פרופ' אראל גרנות על מהפכת הביטקוֹין (ט') - מחשב קוונטי - האם מהירותו תביא לסופו של הביטקוין?

[@urimilsh]

עזרו לי בבקשה להפעיל את ערוץ העומק הביטחוני והעצמאי הזה. העבירו בבקשה את תרומתכם בפטריון ו/או ברכישת ספריי ממני. להלן הקישורים: www.patreon.com/MilsteinUri?fan_landing=true urimilsh.ravpage.co.il

[@kittbennts]

Thanks!

[@kittbennts]

אורי, אין עליך!

[@danielschneider1124]

כל הכבוד. הסבר נהדר בשפה יוםיומית על asymmetric cryptography, symmetric cryptography, encryption and decryption ו-digital signatures. יישר כוח!

[@danielschneider1124]

מעניין לצפות בפעלולים המחשבתיים של פרופ' גרנות לצורך אישוש של ניסיונותיו הבלתי נלאים של ד"ר מילשטיין להסביר את האירועים האקטואליים של ימינו באמצעות תורת הקוונטים.

[@vikmat5145]

תודה רבה אורי

[@elazar997]

אוהבים אותך אורי אבל אם אפשר לסיים נושא ואז לשאול שיהיה יותר מסודר

[@israelfootball]

אהבתי את הרעיון של פרופ׳ גרנות להוביל את הצבא למערכת מבוזרת. אורי תודה על הסדרה. אם אפשר פחות הערות על המערכת הצבאית זה לא קשור

[@shimonmeir8230]

חוסר סדר וארגון. הערות של אורי מסיטות את הדיון. עזבתי באמצע

[@yaniv611]

יש לאורי הגיון בריא והוא שואל שאלות שהאדם הממוצע היה שואל ולעצם העינין היה פשוט אפשר להגיד מחשבי על מבלי להיכנס לעינין הקוונטי שהקשר שלו מישני

[@עילאי-פ7ע]

ברור. היה עדיף 3 פאנליסטים תומכי ביטקוין

[@ליאור-י6ה]

מאד מעניין דווקא, והערות של אורי מתבלות את השיח למקומות שמאד מסקרנים במציאות הכללית בישראל

[@vadimbecker9934]

לגבי הצפנת RSA, חשוב להוסיף שהמנעול הוא קפיצי או אוטומטי. זה אומר שלא צריך מפתח בשביל לסגור אותו - הוא נסגר בקליק ונדרש מפתח רק לפתיחת המנעול.

[@TomerIshShalom]

הנושא היה השפעת מחשוב קוונטי על ביטקוין . הדיו לא מספיק ממוקד בנושא זה

[@Odedf4]

האם יש לך שאלה בנושא שלא נענתה? אתה מוזמן לכתוב אותה כאן.

[@amiami7235]

חבל שלא מדברים על קביעת השער היומי של המטבע הדיגיטלית. איזה רגולציה יש ומי מונע הרצת שער ?

[@Odedf4]

אין גוף מרכזי שקובע את השער. המחיר של המטבעות הדיגיטליים מתעדכן בזמן אמת על סמך עסקאות המתבצעות בזירות מסחר כמו Binance, Coinbase ואחרות על ידי מכירה וקנייה 24.7 על ידי מיליוני אנשים, קטנים וגדולים כאחד. השער היומי המחושב במקרים רבים הוא ממוצע המחירים מזירות מסחר שונות.

[@lior5059]

כדאי אולי להשאיר לסוף הדיון, נושאים שאינם קשורים ישירות לנושא הדיון.

[@amitaimedan]

‏‪32:24‬‏ נו, אתה באמת מאמין שבגלל דלקת בשן זה מה ששינה את כל מלחמת יום כיפור?!

[@avivit30001]

המורפיום

[@israelfootball]

לא ברור איך המחשב הקוונטי יציף מטבעות ביטקוין אבודים...אפשר להבהיר את הנקודה?

[@Odedf4]

אסביר. הסוגיה הקוונטית מעסיקה את המשתמשים בגלל היכולת הפוטנציאלית לפתור בעיות הצפנה מורכבות. רשת הביטקוין מבוססת על אלגוריתם הצפנה בשם ECDSA, שבו המפתח הציבורי משמש לאימות עסקאות, בעוד המפתח הפרטי משמש לשליטה במטבעות. במצב הנוכחי, קשה מאוד לחשב את המפתח הפרטי מהמפתח הציבורי, אבל מחשב קוונטי עתידי עשוי לפרוץ את ההגנה הזו. אחת ההשלכות של התפתחות מחשוב קוונטי היא האפשרות ל"שחזור" מטבעות ביטקוין שנחשבים אבודים - כאלה שמפתחותיהם הפרטיים אבדו עם השנים. אם המפתח הציבורי של הארנקים הללו גלוי ברשת הבלוקצ'יין, מחשבים קוונטיים יוכלו לחשב את המפתח הפרטי ולשלוט במטבעות שבתוך הארנקים. כך תיווצר הזדמנות ל"הצפת" מטבעות שהיו מחוץ למחזור. עם זאת, יש דרך תיאורטית להגן על מערכת הביטקוין מפני איומים קוונטיים - שדרוג הצפנה לסטנדרט חסין קוונטית. שדרוג כזה מחייב קונצנזוס. אך הוא בהחלט אפשרי. במידה וקונצנזוס יושג, ארנקים שלא יתעדכנו להצפנה החדשה ייחשפו לסיכון מוגבר. מצד שני, ארנקים פעילים ייהנו מרמת אבטחה משופרת, מה שיבטיח את יציבות המערכת. רעיון נוסף, מעניין ופרדוקסלי, הוא להפוך את פריצת הארנקים הלא-פעילים לתגמול נוסף בתהליך דמוי כרייה. בדומה ל"חפש את המטמון," פריצת ארנקים ישנים, שאינם בשימוש ושלא עברו שדרוג, תוכל להיחשב למעין בונוס. גישה זו תוכל להחזיר מטבעות לשוק ובכך להגדיל את היצע הביטקוין, מבלי להגדיל את ההיצע הכולל שתוכנן במערכת (21 מיליון מטבעות). כמובן שהמטבעות שנחשבו אבודים, אם יחזרו למחזור, תהיה להם השפעה שלילית על המחיר. אבל אנחנו מניחים שאם תהיה יכולת למחשב כזה להשיג גישה לבעליו לאלפי ביטקוינים אבודים, אז מחירו יהיה בהתאם, והתחרות תהיה אדירה כך שמחיר ה"כרייה" הקוונטית בסוף ישקף את התמורה וה"הצפה" תאט. חשוב לציין שהסיפור תיאורטי לחלוטין ואנחנו רחוקים משם מאוד מאוד.

[@israelfootball]

עדי שמיר הוא לא ישראלי לשעבר. הוא חי בארץ

[@navonsahalo1230]

אורי היקר מצטער שאני אומר, אתה גאון אבל בתורת הקוונטים אתה פחות מבין.

[@yehoshuabirger987]

אורי...תן למומחה. חבל על מדרון של היפותיזות ילדותיות ....

[@amiami7235]

הערה נוספת , כל בלוקציין נחתם כל 10 דקות ונפתח חדש . כל 10 דקות משוחרר אלגוריתם שהראשון שפותר מקבל את הזכות לבדוק ולאשר את כל הטראנזאקציות שעברו ב 10 דקות אחרות ,אחרת העוסקות תקועות . כמה כבר חשמל מחשב יכול לקחת ב 10 דקות ?

[@Odedf4]

ביטקוין פועל על פי מנגנון שנקרא Proof of Work (הוכחת עבודה), שבו כל בלוק חדש ברשת נחתם מדי 10 דקות. התהליך הזה כולל פתרון של חידה קריפטוגרפית מורכבת, והכורה הראשון שמצליח לפתור אותה זוכה בזכות לאשר את כל העסקאות שבוצעו ברשת באותן 10 דקות ולצרף אותן לבלוקצ'יין. הכורה גם מקבל תגמול בצורת ביטקוין חדש. לכאורה, השאלה "כמה חשמל מחשב יכול לקחת ב-10 דקות?" נראית פשוטה, אבל במציאות מדובר בתהליך שדורש כמויות עצומות של אנרגיה. זה קורה בגלל האופי התחרותי של הכרייה - אלפי כורים ברחבי העולם מתחרים לפתור את אותה החידה בו-זמנית. ככל שיותר כורים מצטרפים לרשת, הרשת מאזנת את הקושי של החידה כדי לשמר זמן בלוק ממוצע של 10 דקות, מה שמוביל לצריכת חשמל מוגברת. בפועל כל מחשב בודד אולי לא צורך הרבה חשמל תוך 10 דקות, אך מאחר שמאות אלפי מחשבים פועלים במקביל, הצריכה המצטברת היא אדירה.ההערכות הן שרשת הביטקוין כולה צורכת כמויות חשמל שמשתוות לצריכת אנרגיה שנתית של מדינות קטנות, כמו הולנד או ארגנטינה. השאלה המעניינת היא: האם אפשר לייעל את המערכת? בטווח הארוך, ייתכן שניתן לעבור למנגנון חסכוני יותר, כמו Proof of Stake, שבו אין צורך בתחרות המבוססת על כוח מחשוב. בטווח הקצר, כורים מחפשים אנרגיה זולה או מתחדשת, כמו אנרגיה הידרואלקטרית, שמש, או "אנרגיה מבוזבזת" (כמו חשמל שלא נוצל בתחנות כוח). השאלה היא אם יש דרך לשמור על הביטחון והאמינות של המערכת תוך צמצום הצריכה האנרגטית, וזו שאלה טכנולוגית וכלכלית שעדיין נבחנת בעולם הקריפטו. דרך אחרת לחשוב על סוגיית האנרגיה היא שכריית הביטקוין מהוונת אנרגיה אבודה בגלל התמריצים המיוחדים וטכנולוגיית הכרייה. כורים מחפשים באופן פעיל מקורות אנרגיה זולים או עודפים, כמו תחנות הידרואלקטריות באזורים מרוחקים שבהם קיים ייצור חשמל עודף. דוגמאות לכך כוללות שימוש באנרגיה הידרואלקטרית בסין, באנרגיה גיאותרמית באיסלנד, או בתחנות גז טבעי שבהן גז מיותר נשרף. כריית הביטקוין מספקת פתרון יעיל לניצול משאבים אלה על ידי המרתם לערך כלכלי ישיר. בנוסף, הכרייה מאפשרת ניצול אנרגיה מיותרת שמיוצרת בתחנות כוח ישנות או באזורים שבהם הביקוש לחשמל נמוך. לדוגמה, גז טבעי שנפלט לאוויר ללא שימוש יכול להפעיל כורי ביטקוין, ובכך להפחית את הבזבוז. באופן דומה, תחנות כוח שאינן פועלות במלוא תפוקתן יכולות לנתב אנרגיה לכרייה, במיוחד בזמנים של ייצור עודף. הכדאיות הכלכלית של תהליך הכרייה נובעת ישירות מיכולתה להפוך חשמל זול לביטקוין. תמריץ זה יוצר שוק יעיל לניצול מקורות אנרגיה שאינם תחרותיים בתחומים אחרים. לדוגמה, אזורים שבהם עלות ייצור החשמל נמוכה מאוד, או מקומות שבהם אנרגיה מופקת בזמנים ספציפיים בלבד (כמו אנרגיית רוח ושמש), נהנים מהתמריץ שכריית ביטקוין מספקת.