Рет қаралды 539
סרן שלמה דנון ז"ל
שלמה, בן מתילדה וליאון, נולד ביום א' באייר תשי"א (6.5.1951) בחיפה.
למד בבית-הספר הממלכתי-דתי ׳יבנה׳ בחיפה.
אחרי כן השלים את לימודיו התיכוניים בישיבת בני-עקיבא ׳פרחי אהרן׳ שבקרית שמואל, והשתלם במשך שנה בישיבת ׳מרכז הרב׳ בירושלים.
שלמה היה "חבר" להוריו, ולא נהג בהם רק כבן,
בשבילו היה הקן המשפחתי בעל חשיבות ראשונה במעלה.
בתקופת הלימודים בבית-הספר התיכון,
בגר והפך מילד מופנם וסגור בתוך עצמו, לנער חברותי מאוד, ואף שובב לא קטן.
התגלה אצלו חוש הומור מפותח, ובבית הספר היה ידוע בליצנותו.
שלמה הרבה לעיין בספרות צבאית וידע להרצות ברהיטות על תכונות המטוסים השונים, ובשעות הפנאי נהג לצייר ולהתקין דגמי מטוסים.
חלומו הגדול היה להיות טייס, אך התברר שראייתו לקויה, וכי עליו להרכיב משקפים.
לכן דבק ברעיון שיתנדב ליחידת צנחנים. בהתאם לתכנית גרעיני ׳עזרא׳, שלפיה יוצאים החניכים לשנת השתלמות בישיבה גבוהה לפני גיוסם לצבא, הצטרף גם שלמה לישיבת ׳מרכז הרב׳ שבירושלים שם למד בדבקות והצטיין.
שלמה גויס לצה"ל ביולי 1970 והצטרף עם חבריו לגרעין נח"ל.
במסגרת שירותו סיים שלמה קורס מ"כים, קורס צניחה וקורס קציני חי"ר. בהמשך החליט לעבור גם קורס קציני חבלה.
הוא אהב מאוד את חיי הצבא, השקיע את מיטב מאמציו בעבודתו ומפקדיו העריכו אותו כ"קצין טוב, ממושמע ומסור לעבודה".
לדברי אביו, לא "התקלקל" שלמה בצבא והמשיך לשמור על המצוות באדיקות.
בשלהי יוני 1973, משהגיע מועד שחרורו מהשירות הסדיר התנדב שלמה לצבא הקבע. במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית הדרום כסמ"פ.
ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) בקרב מצפון לאגם המר,
נקלעה יחידתו להפגזה ארטילרית, ושלמה שהיה מפקד הכוח, החל רץ ודואג למצוא מחסה לכל אחד מחייליו, רק כאשר היה בטוח שכולם מוגנים, פנה למצוא מחסה לעצמו,
אז נפגע שלמה, ונהרג.
הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח.
סרן שלמה דנון ז"ל בן 22 בנפלו.
יהי זכרו ברוך
עריכת תוכן: לוטם ארז
סאונד: אילן הרוש
קריינות: ישראל כסיף
מדיה: גל שאול שחרור
גרפיקה: שייני - שקד בוקאי (Shiny), לינק לאתר - page-land.com/
וידאו: עמיחי לבון
הפקה: אור כסיף
ניהול פרויקט: אור כסיף
הופק על ידי "זיכרון לחיים - אנדרטה דיגיטלית"
עבור העמותה להנצחת זכר חללי הנח"ל וחיל החינוך
בהפקת ממשק הנצחה זה נעשה שימוש בטקסט מתוך אתר "יזכור", או בחלקים ממנו.
הזכויות לטקסט המקורי שמורות למדינת ישראל, משרד הביטחון
מייל zikaronlahaim@gmail.com
פייסבוק / zikaronlachaim