סרטון TED מרגש של ג'ואן הליפקס: "חמלה ומשמעותה האמיתית של האמפאתיה"

[@איילתצוקרמן-ז4צ]

מהמם!

[@theloksh]

נפלא

[@תמיבןדודיונה]

יש תרגום להרצאה של תומס קיוראן על פרפקציונזם מתורגם? תודה

[@Tytttttttt4]

מדהים חובה בכול ביית ולכולמישפחה

[@malcolmalexis1471]

I realize it is pretty off topic but do anybody know a good place to stream newly released tv shows online?

[@makaigianni9184]

@Malcolm Alexis Flixportal =)

[@malcolmalexis1471]

@Makai Gianni thank you, signed up and it seems like they got a lot of movies there :D I really appreciate it!

[@makaigianni9184]

@Malcolm Alexis Happy to help xD

[@dekelpolak4190]

הקנאה הנכונה ביום ההוא, כשנרגיש כולנו אחד, נגלה שהטבע לא יצר דבר מיותר ומזיק בעולם אלא הכול היה תלוי בשימוש הנכון בו. הדוגמה הבולטת לכך היא מידת הקנאה. ממש מגיל צעיר, מתחיל הילד לשים לב שחוץ ממנו יש עוד ילדים ויש להם דברים שאין לו. מיד הוא רוצה גם. אפילו שיש לו את אותו הדבר, הוא ירצה דווקא את זה שיש לשני. ואם לשני לא יהיה בכלל, הכי טוב. הטבע יצר את האדם בתכונה כללית של רצון לקבל הנאה לעצמו, והקנאה היא אחד מיסודותיו הבולטים. הטבע לא יאפשר לנו להיפטר מאף תכונה שטבע בנו, כי בשימוש הנכון כל התכונות מיועדות להפוך את היוצרות כך שמאותו רצון לקבל תצמח שאיפה חדשה, רצון לתת. לכן צריך לשמור טוב שהקנאה לא תיעלם, לא תיטשטש, ורק ללמוד איך לעבוד איתה. הטבע עצמו הוא מערכת עליונה שמחזיקה את כל חלקיה בקשר של נתינה הדדית, או "השפעה" כמו שהיא נקראת בכתבי מקובלים. כל חלקיה - הדומם, הצומח והחי - גם הם קרוצים מאותו חומר של רצון לקבל לעצמו, אלא שבצורה אינסטינקטיבית הם מאזנים אותו בנתינה. הם לוקחים לעצמם את מה שהגוף חייב לקיום חייו ומוסרים את השאר הלאה. כך נשמר קשר של הדדיות במערכת שמתקיימת בתנועת מעגל מושלמת נצחית. היוצא מן הכלל הוא האדם. אצלנו כוח הנתינה נמצא רדום וללא שימוש, בכוונה שנעורר ונביא את עצמנו בצורה עצמאית ומתוך בחירה חופשית לפעול בהשפעה. תחילה בינינו ואחר כך עם שאר חלקי הטבע. אז נהפוך לחלק הגבוה והמשפיע ביותר במערכת, החלק הרוחני בה. זו התכונה שגילה אברהם אבינו בבבל ורשם לראשונה את השיטה איך להגיע אליה. אותה שיטה עברה כחוט שזור בין התקופות כאשר כל מקובל בזמנו התאים אותה לדורו, הכין אותה לשימוש לכל אדם שהתעורר בו הרצון לממש אותה, בחברה שנמצאת איתו באותה שאיפה. כך למשל כתב המקובל יהודה אשלג במאה הקודמת: "אם הוא, אין לו כל כוח רצון וחשק לרוחניות, אם הוא נמצא בין אנשים שיש להם חשק ורצון לרוחניות, אם האנשים האלה מוצאים חן בעיניו, הוא גם כן לוקח כוח התגברות והרצונות והשאיפות שלהם, אף על פי שהוא, מכוח תכונתו עצמו, אין לו אלו הרצונות והתשוקות וכוח התגברות. אלא לפי החן והחשיבות שמחשיב אלו האנשים, אז הוא מקבל כוחות חדשים" (" ספר שמעתי"). האדם יכול להסתכל על חבריו, לראות כמה הם מתקדמים לרכוש את תכונת הנתינה וההשפעה, לעורר את כוח החיבור והאחדות, כמה הם מבינים בעמקות אותה נתינה, רגישים אליה, איך הם כבר מאוחדים ומתקרבים זה לזה כל יום יותר, ואז הקנאה תפעל באדם כמו מנוף אדיר, תרים אותו להתפתח ולהיות כמותם בכל מחיר. צריך רק להיות כל הזמן בבדיקה, שהקנאה היא לא שלילית אלא חיובית. שהיא לא שואפת שהאחרים ירדו מרמתם, אלא שהיא תעלה את האדם לרמה עליונה. אדם שמשתמש כך בקנאה, נעשה רגיש מאוד, חזק ויציב, רוכב על טבעו ושולט בו. על כך בעצם מדברים מקובלים כשהם כותבים "חינוך": סביבה תומכת המאפשרת לאדם לגדל את עצמו, לתעל ולכוון את עצמו להשפעה ולאחדות, בשימוש מלא בכל הנתונים הטבעיים שקיבל. kzbin.info/www/bejne/g5qYh5awn7Z4mNk

[@beyondmasculinity9612]

פרופסור ג'אניס פיאמנגו מסבירה מהו #פער_האמפתיה_בין_המינים? ומדוע יש לנו הרבה יותר אמפתיה לסבל של נשים מאשר לסבל של גברים - בסרטון הפופולרי הבא שתורגם לעברית: kzbin.info/www/bejne/aZubgaV9frCDm7M

[@irakorez85]

מאוד כוללני ומהלל.. מלבד החמלה יש עוד משתנים, חשובים אבולוציוניות וקיומית שמתקיימים לצד החמלה או שהיא לצידם ולא זכו להתייחסות. קצת חשיבה ביקורתית בבקשה

[@saarebox]

נכון שהוא כוללני אבל כנראה היא מוגבלת להרצאה של מספר דקות ובזמן קצר כזה אי אפשר להקיף הכל בפרטים אלא בכלליות. בכל אופן הדברים שלה פותחים פתח לחפש עוד מהאור הזה.