אורות הקודש פרק מה חלק א איחוד ההכרות הפנימיות והחיצוניות וההשלכות של פירודן 2.2.25

מקורות:
אורות הקודש פרקים מה, עח
ישראל ותחיתו יג
תוכן:
1. ערך ההכרות החיצוניות שמתארות טבע כלומר אופי קבוע של התנהגות של המציאות הוא ראוי גם מצד הרצון החופשי ונעשה במכוון על ידי הרצון החופשי כדי לתת מקום חכמת האדם ובחירתו ללמוד מן העבר על הווה ומן ההוה על העתיד בלי קביעות זו אין מקום לחכמה כלל ואין לבחירה של האדם כל משמעות,
2. להכרות הפנימיות יש ערך גדול של חופש וטוב הן משחררות את המציאות מכבלים הגבוליים ומהרע שבה.
3. איחוד ההכרות הוא על ידי לקיחת הטוב שבשניהם
4. יש רצן חופשי שעושה את הטבע הקבוע וזאת לטובה על מנת לתת לאדם מקום ומצד שני איננו כבולים לחוקים ויש אפשרות בכל רגע ובשעת צורך של טוב יותר גדול להופיע לעשות נס ולפרוץ את האופי הטבעי הקבוע
5. הקיצוניות שבהכרות החיצוניות שמבטלות לחלוטין את הרצון את החופש והטוב ומציירות את המציאות כדבר טכני ומת.
6. הקיצוניות שבהכרות הפנייות שלא יתנו כלל מקום לטבע קבוע ולבחירה של האדם וירצו לעשות הכל בנס.
7. ואפילו רשב"י טעה בכך אחרי 12 שנה והיה צריך את שנת ה 13 על מנת למזג נכון את ההכרות.