רוזי - מר תורג׳מן

מילים ולחן : הדר ׳רוזי׳ רוזנטל
הפקה ומיקס : אל גנון
מאסטר : איציק פליבה
גיטרות : הדר ׳רוזי׳ רוזנטל
ביט מקורי: אל גנון ומנחם אפריאת
קטע מוקלט: יובל ויינברג
בימוי צילום ועריכה: הדר רוזנטל
מילים:
׳היי מה קורה? רציתי לשאול איך אתה ומה שלומך, איך אתה מסתדר שם. אאהה, אלמה התחילה כיתה א׳ השבוע, היא ממש התרגשה ושאלה עלייך. היא ביקשה תיק של הפועל, אני חושבת שהשפעת עליה קצת יותר מידי. אנחנו כולנו מתגעגעים. מקווה שטוב לך ותתקשר כשיש לך זמן, אני רוצה לראות אותך. ביי..׳
בית 1
מעבר לשער לבן בין ברושים מדשאה רחבה
יש בית עם דלת מעץ ומרפסת כיסא מתנדנד וערסל בגינה
ושמה תוכל להקשיב לקולות של ציפור ומפל מפכפך בפינה
וריח של נענע עולה אל האף מרחף בסלון בין מדף לתמונה
מר תורג׳מן קם בכל בוקר לנץ החמה
שוטף את עיניו במראה הגלים נפרשים על החוף של ארצו הקסומה
וכל דאגה שהייתה על ליבו ונפשו הוא מדחיק לפינה חשוכה
כי לא סתם ברח לו לארץ זרה ברח לחפש לו אוויר לנשימה
אי שם בשלהי העשור הקודם בשיאו של משבר כלכלי
כשלגמור את החודש נראה לו עוד פעם כמו משהו בלתי אפשרי
החליט שנשבר לו הזין מארץ אוכלת יושביה מארץ שבה איש נחשב לפושע
כל זמן שאינו משלם או אינו משרת או אינו בוחר צד במטבע
פזמון
ויום עובר ויום עבר ואין חדש תחת השמש
עוד אנשים עוד עבודה חסר מודל לחיקוי במרפסת
ושוב נדמה כי בוודאי היה היום כמו היה אמש
ובחכמת עבר נגלה כי נצרבים כולם מאותה השמש
בית 2
ושקל לשקל מגרד את המינימום חי בדירה לא שלו
ושקל לשקל חוסך לעתיד לא עתיד פה זה לא בשבילו
כי עבד כמו עבד ישים פיקדון לא יבין אינטרס שמולו
מר תורג׳מן חי תחבולה הוא שר מלחמה נאבק בנפשו בקולו
ואזרח אמיתי לא מוותר לא נכנע לו אל מול בירוקרטיה
אזרח אמיתי הוא אחד ששורד אל מול כל החומות ומפתח אמפתיה
כי ככה לימדו כי ככה אמרו חייב כבר למצוא פיתרון
בכל העולם אותם כוכבים אותה המרפסת אותו הסלון
ומכל הסיבות שמנינו עכשיו זה נראה הגיוני
לפתוח את כל המפות שבבית לחפש למר תורג׳מן בית שני
מבין חלונות המטוס נגלים ההרים מרגיש שהוא קצת עצבני
לברוח זו לא המצאת המאה ובטח שלא פתרון גאוני
פזמון
ויום עובר ויום עבר ואין חדש תחת השמש
עוד אנשים עוד עבודה חסר מודל לחיקוי במרפסת
ושוב נדמה כי בוודאי היה היום כמו היה אמש
ובחכמת עבר נגלה כי נצרבים כולם מאותה השמש
בית 3
ובערב בסוף של עוד יום שנמחה ועבר מהלוח
מר תורג׳מן קם להביט בשמיים נושך ת׳שפתיים מקשיב אל הרוח
ועין נסגרת גבה מתכווצת ליבו מתמלא געגוע מתוח
מוחו מנגן זיכרון כמו היה בסלון ונזכר ברחוב השכוח
ואלף שירים וצלילים אוכלים בניחוח של חו״ל
אינם יכולים לכסות להסתיר את אותו התסכול אותו הניצול
כי כל שאינו המולדת ישר מסתמן לו כמו יעד רחוק וחלול
מר תורג׳מן חי בין אמת לתסכול בין הטוב והרע שלווה למבול

[@mrbendc]

אלוף!!! 🔥🔥🔥

[@elishabar14]

וואו מהמם ❤

[@user-qs5pi6rv3k]

וואו שיר פשוט נוגע ויפה❤

[@ElenaElena-xd3ul]

Кто ждёт детей взрослые полицейские,они едут