איך לחלק את המזון חכם יותר ולמנוע רעב? | קול התור - פרשת ויגש

[@YealaPollak]

חשוב חשוב חשוב!!!

[@nr4393]

הקטע הוא שזה דוקא ממש לא "קל וחומר" שהמדינה יכולה לעשות את זה יותר טוב. המדינה היא סך הכל מנגנון עצום ומסורבל שלא חייב להוכיח כלום לאף אחד, לא התייעלות לא כלכלית ולא של שימוש יעיל במשאבים או כוח אדם. המדינה צריכה פשוט לתת לאירגונים העצמאיים לעשות את מה שהם באים לעשות ולא לשים להם רגליים ולא לדחוף להם ידיים לכיסים. נשמע שהארגון שהצגתם עלה על שיטה ממש טובה, עסק למטרות רווח שהוא הקייטרינג שלהם, לצד פעילות התנדבותית ועזרה בקהילה. צמיחה של ארגון כזה היא אורגנית,היא מגיעה מהשטח, מאנשים שמכירים זה את זה ורוקמים שיתופי פעולה ואמון הדדי. אם תהיה תוכנית שתונחת מלמעלה על ידי המדינה זה יהיה מאולץ, יאבד את כל המשמעות של קהילה וברגע שיתחלף איזה שר שלא מתאים לו, גם התקציבים יפסיקו לזרום, והכל ילך לפח, תרתי משמע. בקיצור, כבוד ענק למצילות מזון.

[@user-rp9jg3kw1d]

לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר, מסכימה לגמרי

[@eladshechtman3089]

אנשים נפלאים 👏🙂

[@homeless007]

אהבתי

[@BlainEnoch]

מפעל מעורר הערצה וסרטון נהדר. אתם רק עושים טעות קריטית אחת: הפסוקים הרלוונטיים מפרשת השבוע צריכים להופיע בהתחלה, לפני כל דבר אחר. רק הפסוקים, בלי שום תוספת. הסברים על הפרשה אפשר בסוף.

[@Dror2]

9:28 יוסף לא חזה את תקופת הרעב בחלומו. יוסף חזה את תקופת הרעב בחלומו של פרעה.

[@BlainEnoch]

צודק. בכלל, כל ההסבר הזה נאמר קצת מהר מדי ובאופן סתמי מדי. יהדות הכי מעניינת אותי בעולם ולא יכולתי להקשיב. נשמע כאילו מדברים על הפרשה כדי לסמן וי.

[@silviashefa4097]

כולנו רודפים אחרי הטוב, אבל הוא כל הזמן בורח. אם נבין למה, נצליח לתפוס אותו סוף סוף. מה שמניע אותנו זה הרצון שלנו ליהנות. מתעורר בנו רצון למשהו, ואנו פועלים כדי להשיגו. בגדול, אפשר לחלק את הרצונות שלנו לשישה רצונות עיקריים, רצון לאוכל, למין, למשפחה, לכסף, לכבוד ולידע. אצל כל אחד הרצונות האלה מופיעים בשילוב ייחודי, שגם הוא כל הזמן נתון לשינויים. אתה רואה פרסומת למשהו מסוים, מתעורר בך רצון אליו. ראית שלשכן יש משהו חדש, אתה רוצה גם. מישהו בעבודה סיפר על נופש מדהים, עשה לך חשק. וכשיש לך רצון חזק למשהו, אתה פועל כדי להשיגו. הצלחת, מה טוב. לא, אתה עצוב. כך בנויים חיינו, מרגעים של אור ומהרבה חושך. אבל את זה אתם יודעים לבד. מה שחדש הוא שאפשר להפוך את עצמך לספק של אור. כלומר, לא להיות תלוי בדבר מה שהשגת או לא, שיאיר לך את החיים או שיחשיך אותם, אלא לבנות את עצמך כספק של אור, בלי קשר לשום דבר חיצון. ואז תמיד יאיר לך, תמיד תשרה בטוב. איך? זה קשור לאותו מנוע פנימי שלנו, הרצון ליהנות. חכמת הקבלה מלמדת כיצד אפשר לפתח בתוכך רצון לגרום הנאה למישהו אחר. לא באופן אגואיסטי, כלומר כדי שזה יעשה לך טוב, או כדי שלא תרגיש אחר כך ייסורי מצפון מזה שלא נתת. אלא לתת באמת. מתוך אהבה טהורה. בלי שום פנייה עצמית. מדובר במשהו על-טבעי. מנוגד לחלוטין לטבע המקורי שלנו - הרצון להתמלא בהנאה בעצמנו. אבל כשמצליחים לפתח בקרבנו רצון שכזה, נקרא לו רצון להשפיע (מלשון להעניק שפע למישהו אחר), אז אתה בעצמך הופך להיות מקור של אור. ופתאום, יש לך מה לתת לכולם. בשפע. מתגלה לך מקור עליון של אור ושל שפע, כוח הטוב הכללי שבטבע. הוא ממלא אותך עוד ועוד, כמעיין המתגבר. נפתחים לך מאגרים בלתי מוגבלים של כוחות טובים. אתה מגלה שאתה עצמך רק צינור, האור זורם דרכך לכולם וחיים חדשים מתחילים. שנזכה להאיר אחד לשני.

[@eliranpinhasov5940]

💪🏻🙏🏻👏👏

[@danielhatamov8052]

יוסף דווקא מכר את המזון ולא חילק בחינם, אין קשר בין השיעבוד של יוסף על המצרִים לבין הפרויקט המדהים

[@דנהאטיאס-ק2ש]

אנשים משכמם ומעלה!!!