Рет қаралды 645
מילים, לחן: יונתן קונדה, דליה שחם
פרקשן: איתמר כריסטובסקי
צילום ועריכה: טמיר גל
מתוך המופע "דברי שיר"
צולם לייב ב"חמאם אל-פאשה", 25.2.24
במסגרת השקת בית-מדרש החיפאי "מילה נישאת ברוח" של תנועת "תלמים"
*
אֵין לָנוּ אֶלָּא זֶה אֶת זֶה
אֵין לָנוּ אֶלָּא אֶת הַהוֹוֶה
כְּמוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
נוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה
בְּכָל דּוֹר וְדוֹר
חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ
הוּא הָאוֹר
כְּאִלּוּ הָאוֹר הוּא בּוֹ
כְּאִלּוּ הָאוֹר הוּא בָּהּ
כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ אֲרֻבָּה
לַעֲשַׁן הַלֹּא-נוֹדַע -
שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁבּוֹ
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ
לִרְאוֹת אֶת עַצְמָהּ
כְּאִלּוּ הִיא אוֹ הוּא עַצְמוֹ הָעָצְמָה
וְשֶׁהוּא בָּא לְפֹּה
עִם צָמָא בַּנְּשָׁמָה
לְמַצּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת
לִכְדֵי טִפָּה אַחַת שֶׁל אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ
תְּלוּיָה בְּדָבָר
כִּי בְּכָל דּוֹר וְדוֹר הָעִקָּר הוּא לִזְכֹּר
שֶׁהַמְּצִיאוּת הִיא קִרְקָס
וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ
הִיא בַּרְדְּלָס
קוֹפֵץ מִבַּעַד לַחִשּׁוּק הַבּוֹעֵר
חוֹשֵׂף לַמְּאַלֵּף שִׁנַּיִם שֶׁנּוֹשְׁכוֹת אֶלֶף שָׂפוֹת
לְשׁוֹן אָבוֹת אַחַת אֲרֻכָּה
כַּמָּה דָּם וְיֶזַע וּדְיוֹ
עוֹד נִשְׁפֹּךְ בְּנִסָּיוֹן לְהַסְבִּיר
אֵיךְ זֶה שֶׁיֵּשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁנוֹת-אוֹר -
בֵּין מָה שֶׁרָצִינוּ לִהְיוֹת
לְבֵין מָה שֶׁנִּסִּינוּ לְשַׁנּוֹת
לְבֵין לְמָה שֶׁנִּשְׁאַר מֵאָחוֹר
חֲלוֹם חַיֵּינוּ דְּמָעוֹת
טִפּוֹת שַׁעֲוָה עַל פָּמוֹט
נֵר תָּמִיד
שֶׁלֹּא כָּבָה, וְלֹא יְכַבֶּה
כָּל עוֹד נַמְשִׁיךְ לְקַוּוֹת
לָתֵת לַשִּׁיר שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ
לִבְעֹר בָּנוּ
לָתֵת לְכָל רֶגַע בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה
לִהְיוֹת מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה שֶׁל אוֹר בְּנוֹ
וְלִזְכֹּר
שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר
זוֹ לֹא רַק זְכוּת
אֶלָּא קֹדֶם כֹּל חוֹבָה
לִבְחֹר -
לִהְיוֹת
אוֹר
כִּי אֵין לָנוּ אֶלָּא זֶה אֶת זֶה
אֵין לָנוּ אֶלָּא אֶת הַהוֹוֶה
כְּמוֹ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
נוֹתְנִים רְשׁוּת זֶה לָזֶה
כִּי אֲנַחְנוּ דּוֹר שֶׁל סוֹד יוֹרֵד
בְּצִנּוֹר מֵהַיְּסוֹד
אֶל הַמַּלְכוּת וּמִתְגַּלֶּה
וּמִתְגַּלֶּה
בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים רְשׁוּת
זֶה לָזֶה, וְזֶה לְזוֹ
לְהִתְבַּטֵּא, לְהִתְנַבֵּא, לְהִתְבַּטֵּא
הַמַּעְגָּל הוּא רֵאשִׁית הַחָכְמָה הָאֱנוֹשִׁית
בַּמַעְגַּל הַפָּנִים פְּנִימָה
אֶל תּוֹכֵנוּ, זוֹ אֶל זוֹ, אִשָּׁה אֶל רְעוּתָהּ,
לֵב אֶל לֵב פּוֹעֵם, עַיִן אֶל עַיִן טוֹבָה
כָּךְ אָנוּ מְשִׁיבוֹת עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ
כָּךְ הָיִינוּ תָּמִיד לְאוֹר הַיָּרֵחַ
עַל אִמָּא אֲדָמָה
שָׁרָשֵׁינוּ
מִשְׂתָּרְגִים לְתוֹכָהּ
יַחַד מַצְמִיחוֹת וּמְנִיבוֹת פֵּרוֹת שֶׁל תִּקְוָה
דְּעוּ לָכֵן
שֶׁכָּל רוֹעָה וְרוֹעָה
יֵשׁ לָהּ נִגּוּן מְיֻחָד מִשֶּׁלָּהּ
שְׂאוּ קוֹלְכֶן בְּמֶחָאָה בְּבֶכִי בְּקִינוֹת
שְׂאוּ קוֹלְכֶן בְּשִׂמְחָה בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַמִּלְחָמָה
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַשָּׁלוֹם
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַהַחְלָמָה
שִׁירוּ אֶת שִׁירַת הַחֲלוֹם
בְּמַעְגָּל הָאֵינְסוֹף תִּתְעַצֵּם הַמַּנְגִּינָה
בְּקוֹלֵנוּ נִבְרָא הֵיכַלוֹת לַשְּׁכִינָה