🌪️איך חוזים את מזג האוויר, שבועיים מראש ע"י הוורטקס הפולארי?

הפרק מהווה מדריך מקיף שמסביר כיצד ניתן לחזות את מזג האוויר, לשבועים מראש, ע"י שימוש במפות של הורטקס הפולארי.
תיקון לנאמר בדקה 16:15 - הכוונ היאה לינואר, ולא לדצמבר.
הקישור לאתר המפות של הוורטקס:
stratobserve.c...
אם אהבתם את הפרק, ואתם רוצים לסייע לקדם את הערוץ, אתם מוזמנים בשמחה לתמוך בנו דרך "פייפאל" (PayPal)
paypal.me/meze...
הסבר מילולי נוסף:
האטמוספירה שלנו כידוע מורכבת מכמה שכבות, ולכל שכבה יש את המאפיינים היחודיים שלה.
השכבה הראשונה היא זאת שמתחילה מגובה פני הים, ומתנוססת עד לגובה של כ-10 ק"מ.
מה שמיוחד בשכבה הזאת, שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת - בקצב של בערך מעלה לכל 100 מטרים.
לשכבה הראשונה קוראים "טרופו-ספירה".
אבל למה שבכלל תהיה עוד שכבה מעל הטרופוספירה? הרי זה ברור שככל שעולים בגובה, הטמפרטורה יורדת, לא?
אז כעקרונית, זה נכון - האטמוספירה אמורה להתקרר עם העליה בגובה.
הענין הוא, שבגובה של 20-40 ק"מ נמצא גז האוזון, כן כן - האוזון ההוא, עם החור (כיום כבר פחות חור).
ואם יש משהו אחד שגז אוזון אוהב לבלוע, זאת קרינה אולטרה סגולה.
הבעיה שיש מחיר על בליעת קרינת אולטרה סגולה - וזה ייצור חום.
לכן שכבת האוזון בולעת את קרינת האולטרה סגולה, ובכך מאפשרת שבכלל יתקיימו חיים על כדור הארץ, אבל משלמת מחיר כבד עבור כך - והיא מתחממת. מאוד.
לכן מגובה של בערך 10-15 ק"מ, פתאום נתחיל להתחמם עם העליה בגובה.
לשכבה החמה קוראים "סטרטו-ספירה".
עכשיו מילא הסטרטוספירה חמה, כמה זה קריטי אלינו - בטרופוספירה?
הבדלי החום בין השכבות, יוצרים מצב שהטרופוספירה קרה ומעליה הסטרטוספירה חמה.
מי שמכיר קצת חוקי ציפה בנוזל, יודע שמשהו חם מעל משהו קר -זה מצב מאוד יציב.
במצב הזה, שתי השכבות לא ירצו להתערבב.
אם המצב תיאורטית היה הפוך, ששכבה קרה נמצאת מעל שכבה חמה, אז מייד האוויר החם מלמטה היה צף מעל האוויר הקר, והאוויר הקר היה שוקע מטה.
כלומר מצב של חוסר יציבות.
משמע, הטרופוספירה משולה למים, והסטרטוספירה לשמן שצף מעליה - ואין להם שום רצון מיוחד להתערבל זה עם זה.
ועד לא מזמן חשבו שכל מזג האוויר שקורה בטרופוספירה (ה"מים"), לא תלוי במה שקורה בסטרטוספירה (ה"שמן").
אז איך חוזים באמצעות הורטקס?
כדי להקל על ההסבר, מעתה נקרא לסטרטוספירה "השמן" ולטרופוספירה "המים".
אז אחרי שהבנו שיש מערבולת ענקית במהלך החורף בשכבת השמן, נשאלת השאלה: כיצד מה שקורה בה, משפיע על תנועת המים?
לשאלה הזאת אין תשובה מלאה, ובדיוק כאן נכנס המחקר.
השאלה ששאלתי את עצמי, איזה מנגנון פיזיקלי - יכול לגרום לשמן להתערבב עם המים?
מבחינה פיזיקלית, הבנתי שיש תכונה אחת עיקרית כזאת, תכונה שנקראת "ורטיסיטי".
זה הדבר היחידי שחוקי הפיזיקה מאפשרים שיעברו מהשמן למים, וגם מהמים לשמן - למרות שהן מנותקות וצפות אחת מעל השניה.
אבל... מה זה ורטיסטי? (vorticity)
ורטיסי במילים פשוטות, זאת הנטיה להסתובב.
נדמיין לרגע ערוץ נחל, שהמים בחלק התחתון של הנחל - זורמים לאט יותר מהמים בחלק העליון של הנחל.
למה שהמים יזרמו במהירות שונה באותו הנחל? כי המים שבקרקעית הנחל מרגישים בכוח חיכוך שמאט אותם, לעומת המים בחלק העליון שזורמים בלי הפרעה.
כעת השאלה, מה יקרה אם נניח מקל בתוך מי הנחל, ככה שחלקו התחתון של המקל יהיה היכן שהמים זורמים לאט ליד קרקעית הנחל, לבין החלק העליון שבו המים נעים מהר יותר?
מה שיקרה, שהמקל ירצה להסתובב, כי החלק העליון שלו מקבל זרימה מהירה יותר מהחלק התחתון שלו.
זה ורטיסטי.
כלומר הנטיה של גוף, לרצות להסתובב, בגלל חוסר אחידות בזרם שבה הוא נמצא.
מבלי להכנס למורכבות הפיזיקלית של הערך הזה, כל מה שצריך לדעת - זה שכל מערכות מזג האוויר מתקיימות בגלל הבדלי ורטיסיטי.
כל סערה מסתובבת, וככל שהיא נוטה יותר להסתובב, היא תהיה סערה חזקה יותר.
כלומר אם ורטיסטי אכן מועבר מהשמן למים, הרי שיש בכוחו לגרום למים להתחיל להסתובב.
ותנועה סיבובית במים - מוכרת לנו בתור "שקע" או סערה.
אז אם ההנחה הזאת שעשיתי נכונה, הרי שכל מה שצריך לעשות מכאן ואילך פשוט להחריד:
1- תסתכל על הורטקס הפולארי בשמן.
2- תראה מתי הוא עובר מעל איזור ישראל.
3- תתן תחזית למערכת גשם שתווצר מעל ישראל (שכן כאשר הורטקס שולח אלינו שלוחה שלו, היא מזינה את ה"מים" בורטיסטי.
לכן הגיוני שבמים תתפתח "סערה" ב"מים", שמקורה באנרגיית סיבוב שבכלל הגיעה מה"שמן".
אבל אליה וקוץ בה.
כשאנחנו אומרים "נסתכל על הורטקס הפולארי בשמן", על איזה תכונה של הורטקס עלינו להסתכל?
על הרוח של הורטקס? הטמפרטורה של הורטקס?
עד לפני שנתיים, לא ידעתי על מה להסתכל, ובעיקר השתמשתי במבנה של רוחות הורטקס כדי לנסות ולראות מתי הוא עובר מעלינו ומתי לא.
אבל זאת היתה טעות קשה.
שכן, הרוח של הורטקס לא מענינית אותנו, גם לא הטמפרטורה שלו, שכן אלו ערכים שבין כה לא עוברים בין השמן למים.
אז הבנתי שצריך להציג את הורטקס בצורה אחרת - הכי פשוט: בוא נבנה את הורטקס לפי ערך הורטיסטי שלו!
ואז נחפש מתי הורטקס שולח מעל ישראל, שלוחה של ורטיסיטי גבוה - אז נוכל בודאות להסיק שזה הדבר שכן יחלחל מהשמן, ויגיע למים - ויצור מעלינו מזג אוויר סוער.
מצורפת מפה של הורטקס בתלת מימד, כאשר הוא מתואר בערכים של ורטיסטי (הטבעות בקווים צהובים), ורואים שב-6/1 הוא שולח מעל ישראל "שלוחה" של ערובליות, משמע מתחת לשלוחה הזאת, תתפתח "סערה" והאויר יטה להתחיל להתערבל ויצור מערכת גשם.

[@romeoworkman7882]

מגניב ואינפורמטיבי. נהנתי מאוד!! תודה

[@user-wp8ko2mw4d]

יניב תודה רבה ! קורא בשקיקה את כל התחזית והפרשנויות שלך ברוטר ובתפוז וכו' מאד מעריך את ההשקעה והירידה להסברה לכולם.. אשמח לראות בקרוב סרטונים נוספים על חיזוי וקריאת מפות וכו' כמו שפירסמת..

[@user-xv8vt5ps2z]

מאמין שבימים הבאים, כמעט כל יום יעלה פרק באותו הסגנון. מקווה שההסברים ברורים ורוהוטים כדי שכל אחד יוכל אח"כ להפיק תחזיות כאלו בעצמו.

[@udipollak7619]

יוצא מהכלל! מאיר עיניים ומרתק! תודה!

[@user-xv8vt5ps2z]

תודה רבה אודי, אתה מוזמן לשתף ולהפיץ :-)

[@monolake123]

תודה רבה על ההשקעה והנכונות להעביר לנו את המידע

[@user-xv8vt5ps2z]

תודה רבה אדי!

[@fishmanyoni]

יניב היקר, תודה רבה על עוד סרטון עם הסברים מעמיקים ומעניינים!

[@user-xv8vt5ps2z]

תודה רבה יהונתן!

[@rotemhar-lavan5169]

תודה יניב, אתה מסביר מעולה

[@user-xv8vt5ps2z]

בשמחה, תודה על התגובה :-)

[@ugh6201]

מרתק! תודה 👏

[@user-xv8vt5ps2z]

תודה רבה!

[@yaeltalmudi9012]

ליבי מלא הכרת תודה בזכות כמוך הכל נהיה בהיר וזוהר ממש מרגש ללמוד בהדרכתך מובן בהיר ומתבקש עוד . וכמובן נרשמתי באתר המדע . הללויה .תודה . ברכות

[@user-xv8vt5ps2z]

וואו איזה תגובה מחחמת לב ומחדירת מוטיבציה! בדיוק בשביל זה פתחתי את הערוץ!

[@mrboosterto4351]

סיטון ממש טוב תמשיך ככה

[@user-xv8vt5ps2z]

תודה, האמת שחששתי ממנו, כי הוא כמעט ולא ערוך, וההסבר לא נכתב מראש, והוא לא רציף. אני ממש מופתע מהפידבקים כאן בתגובות, ובהחלט רק בגלל זה אמשיך לייצר פרקים מהסוג הזה, ובמקביל גם אעלה פרקים "רגילים" (ערוכים)

[@menyraby]

תודה רבה יניב. תמיד מעניין ומחכים.

[@user-xv8vt5ps2z]

בשמחה, תודה לך!

[@onzd1]

מדהים

[@user-xv8vt5ps2z]

שמח שאהבת!

[@user-qy3ne4op9k]

אחלה יניב. אתה תותח על ונכס לעם ישראל ❤️

[@user-xv8vt5ps2z]

תודה רבה אלוף!

[@user-qy3ne4op9k]

❤️

[@user-qy3ne4op9k]

❤️

[@user-qy3ne4op9k]

❤️

[@user-qy3ne4op9k]

❤️

[@user-nh6mx7xs3i]

מעניין!!

[@eladyohai6549]

מעניין כרגיל. שאלה - עד כמה "דרומה" על קו האורך משפיע השפיץ מהוורטקס? ובכלל, למה שפיץ שכזה שמתעמק מאות ק"מ צפונית לישראל משפיע על מז"א פה?

[@user-xv8vt5ps2z]

השפיץ הזה אמנם נראה מאוד צפוני מישראל, אך הוא מספיק כדי לעודד שרשרת שלמה של תהליכים באטמוספירה התחתונה, שבסופו של דבר מגיעים דרומה עד אלינו. בגלל שהמפה של הורטקס מתחילה רק בגובה של 12 ק"מ, אז אתה רואה את ה"שפיץ" יחסית רחוק מאיתנו. אבל אם בוחנים מפות מגובה 8-12 ק"מ (איזור החיץ בין הסטרטוספירה לטרופוספירה - שנקרא שכבת הטרופופאוזה), אז בהחלט אפשר לראות איך השפיץ הזה ממשיך דרומה עד לישראל. כלומר זה תמיד מגיע מהקוטב אלינו, אבל בגלל שהמפה של הורטקס מוגבלת בגובה, היא אינה מראה מה קורה לאותו שפיץ בגבהים קצת יותר נמוכים מהורטקס עצמו. אם פותחים מפות בגובה מעט יותר נמוך (המפות של 2PVU מצורף קישור בהודעה) רואים את כל המבנה המלא, במלוא הדרו. אלו הם המפות שבסרטון נראות בגווני כחול/סגול, שהסברתי שהן למעשה קווי החדירה של הורטקס אל תוך הטרופוספירה. הקישור: www.pivotalweather.com/model.php?m=gfs&p=pvu_2ph&rh=2020012106&fh=6&r=mideast&dpdt=&mc=

[@yotam7175]

חיכינו יותר מידי זמן בשביל פרק חדש!!

[@user-xv8vt5ps2z]

עכשיו תתכונן לפיצוי - עם "מבול" של סרטונים. מחר אעלה פרק על איך נוצרים משקעים (שלג,גשם,ברד,גראופל), ובנוסף אעשה סרטונים מהסוג הזה שילמדו איך לקרוא מפות מזג האוויר למתחילים. עוד על ה"אש" - סרטונים עם שאלות מטומטמות, ותשובות חכמות (כמו: מה הטמפרטורה של "קור כלבים". רמז... התשובה היא 4.4 מעלות) :-)

[@yotam7175]

@@user-xv8vt5ps2z מגניב.. וואי תודה רבה.. אתה מדהים..

[@idan20043]

היי יניב, תודה רבה! מרתק ממש. שאלה, על מה מתבססות מפות הוורטקס? במילים אחרות באילו נתונים משתמשים על מנת ליצור את הסימולציה של הוורטקס?

[@user-xv8vt5ps2z]

בשפה מדעית (אח"כ אסביר במילים פשוטות): המפה מציגה מעגלים שווי ורטיסיטי (בקוווים/טבעות צהובות), על פני משטחים איזנטרופיים (שווי טמפ' פוטנציאלית). במילים פשוטות: לערבוליות/ורטיסיטי יש ערך מסוים. לדוגמא, הערך שמאפיין את הגבול בין הסטרטוספירה לטרופוספירה, לרוב יהיה עם ערך ורטיסטי של 1.5-2. היחידות של ורטיסטי נקראות PVU (יחידת ורטיסיטי פוטנציאלי). ככל שעולים בגובה בסטרטוספירה, הערך של הורטיסטי (PVU) עולה בחדות. אז למה לא מציגים את הורטיסטי ביחס לגובה בק"מ מעל הקרקע? למה דווקא מציגים אותו על משטחים שווי טמפ' פוטנציאלית? הסיבה היא, שמשטח שווה טמפ' פוטנציאלית, הוא בהכרח גם משטח שהצפיפות עליו שווה. ולפי חוק שימור האנרגיה, ורטיסטי חייב להשמר כשהוא נע על משטח שווה צפיפות. כלומר, לא משנה מה נעשה, ולא משנה איך האטמוספירה בנויה, ולא משנה שהסטרטוספירה יציבה להחריד - עדין ורטיסטי יכול לנוע בחופשיות על משטח שווה צפיפות. אז את בטח שואל: סבבה, ורטיסיטי נשמר ויכול לנוע חושפי על משטחים כאלה, אז? במה זה תורם לנו? כאן למעשה מסתתרת ההפתעה האמיתית - מסתבר שמשטחים שווי צפיפות, יכולים מעל הקוטב להיות בסטרטוספירה, וככל שתתקדם עליהם לכיוון קו המשווה, הם מנמיכים בגובה וחודרים לתוך הטרופוספירה. אה הא! מצאנו את הנתיב שבו הסטרוספירה יכולה להעביר ורטיסטי לתוך הטרופוספירה! ולכן התצוגה הזאת היא הכי מדוייקת, כשרוצים לקבל תשובה לשאלה: איפה הורטקס הפולארי חודר מהסטרטוספירה לטרופוספירה? שזה בדיוק המקום שבו נצפה להתעמקות אפיקים, ולהשפעה של עניניים של מעלה, על ענינים דמטה :-)

[@idan20043]

וואו, המון תודה!

[@user-xv8vt5ps2z]

@@idan20043 מכל הלב

[@yedidyalevy1492]

תודה רבה, שאלה קטנה- ניסיתי להריץ את המפה נ"ל היום (21.1), ולפיה יש תמונה שונה לגבי ה3\4 לחודש ממה שהרצת ב20.1 בסרטון, אני טועה? נראה שגל הגלישה שדיברת עליו נעלם

[@user-xv8vt5ps2z]

אתה לא טועה, הוא התמתן מעט, ורואים אותו במפה של ה- 2/2 12Z. לכן אני תמיד מציין שיש אפשרות לשגיאה של יום. מזווית אחרת של הורטקס: זה מה שהיה ב-20/1 (ל-3/2) : stratobserve.com/plots/20200120/vort3d/gfs_nh-vort3d_20200120_f348_rot270.png וזה מה שחזוי כעת (ל-2/2): stratobserve.com/plots/20200121/vort3d/gfs_nh-vort3d_20200121_f288_rot270.png

[@user-wh3bo1hf5o]

שלום אשמח לקישור של כדור הארץ ב5:44 ולכול הקישורים

[@noamaltshuler9316]

תודה רבה, סרטון מאוד מעניין. יש וורטקס דומה גם בקוטב הדרומי? או שזה קיים רק בחורף?

[@user-xv8vt5ps2z]

בקוטב הדרומי גם יש ורטקס, ושם הוא כל-כך חזק, שהוא נמשך גם בקיץ. הסיבה שהוא כל כך עוצמתי, היא בגלל הגיאוגרפיה של חצי כדור הארץ הדרומי - כמעט ואין יבשות.

[@noamaltshuler9316]

תודה רבה, מעניין מאוד.

[@asafben5289]

הסבר מעולה ומרתק! האם יש ארכיון וורטקס פולרי שאפשר לבדוק בו איך הוא נראה במערכות גדולות בעבר?

[@user-xv8vt5ps2z]

לצערי אין ארכיון בתצוגה הזאת הספציפית. יש ארכיון רוחות/לחץ/טמפ' אבל אין של ורטיסיטי על משטח איזנטרופי. כרגע אני בדיוק מאחזר לבד לפי הנתונים שכן יש, את תצוגת הורטיסטי, מעריך שיקח חודש בערך, ואז אוכל להעלות לרשת, כל לדכפין את הנתוני העבר, וכמובן שאבצע עליהם גם סטטיסקות וקורלציות

[@asafben5289]

@@user-xv8vt5ps2z מצויין תודה

[@asaelroichman3417]

תודה רבה יניב, גם אני עוקב אחריך הרבה זמן עוד מפורום תפוז וכו', סירטון והסבר מעולה. שאלה בסיסית - האם התחזית של הוורטקס הפולרי לטווח רחוק של שבוע-שבועיים אמינה יותר מתחזית "טרופוספרית" רגילה, שלא אמינה כלל לטווח כזה? מנסיון עבר התחזיות לטווח כזה מתממשות +/- יום? אם כן למה, המצב בסטרטוספרה פחות כאוטי משמעותית ולכן המודלים עובדים שם יותר טוב? ברכה והצלחה, תודה רבה!

[@user-xv8vt5ps2z]

הסיבה העיקרית - היא שהטרופוספירה מלאה בהפרעות וחיתחות. דברים כמו: חיכוך עם הקרקע, הפרעה לזרימה ע"י הרים, תהליכים שבהם מים משנים מצב צבירה (לחות/עננים/גשם), מגע עם פני הים וכו'... לכן הטרופוספירה נחשבת לקשה יותר לחיזוי, בגלל כל ההפרעות האלה. הסטרטוספירה אמנם זורמת מהר מבחינת רוח, אבל אין לה הרבה הפרעות או מכשולים משמעותיים, ולכן היא פחות כאוטית, ויותר קלה לחיזוי

[@user-hm3kq6fy1q]

תודה רבה יניב אתה תותח על ומרצה נהדר כיף לשמוע אדם כמוך שלא שומר מידע רק לעצמו עוקב אחריך כבר הרבה זמן ונהנה מאודדד. עכשיו שאלה, למה הסטרטוספירה לא מתערבבת עם המזוספירה שהיא יותר קרה?

[@user-xv8vt5ps2z]

איזה שאלה מצויינת! ראשית כל, השאלה מעידה שהפנמת היטב את הסרטון :-) בגדול, חוקי הציפה נקבעים לפי צפיפות. מה שצפוף יותר, ישקע מתחת למה שצפוף פחות. צפיפות האוויר תלויה ב-2 משתנים: 1- הטמפרטורה 2- הלחץ המזוספירה אמנם יותר קרה מהסטרטוספירה, אך בגלל שהלחץ אוויר צונח בצורה אקספוננציונאלית (מעריכית) עם העליה בגובה, אז בשקלול הסופי יוצא שהמזוספירה פחות צפופה מהסטרטוספירה, למרות שהיא יותר קרה ממנה. דוגמא יפה שממחישה את הפראדוקס הזה אפשר למצוא דווקא בתרמוספירה. התרמוספירה הרבה יותר חמה מהקרקע, ולכאורה היינו מצפים שנוכל להשתזף שם בבגד ים, ממש בגבול האטמוספירה עם החלל :-) בפועל, הטמפרטורה אמנם גבוהה, אבל יש שם כלכך מעט אטומים, שבפועל אתה תקפא מקור.

[@user-hm3kq6fy1q]

@@user-xv8vt5ps2z עם איך שאתה מסביר קשה לא להפנים... עוד שאלה, האם יש משוב גם מהכיוון ההפוך כלומר מהטרופוספרה לסטרטוספרה?

[@user-xv8vt5ps2z]

@@user-hm3kq6fy1q כמובן יש שני מנגנונים עיקריים: 1- באיזורים הטרופיים, נוצרים ענני סערה שחודרים לסטרטוספירה, וגורמים לחדירת אוויר לתוכה. האוויר הזה נע לעבר הקוטב, ושוקע שם. מנגנון האקלים הזה נקרא סירקולציית דובסון-ברואר. 2- יש גל אטמוספרי שנקרא "גל קלווין" (בדומה לגל רוסבי - שזה אפיק, רק ההפך), והם נעים מהאיזורים הסובטרופיים לכיוון הקוטב, וגורמים להחלשת הורטקס הפולארי. לעיתים, אם גל קלווין גדול מצליח להגיע לקוטב, הוא מחליש את הורטקס עד שהוא "מתפרק", מתפצל ולעיתים אף מתהפך בכיוון הסיבוב שלו! זה קורה בממוצע אחת לשנתיים, וכזה קורה - והורטקס מתפרק, כל תבנית האקלים לאותו החורף משתבשת (בישראל לרוב זה מתבטא בירידה בימי הגשם במשך כשבועיים עד חודש).

[@user-hm3kq6fy1q]

@@user-xv8vt5ps2z תודה רבה.

[@joshuamamou]

איך באתר שהצגת עושים החישוב של הוורטקס הפולרי בסטרטוספירה? הרי נותנים תחזית שם הייתי מעוניין גם בהסברים על המפה שם באתר, הצירים זה הטמפרטורה והלחץ והמרחב (אני מניח)?

[@user-xv8vt5ps2z]

הוורטקס מחושב ע"י המודלים. הפרמטרים בציר הגובה זה טמפ' פוטנציאלית, והקווים הצהובים הם ערכי וורטיסיטי. לכן זה לא מפות לחץ, לא טמפ' רגילה ולא גובה בק"מ או במ"ב.

[@onzd1]

יניב התחלתי לשחק כפי שבסרת בצורה נהדרת אז אני אשמח לדעת אם הבנתי נכון כעת שאני מסבובב את המערבולת נראה שב28.1 מתחילה סערה ובתחילת פברואר הכל נעלם?

[@user-xv8vt5ps2z]

אכן ב-28 12Z רואים גל אחד, ב-30/1 רואים עוד גל נוסף, וב-2/2 12Z רואים עוד צופציק, למרות שהוא קצת יותר קשה להבחנה/ בגלל שהגל של ה-28 רחוק ביומים בלבד מהגל של ה-30, הכי טוב יהיה לאמר שב-29/1 תגיע מערכת עם שגיאה של יום, וככה אתה גם תופס את ה-28 וגם את ה-30. הגל של ה-2/2 כנראה כבר יביא למערכת חדשה.

[@7097672]

נהדר! תודה. שאלה: אין דרך יותר כמותית לאפיין את ההתעמקויות?

[@user-xv8vt5ps2z]

כרגע לצערי לא, אבל לשם המחקר שלי חותר, אז לא הרמתי ידיים עדין :-)

[@7097672]

@@user-xv8vt5ps2z מחכה בקוצר רוח לראות תוצאות (חיוביות, בתקווה...) בהצלחה רבה!

[@user-xv8vt5ps2z]

@@7097672 תודה!

[@user-hm3kq6fy1q]

היי יניב אני יודע שאתה אמור להוציא סדרה ואני ממתין בסבלנות, אבל ברשותך, כמה שאלות. א. האם יש מפות וורטקס גם לטווח ארוך יותר כלומר חודש קדימה? ב. בעניין אחר, איך נקבעת תנועת העננים אם יש בשכבות התחתונות של הענן זרימה דרום מערבית ובחלק העליון של הענן צפון מערבית לדוגמא? תודה מראש.

[@user-xv8vt5ps2z]

אכן, אני עובד על הכנת קורס לחיזוי מזג האוויר, עד מחר כבר יעלה הפרק המקדים (שיסביר מה יהיה ואיך יהיה בקורס), ויומיים אחריו כבר יעלה הפרק הראשון (מבוא לכימיה). אז זה אוטוטו מתחיל. לגבי מה ששאלת, המפות של הוורטקס מיוצרות ע"י המודל האמריקאי, והמקסימום שהוא נותן זה 384 שעות מראש. האמת שגם אם הוא היה נותן יותר, עדין אני לא משוכנע שהתוספת היתה אמינה מספיק כדי לנסות ולייצר ממנה תחזית. לגבי תנועת העננים, הם בתכלס נעים בכל מפלס לפי כיוון הרוח, כלומר אין שום בעיה שבסיס הענן ינוע לדרום מערב, וחלקו העליון לכיוון צפון. אתה בטח שואל את עצמך, אם ככה זה במציאות, אז למה הענן לא נקרע לגזרים? הענין הוא שלרוב הבדלי הזרימות לא משמעותיים מספיק כדי לפרק את הענן, ואפילו במידה מסוימת נוכחות של גזרת רוח, מסייעת לענן להתפתח בצורה טובה, ע"י הפרדה בין המקום שממנו הזרם עולה, מהמקום שאליו הזרם יורד. לרוב תנועת העננים מלמטה, תלויה ברוחות בשכבות הנמוכות, כאשר תנועת הענן כיחידה, בדרך כלל תהיה סביב ממוצע כיון הרוחות סביב ה-700-850 מ"ב.

[@user-hm3kq6fy1q]

@@user-xv8vt5ps2z וואאוו יניב תודה רבה. איזה כיף אתה פשוט ❤️ ענק.

[@navadolev1372]

יניב, אני לא מוצא את הלינק למפה שציינת בסרטון - אנא העלה שוב.

[@user-xv8vt5ps2z]

stratobserve.com/misc_vort3d

[@matanbuzaglo5156]

היי נראה לי החליפו את המפה אני לא מוצא את ישראל ואשמח אם תוכל להביא לי קישור למפה ב11:03

[@razi8962]

אתה לא מוצא את ישראל כי היא לא באירופה היא באסיה

[@KarenRivkaKaufmannTzuriel]

מהתמונה של תחנת החלל הבין לאומית נראה שהעולם שטוח לגמרי... שמת לב?

[@moti274]

דבר ראשון איפה דרואיד!?! דבר שני. הסאונד...☹ דבר שלישי. אמרת בטעות דצמבר במקום ינואר. דבר רביעי מצפון לדרום, זה קווי אורך או רוחב!?!

[@user-xv8vt5ps2z]

אתה לא מפספס כלום, הא? :-) דרואיד בפגרה לסרטונים בפורמט של מדריך ארוך. הסאונד זוועתי, כי התוכנה שמקליטה מסך + קול של XBOX, מהפרקים הבאים אני אשתמש בתוכנה עם איכות סאונד טובה. ואכן, טעיתי והתכוונתי לינואר :-)

[@moti274]

@@user-xv8vt5ps2z תשובה לשאלה הרביעית. יש!?!

[@user-xv8vt5ps2z]

@@moti274 סליחה לא שמתי לב, צפון/דרום זה קו רוחב, ומזרח מערב זה קו אורך.

[@mrboosterto4351]

דרואיד חסר חחחח

[@user-xv8vt5ps2z]

הסיבה שהורדתי אותו, כי ראיתי שרוב הצופים מדלגים על הקטעים שהוא מופיע בו :-(