חופש והשלמה. ובגדול תחושה של לגיטימיות.
לכן ציון יום האישה הבנלאומי הוא חשוב.
בעבר הוא נקרא "יום הפועלות הבין-לאומי", שצוין במדינות קומוניסטיות, סוציאליסטיות ב-8.3. אבל קודם לכן נקבע יום האישה הבין-לאומי לראשונה ב-28.2.1909 בארצות הברית לזכר שביתת איגוד פועלות נשים שהתקיימה 1908.
ישעיהו ליבוביץ היטיב לתאר כי המהפכה הפמיניסטית היא החשובה בתולדות האנושות". להזכירנו שעדין יש מדינות שמקצינות ואוסרות על נשים לרקוד, ללמוד, לחשוף את עצמן ולנוע בחופשיות.
מבחינתי הריקוד שלי זו המחאה שלי נגד כל מי שחושב להגביל, לאסור, להצר.