Рет қаралды 445
המראה של גור חמוד שמנמן, שובב ומקסים מעלה אצל כולנו חיוך.
זה הרי מה שרצינו….גור מקסים וחברותי שיהפוך להיות כלב בוגר ידידותי...חבריקו כזה לנו ולילדים.
איזה באסה שחוסר ידע גורם להמוני כלבים לפתח בעיות התנהגות קרטיות המבוססות פחד ששולחת אותם חזרה לעמותות, להסגרים, לשיטוט בין משפחה למשפחה ועד להרדמת חסד.
אין באמת מידע אמין על הרדמות חסד בישראל אבל, בין אם זה אלפי כלבים ועד לכמאה אלף כלבים בשנה, ע״פ עמותת ״תנו לחיות לחיות״ עדיין...מספרים הזויים.
לא פעם, אני נפגש עם משפחה בשלבים מתקדמים של גידול הגור שלהם.
אני פוגש גור, מתבגר או כלב בוגר עם בעיות התנהגות, שרובן יושבות על חשש ופחד.
אני פוגש כלב שנמנע ממני במקרה הטוב....במקרה הרע…. נובח בלי הפסקה או תוקף. כלב שמסרב לצאת החוצה ואם כבר יוצא… מסרב לעשות צרכים בחוץ, תוקף אופנים, אנשים רצים או כלבים.
אתם הייתם מחזיקים כלב כזה?
כלב שמסכן את הילדים שלכם?
שמייצר חוסר נוחות לחיות בבית שלכם?
אז בשיחה על קפה אני מנסה לברר את מקור הבעיה.
אני מגלה שלפעמים זה גור שנולד אי שם במדבר ולא עבר תהליך של סוציליזציה עם אנשים או עם סביבה אנושית...
ולפעמים זה כל כך פשוט וכל כך מקומם... המשפחה קיבלה עצה גרועה ממישהו ברחבי הרשת או מהוטרינר שלהם לשמור על הגור בריא ולא להוציא את הגור עד חיסון הפרוו השלישי… שזה בערך 3 חודשים.
אז כן, יש מחלות גורים מסוכנות כמו מחלת הפרוו…ועדיין....הסיכוי לחטוף מחלה כזו, קטן בהרבה מאשר התוצאה של גידול כלב עם בעיות התנהגות חמורות, כתוצאה מחוסר בסוציליזציה מוקדמת וחשיפה מינימלית לעולם החיצון שיובילו בסופו של דבר לוויתור עליו ומסע שיעבור דרך משפחות, עמותות ועד לההסגרים והמתות חסד.
מכיון שבשלושת החודשים הראשונים לחיי הגור, החברתיות שלו גוברת על החשש מחוויות חדשות. חובה עלינו להוציא את הגור שלנו בצורה בטוחה ולחשוף אותו בצורה חיובית לאנשים, חיות, סביבה אנושית וכל דבר איתו הכלב שלנו יצטרך לחיות.
גור שלא עבר תהליך סוציליזציה מוקפד בשבועות הקריטיים הללו...לעולם לא יהיה הכלב שהוא היה יכול להיות.
כן....יכול להיות שהוטרינר שלכם אמר לכם אחרת. אז עדכנו אותו שהוא לא מעודכן.
זה לא הגיוני לגדל כלב בריא פיזית אבל מפוחד, תוקפן או נשכן.
הרי אמרנו שחיסון פרוו שלישי קורה סביב גיל 3 חודשים. בדיוק בזמן הקריטי בו עלינו לחשוף את הגור שלנו.
אגודת הוטרינרים האמריקאית להתנהגות בעלי חיים הוציאה נייר עמדה בו היא ממליצה על חשיפה אינטנסיבית בטוחה לפני סיום רצף החיסונים.
קישור:
avsab.org/.../....
גם איגוד הוטרינרים האמריקאי מדבר על הצורך הזה.
בסקירה הוא אוצר כי עד גיל 8-9 שבועות, רב הכלבים מפותחים מספיק נוירולוגית על מנת לחקור סביבות חברתיות פיזיות לא מוכרות.
הנתונים מראים שאם נאסר עלהם לעשות זאת עד לאחר גיל 14 שבועות, הם מאבדים את היכולת הזו ועלולים להיות מפוחדים לנצח במצבים שכאלו ולתפקד היטב במצבים חברתיים מוגבלים ביותר.
קישור:
@ialization_puppies_kittens.pdf
אז בואו ניראה מה עלינו לעשות לפני שהגור מגיע על מנת לא לפספס את התקופה הכל כך קריטית וקובעת של השבועות הראשונים לחיי הגור אצלנו בבית.
1. התכוננו-הבינו מה תקופת הגורות דורשת מכם כהורי הגור ומה הם הפעולות שאתם צריכים לבצע ממש כשהוא מגיע.
2. בחרו וטרינר שמבין שתקופת הגורות היא לא רק פיזית אלא לגמרי גם שלב קריטי התפתחותי התנהגותי.
3. חשפו את הגור שלכם בצורה אחראית מהרגע הראשון לעולם. קחו אותו לבתים של חברים, חשפו אותו לכלבים בריאים ומאוזנים, לרעשים שונים, למגע ואנשים שונים.
4. על מנת ללמד את הגור שלכם נכון, לא לעשות טעויות וללוות את הגור שלכם לבגרות מדוייקת ומקסימה בחרו לכם מאלף חיובי וטוב שיוביל אתכם בתקופה הזו דרך למידה אחראית ומשמעותית.
זכרו שאין הזדמנות שנייה ללמד את הגור שלכם להיות כלב בוגר חברותי ונעים.
שתפו אותי בתגובות בסירטונים וסיפורים של הכלבים שלכם שלדעתכם סובלים מחוסר חשיפה ואיך זה בא לידי ביטוי
אז אם יש לכם כבר גור נחוש שזקוק ללמידה או שאתם מתכננים להביא גור ורוצים לעשות את זה ממש בול…
שלחו לי הודעת וואטסאפ ממש פה…