וואס הערצאך - פרק 3: עושים קדאצ'קה | Yiddish

[@ygoldstein6429]

Gevaldig! Love when they imitate us. Keep it up.

[@דודחן-ע5י]

שלום וברכה. אני מודה לכם מעומק הלב על הפרק הזה ועל כל הפרקים זה ממש בחינה של מים קרים על נפש עייפה עלו והצליחו

[@יהודהא]

חח אחלה פרק הגיע הזמן שתארחו גם אנשי ירושליים לא חסר כוכבים.. תתחילו עם יוסק'ה גוטפרב

[@Ed-zd5ft]

המון ניגונים חסידים הגיעו מגויים, אז לא לבלבל במוח

[@יענקל-ט1ש]

ההבדל מאוד פשוט, הניגונים של פעם מהגויים הרוסים יותר איכותיים מהניגוני יהודים של היום..

[@nattyheshin]

ריקוד הוא ביטוי של שמחת הלב הדורות הקודמים היו מאוד חסומים רגשית יש לזה הרבה הסברים שואה טראומות וכדו. אני אני לא טועה כתוב על דוד המלך שהיה רוקד בתנועות מוזרות בשמואל פרק ב עם מיכל לכן אני לא אומר שבחור חרדי שירקוד עם הכיפה ביד לפניו נעבוד זה נכון אבל אני חושב שאתם טועים בענין של הריקוד ריקוד היא לא לרקוד סבינו מטובך במעגל

[@leybul]

הרב קירשנבוים אלעס גוט און פיין אבער די גישריי זיינען גיווען העפעס איבעריג

[@צביהירשכפר]

זייער שיין לגבי וואס ר' לייב האט געזאגט בשם דעם חזון איש אויף פרייע אידן, לאז איך זיך מציין זיין אז דער פסק איז 'א ביסל' מער אלט פון די צייטן פונעם חזון איש: "אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו--הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם--הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם. כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו. לפיכך ראוי להחזירן בתשובה, ולמשוך אותם בדרכי שלום, עד שיחזרו לאיתן התורה" (רמב"ם הל' ממרים ג, ג)