פרק 6 - איך מייצרים מרווח להתבוננות (ולמה זה בכלל חשוב)

אחד הדברים שאני עושה שנים רבות בתחום המכירות זה צורך כמות פסיכית של תוכן מעולם הפסיכולוגיה והרוח ומחבר אותו לשכנוע, השפעה וכו', כי זה ה"מקצוע" שלי.
אחד הדברים הנוספים שאני עושה שנים רבות זה להגיע כמה שיותר "נקי" לסיטואציות. לפחות ברמת ההתכווננות (כשברור לי שאין דבר כזה באמת "אובייקטיביות).
בתחום הפסיכולוגיה קיים מושג שנקרא "המתבונן / צופה הבלתי משוחד מהצד".
הכוונה היא לבוא ללא אג'נדה ככל הניתן ולא לכוון לדברים מסוימים (כמו שהמון מחקרים עושים, ואשמור על זכות השתי... 😊).
במשך שנים לא "הצלחתי" להתבונן. מצחיק / עצוב ככל שזה נשמע.
כמות הדיסוציאציות (ניתוקים / בריחות) הייתה גדולה.
כשכבר למדתי לעשות את זה ולצפות ב"סרט של חיי בהצלחה" אחרי שנים של תרגול ובעיקר- חוויות לא תמיד נעימות: מועקה, סבל, תסכול...
הגיע משבר חדש:
מה לעזאזל משיגים מלהעביר חיים שלמים בהתבוננות???
אחרי הרבה מאד עבודה פנימית ו"מחקר", הבנתי שהתבוננות מובילה לנוכחות. ואחרי הכל, מה אפשר לבקש יותר מאשר להיות נוכח?
נוכחות מובילה גם לאותנטיות, ל-"להיות ברגע", ב-"כאן ועכשיו" ועוד המון דברים טובים.
כשמתבוננים פנימה לא פעם מרגישים את "אפקט הפרפר"- דברים נוספים עולים והמיינד או השכל נותנים פייט:
"מה הקשר עכשיו לסיפור הזה"?
"אבל בזה טיפלתי כבר בעבר!!!"
"חשבתי שאת זה כבר פתרתי ושיחררתי"
"איך אותו הדבר ממשיך לעלות, מה לא תקין בי"?
כמעט בכל טיפול, זה לא באמת משנה ממה "מתחילים" או איפה דורסים רגל קודם כל- מה שצריך ומבקש תשומת לב ברגע נתון- שעולה אפשר לעשות עם זה עבודה.
מאחלים לכם האזנה נעימה.