יוני נמרי - פריז 76' (מילים: דודי פטימר | לחן: יוני נמרי | עיבוד: נתן כהן) {2024}

מילים: דודי פטימר
לחן וביצוע: יוני נמרי
עיבוד והפקה מוזיקלית: נתן כהן
גיטרות אקוסטיות: נתן כהן
גיטרות חשמליות: ארז נץ ויאיר מיכאל
תיכנות ונגינה: נתן כהן
הקלטה, מיקס ומאסטרינג: נתן כהן (באולפני NcMusic תל אביב)
עיצוב עטיפה: דודי פטימר
מפיק בפועל: יוני נמרי
צילום וידאו: דניאל ג׳יידלין
עריכת וידאו: עידן דמארי
באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום כיפור, צוות יוני נמרי לאשתו (דאז) רותי נבון ולחבריו צביקה פיק, גבי שושן ודודו טופז לחוליית הופעות שיצאה להופיע בפני החיילים במוצבים השונים בין תופת ואש. בעודו חוזה במראות הקשים ומנסה לעודד את חיילי צה"ל, שיריו "שושנת פלאים" ו"החבר הכי טוב בעולם שלי" ניצבים בראש מצעד הפזמונים ומתנגנים ללא הרף על גלי האתר.
יוני, יליד קיבוץ אשדות יעקב, פרץ לתודעה שנתיים קודם לכן כסולן צוות הווי פיקוד הדרכה בלהיט "כל מה שרציתי" (שזינק אף הוא למקום הראשון במצעדים) ונחשב לאחד מכוכבי הזמר הגדולים במדינה בשנים ההן.
אחרי המלחמה נסע יוני בעידוד אמרגנו חיים סבן לצרפת וכבש אותה בסערה עם הלהיט "Je Ne Veux Que Toi" שמכר עשרות אלפי עותקים וצעד בראש מצעד הפזמונים בצרפת. שם, בפריז, זכה לתכנית טלוויזיה משלו, הקליט להיטים ונהנה מפופולריות והערצה רבות. ההצלחה הובילה אותו לסיבובי הופעות ברחבי אירופה וחוזה הקלטות בלונדון. באנגליה נפגש עם ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר ואף הקליט שירים בהשתתפות אריק קלפטון ודייב סטיוארט (יורית'מיקס) שהפיק אותו מוזיקלית.
הקריירה הבינלאומית נגדעה בנסיבות טרגיות בעקבות תאונת דרכים שעבר בשנת 1981 בה איבד את אשתו ובנו, ונפצע אנושות. לאחר שיקום ארוך שב לישראל והחליט על תפנית מקצועית: הוא למד רפואה שיקומית (פיזיותרפיה וכירופרקטיקה) באוניברסיטת M.I.T בארה"ב וזה למעלה מ-30 שנה מטפל בשיטתו הייחודית ברפואה שיקומית של עמוד השדרה, המשלבת בין הרפואה המערבית (הקונבנציונלית) והרפואה האלטרנטיבית ונחשב למומחה עולמי בתחום.
לאורך השנים לא זנח יוני את המוזיקה: בשנות ה-80 השתתף בסרט הקאלט "קומפוט נעליים" (בו ביצע את להיטו "שושנת פלאים" והלחין להיט חדש, "התחלה חדשה"), הקליט אלבומים והמשיך ליצור.
את השיר "פריז 76'" כתב דודי פטימר במיוחד עבור יוני (שהלחין) כביוגרפיה מוזיקלית על סיפור חייו, ומתוארת בו דרכו המטלטלת ומעוררת ההשראה, מהילדות בקיבוץ, החוויות במלחמה, ההצלחה הבינלאומית, הטרגדיה והבחירה בחיים. מי שהפיק מוזיקלית את השיר הוא נתן כהן ("הנשמות הטהורות"), מהמוערכים שבמוזיקאי ישראל.
מילות השיר:
איך חלמנו בקיבוץ, על רעות ועל אחווה
ואני, יהונתן, עם החולצה הרטובה,
רודף אחרי השמש ותוהה כמו כולם
ואולי לא היו הדברים מעולם?
סיני של סוף אוקטובר, התמונות רצות בראש
במלחמה שלא נגמרת, שנת 73',
עם צביקה ועם רותי מול פרצופים מפוייחים
בקול חנוק להם הצדעתי בשושנת פלאים
לא כל כך מתגעגע, לא נוסטלגי נאחז
רק נוגע לא נוגע בעולם שרץ וזז,
השנים חלפו ביעף, המחוג לא נעצר
ואני עדיין שר פה, אני עדיין שר
פריז 76' באצטדיון הומה אדם
בטלוויזיה של הצבע, ניצב בלב נפעם,
חושב על המולדת, מתמלא בגאווה
שר מתוך הלב על אהבה כזו טובה
לא כל כך מתגעגע....
חוויתי את גן עדן, טעמתי גיהנום
צלקות שלא שכחתי, הביאוני עד הלום,
אך לאורך כל הדרך הייתה בי הרגשה
וכל מה שרציתי זאת התחלה חדשה
לא כל כך מתגעגע..
פריז 76' היינו כחולמים
אני לא מתגעגע אך היה ממש נעים

[@miriami7]

מקסים!!

[@שמישימי]

מילים יפות. לחן סביר. נחמד לשמוע את יוני נמרי, למרות הכל.....

[@avivitzhaky4715]

ואני נסעתי לפריז ב-1977...

[@avivitzhaky4715]

דודי!! בכלל לא הכרתי