פרופ' קובי מיכאל בראיון לכאן רקע, 24.4.24

פרופ' קובי מיכאל: חלק מהמאמץ התודעתי של חמאס זה הנאום של אבו עוביידה והם מצטיינים בו. זה מול קהל הבית שלהם על מנת להוכיח שהם עדיין על הרגליים אם כי הרבה יותר חלשות מאלה שהיו להם. אנחנו צריכים להמשיך את המלחמה עד שיישארו בלי רגליים.
ירדן זה כר נוח לפעילות שלהם. האחים המוסלמים שם זה פלסטינים, כלומר חמאס. הם נושאים את עיניהם לכל המדינות הערביות כאן במרחב, לכל העולם המוסלמי ולערביי ישראל כדי לנסות להדליק את כל החזיתות בעוצמה גבוהה ולהקשות על ישראל, כדי לראות את התחלת הסוף של הפרויקט הציוני. לשם הם חותרים.
חמאס לא מעוניינים במתווה לשחרור החטופים. הפעם הם דחו מתווה שכולו אמריקאי ואין להם שום תמריץ להסכים לעסקה ולגלות התגמשויות כי הם מעריכים שהם יוכלו לסיים את המערכה כשידם על העליונה. הם מאמינים שהם יישארו גורם שלטוני וצבאי ברצועת עזה מבלי שיצטרכו לשלם מחיר כבד. החטופים זו תעודת הביטוח להישרדותה של ההנהגה הפוליטית והצבאית של חמאס והם דורשים ערבויות בין לאומיות לכך שישראל לא תתנקש בחייהם של מנהיגים פוליטיים וצבאיים. זה ארגון טרור רצחני שאין לו שום בעיה להפר הסכמים.
מה שיכול להשפיע על הגישה של הנהגת חמאס זה רק אם יבוצעו 3 וקטורים במקביל: הגברה משמעותית של הלחץ הצבאי, לחץ משמעותי על קטאר של ארה"ב וחייבת להיות חלופה מיידית לחמאס שתבהיר להנהגת חמאס שהיא אינה אופציה יותר ליום שאחרי.
החלופה היחידה שאני רואה כרגע על השולחן זה ממשל צבאי ישראלי שינהל את השטח, את האוכלוסייה. שיבטיח נוכחות צבאית שתמנע את היכולת של חמאס להתאושש בכל פעם. כשתסתיים המלחמה ונקטע את רגלי חמאס, אמור לקום כוח משימה אזורי בין-לאומי שמובילות אותו המדינות הערביות החשובות בגיבוי ארה"ב, בריטניה והוא ייכנס פנימה ויקבל אחריות לכחמש שנים וינהל את שיקום הרצועה והאוכלוסייה. במקביל יחנוך את ההנהגה המקומית שצריכה לקום שם ויעביר לה באופן הדרגתי סמכויות כדי שתוכל לנהל את האוכלוסייה לאחר מספר שנים.
הרשות הפלסטינית צריכה לעבור רפורמה מאד משמעותית. אולי אחרי זמן אפשר יהיה לדבר על פדרציה פלסטינית שמורכבת משתי פרובינציות - עזה ואיו"ש. בוודאי שכרגע אי אפשר להביא אותה לעזה כי היא אינה מסוגלת לעשות דבר.