פרופ' קובי מיכאל בראיון לכאן מורשת, 6.10.24

פרופ' קובי מיכאל: כל אלה שצידדו בעניין של הפסקת אש ועסקה, שהייתה מדומיינת, ידעו בבירור שנסראללה התחייב להפסיק את האש מלבנון כשתהיה הפסקת אש בעזה. הוא לא התחייב לממש את החלטה1701 שמעולם לא מומשה. זאת אומרת שחיזבאללה הייתה ממשיכה להיות על הגבול שלנו בצפון. מאחר וברור שכוונותיה של איראן לא השתנו, והיא שומרת את חיזבאללה ליום תגובה זה אומר ש-7 באוקטובר כזה יכול היה לחזור על עצמו בהיקפים הרבה יותר חמורים.
אני חושב שיש פער מאד משמעותי בין דרגי השטח האופרטיביים עד רמת אלוף פיקוד לבין המטה הכללי. העניין הזה מעלה סוגיה משמעותית יותר, לגבי יחסי דרג צבאי ודרג מדיני ואיפה עובר גבול האחריות בין הדרג הצבאי למדיני. ככל השדרג הצבאי מעורב יותר בעשייה ובחשיבה המדינית, זה משפיע על החשיבה הצבאית.
במהלך השנים הגבולות בין הדרגים השונים די התהממו והדרג הצבאי מקבל על עצמו אחריות לסוגיות שהן לא צבאיות. לתוך מנעד השיקולים הצבאיים נכנסים הרבה מאד שיקולים שהם אינם צבאיים וזה מגובה בקשר מאד הדוק עם הממשל האמריקאי.