Рет қаралды 197
רות שהם נלחמת כבר מעל שנתיים כמעט לבד.
הגרוש הפדופיל הרוחק מהילדים למשך שנה וחצי לאחר שאלו נחקרו והעידו על מעשי סדום.
שנה וחצי הילדים היו מוגנים.
יום אחד מישהו שינה את הפרטים בתיק בפרקליטות. החליף את שמו של הגרוש בשמה של רות ואפשר שינויים בהסדרי הראייה. פתאום האב זכאי לראות את הילדים 5 ימים בשבוע אצלו בבית.
שוב מזהה רות סימנים ברורים לפגיעה בבנה הקטן. שוב היא ממהרת לחדר 4 בבית החולים וולפסון.
ושוב המשטרה מצליחה למנוע ממנה לבצע את הבדיקה.
למחרת מתקיים דיון בבית המשפט והשופטת מחליטה להעביר את הילדים אל האבא הפוגע משום שרות לקחה אותם בשעת לילה מאוחרת לחדר 4 ומשום שלדברי העו״סיות היא דברה שם ליד הילדים (שקר, כפי שתשמעו בהקלטה).
מאז חלפו 9 חודשים והילדים אצל האב הפוגע.
כנראה שהפושעים העריכו שרות תישבר ותסכים להסדר ראייה שמאפשר לגרוש שלה להמשיך לפגוע בילדים.
עו״ד המליץ לה להתפשר, כי עדיף שהילדים יפגעו שלושה ימים בשבוע מאשר כל השבוע.
אבל רות לא מוכנה שהילדים יפגעו. בשום אופן.
היא יודעת שגם הגרוש שלה נאנס על ידי אביו שלו והיא נחושה לעצור את מעגל הפגיעה וההשחתה.
***
ההקלטות המובאות כאן קשות.
הן חושפות את הסיוט שרות עוברת יום יום, מול מערכת אכיפה שאיבדה צלם אנוש.
כל מה שהיא מבקשת מקצין המשטרה זו בדיקה לילדים בחדר 4.
״את מאוד אובססיבית לבדוק את הילדים״ אומר הקצין
״ביקשתי מכל העולם״ מתחננת רות, ״בוא נבדוק, אם אני משקרת אני אתן את הדין״
“אם כל העולם אומר לך לא, כנראה שיש פה בעייה אצלך״
״אני מתחננת! מגיע לי. גם בשבת. זה גילוי עריות.
מגיע להם. לא לי.
לי לא מגיע כלום.
להם מגיעה בדיקה גופנית.
הילד שלי נפגע!״
״רות. בזה סיימנו לדבר.
להתראות. ביי.״