תקופת הסזון עימות פנימי ביישוב היהודי

תקופת הסזון: עימות פנימי ביישוב היהודי
הסזון, שכונה גם "עונת הציד", היה עימות אלים וקשה שהתרחש ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1944-1945. עימות זה התנהל בין ארגון ההגנה, ארגון המחתרת הגדול והממוסד ביותר, לבין ארגון האצ"ל, ארגון מחתרת קטן יותר אך נחוש.
הרקע:
המאבק נגד הבריטים: שני הארגונים התנגדו לשלטון הבריטי בארץ ישראל, אך נקטו בגישות שונות. ההגנה דגלה בשיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם השנייה, תוך ניהול מאבק מדיני וגיוס בינלאומי. האצ"ל, לעומת זאת, ראה בבריטים אויב והתמקד בפעולות צבאיות נגדם.
הרצח של הלורד מוין: ב-6 בנובמבר 1944, אנשי לח"י, ארגון מחתרת קטן נוסף, רצחו את הלורד מוין, שר המדינה הבריטי לענייני המזרח התיכון. הרצח עורר זעם רב בבריטניה והוביל ללחץ כבד על היישוב היהודי.
ההחלטה על הסזון: הנהגת היישוב, בראשות הסוכנות היהודית, חששה מפני תגובה בריטית קשה בעקבות רצח מוין. כתוצאה מכך, היא החליטה לפעול נגד ארגוני המחתרת, ובפרט נגד האצ"ל, על מנת להפסיק את פעולותיהם נגד הבריטים.
מהלך הסזון:
פעולות ההגנה: אנשי ההגנה עקבו אחרי אנשי האצ"ל, עצרו אותם, חקרו אותם ואף הסגירו חלקם לידי הבריטים. פעולות אלו נעשו תוך שימוש באלימות ובעינויים.
התגובה של האצ"ל: אנשי האצ"ל ראו בפעולות ההגנה בגידה ופעלו כנגדן. הם ניסו להגן על חבריהם, תקפו אנשי הגנה ואף ביצעו פעולות תגובה נגד מוסדות היישוב.
המחאה הציבורית: רבים ביישוב היהודי התנגדו بشدة לפעולות ההגנה כנגד ארגוני המחתרת. התקיימו הפגנות רבות, וראשי היישוב נאלצו להתמודד עם ביקורת ציבורית קשה.
סיום הסזון:
הקמת תנועת המרי העברי: בפברואר 1945, הוקמה תנועת המרי העברי, שכללה את ההגנה, האצ"ל ולח"י. הקמת התנועה סימלה את סיום הסזון ואת איחוד כוחות המחתרת במאבק נגד הבריטים.
השפעות הסזון: תקופת הסזון הותירה צלקות עמוקות ביישוב היהודי. היא גרמה למתיחות רבה, פילוג וקרע פנימי.
מורשת הסזון:
השאלות המוסריות: תקופת הסזון מעלה שאלות מוסריות קשות בנוגע לשיתוף פעולה עם כובש נגד יהודים אחרים.
המחיר הכבד: הסזון גבה מחיר כבד הן מבחינה אנושית והן מבחינה פוליטית.
הלקחים: אירועי הסזון מדגישים את חשיבותו של אחדות לאומית במאבק משותף.