"עשו כל אשר ביכולתכם" | גן ישראל ארץ הקודש ה'תשע"ד

מילים: הרב יצחק מרטון
במנגינת: חוקותיה, MBD
הפקת קליפ וביצוע: 'הפנסאים' - ארגון הנוער צבאות השם
"אין חסיד שלא זוכר את ליל כ"ח ניסן תנש"א. גם ברגע זה ממש עודנה ניצבת מול עיניי דמותם של חסידים ואנ"שי מעשה, שהתקבצו עמנו בהיכל הישיבה להאזין לשידור: את הרגעים בהם השיחה המטלטלת הסתיימה, וכל הניצבים בזאל, ללא יוצא מן הכלל, פשוט נותרו קפואים, נסערים ודוממים על עמדם מבלי יכולת לנוע.
שעות נקפו עד שהסערה תורגמה לדיון שהפך נוקב וסוער ושטף בגלי התעוררות את אנ"ש והתמימים בכל קצווי תבל. אולם המסר הנוקב של "השיחה הידועה", לגודל בושתנו ולחרפתנו, עודנו מטלטל ומרעים בעוז כל יום וכל רגע ביממה:
"מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!...
ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!
...אינני יודע מה לעשות, כיוון שכל מה שעשיתי עד היום היה להבל ולריק, והראי', שנמצאים עדיין בגלות ועוד ועיקר - בגלות פנימי בעניני עבודת השם.
הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכולתכם... להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!"
זכה השיר הזה בעצם הפולמוס הערני שהוא עורר מחדש סביב המסר המטלטל והמעורר הזה, שכל חסיד ומקושר חייב שוב ושוב "ללחוץ על הכפתור" ולהאזין לו בקשב, בכדי לעמול להתייגע ולעשות כל מה שניתן כדי לפעול יחד בפועל ממש את הגאולה השלימה נאו ממש."
(הרב יצחק מרטון, מתוך אלבום "תוונא דלבא")
שעת לילה מאוחרת
העיר כולה שקטה
רק בית אחד - שם הכל אחרת
האור דולק בעלטה
בחדר פנימה יושב השליח
כותב דו״ח על הפעילות
הוא ותיק, מסור ומאוד מצליח
יגיעתו מעוררת התפעלות
שוב ושוב הוא לוחץ כפתור
מאזין לקול הטהור
כ"ח ניסן שנת תנש״א
המסר בחלל נישא:
"כל מה שנעשה ומה שפעלו
לא הועיל, הכל כאילו כלום
והראיה, שבפועל:
נמצאים עדיין בגלות!"
״הלוואי ויימצאו מי שיתעקשו
לא רק יתייגעו, לא רק יבקשו
יטכסו עצה איך לפעול במוחש
שיבוא משיח - נאו מיד ממש!
אחרת - הכל להבל ולריק
עודו יושב - את הדו"ח כותב
ומעיניו זולגות דמעות
תמונת הרבי למולו
געגועים מלאו את כל-כולו
החליט כי-לא-ישקוט ולא ינוח
כי המשימה לא הושלמה,
את דבר הרבי מול עיניו יניח
את המסר שוב ושוב ישמע:
״כל מה שנעשה...״