לצערי לצערך ולצער כולנו, לא לקואליציה ולא לאופוזיציה יש עקרונות בכל מה שקשור לחקיקה בכנסת הנוכחית.. הצעת חוק של הקואליציה: האופוזיציה תמיד נגד, הצעת חוק של האופוזיציה: הקואליה תמיד נגד, בלי להתחשב בתוכן ובהצעת חוק עצמה, ומי נדפק בסוף? האזרח הקטן... פשוט בדיחה וגנון מה שנהיה בכנסת.
@Jordy32 Жыл бұрын
ההבדל זה שאם הקואליציה בעד והאופוזיציה נגד - הצעת החוק מתקבלת כי כמובן לקואליציה יש רוב. אז הכוח הוא רק אצל הקואליציה...
@chencohen23693 жыл бұрын
אוקיי כן צריך להעלות את רמת הסיכון כברירת מחדל כי זה הכי הגיוני ונכון לעשות, אבל האופן שבו אתה מציג את הפער האפשרי הוא לא כל כך. בשנים האחרונות הייתה עלייה משמעותית בשוק ההון, ואי אפשר להתייחס לשנים האלו כאילו זה מה שתמיד יהיה. אז ההשוואה הזו היא לא ריאלית, אבל בהחלט עדיין יהיה פער משמעותי בממוצע.
@Pumpernickel7453 жыл бұрын
נכון אבל שוק ההום במשך 20 שנה מעולם לא רשם רווח שלילי בכל התקופה שלו, החיסכון מתחיל מלידה ועד גיל 18 לכן דווקא סיכון מוגבר הוא צעד חכם ועדיף לתקופות השקעה ארוכות כאלה
@chencohen23693 жыл бұрын
@@Pumpernickel745 אוקיי אבל ממש לא אמרתי את זה, דווקא הסכמתי עם זה. רק ההצגה הזאת של 4 שנים האחרונות מטעה כי היא לא ריאלית שהיא תימשך ככה וייוצר הפרש כמו שהוא מתאר כי בשנים האחרונות הבורסה עלתה בהגזמה ובכלל 4 שנים זה לא פרק זמן כדי להניח לגביו הנחות יותר מידי.
@chencohen23693 жыл бұрын
מטרה חשובה, ובנוסף אני שואל מתי ילמדו את הילדים בבתי הספר את נושא הפיננסים שכל כך כל כך חשוב. אומת הסטארטאפ לא? צריך החל מכיתה א' ועד יב' ללמד פיננסים שכולל בין היתר חיסכון, מיסים, משכנתא, הלוואות, בנקים, שוק ההון, נדל״ן, קריפטו, עסקים פיזיים/אונליין..ואם על משהו צריך כבר בגרות אז זה זה. זה יתן לכל כך הרבה אנשים יתרון כזה עצום בחיים וישפר את החיים של כל כך הרבה אנשים במדינה. רבים מהמעמד הנמוך יעברו למעמד הביניים הרבה מאד בזכות זה. זה וכמובן אנגלית מכיתה א'.
@אורסגל-ו6ו3 жыл бұрын
מישהו יודע מה היתה ההחלטה שלה בסוף?
@1991limor3 жыл бұрын
אני מרגישה שאני לא מבינה מספיק בשוק ההון בשביל להיות בעד מהלך כזה
@chencohen23693 жыл бұрын
ההגיון הוא די פשוט. קודם כל סיכון גבוה= נכסים מסוכנים יותר שהם במקרה הזה מניות (בטווח הארוך אנחנו יודעים שהן עולות כל עוד משקיעים במספר רב של מניות ובעדיפות לגדולות שביניהן). סיכון נמוך זה להפך. פחות מניות ויותר נכסים כמו אגרות חוב ומזומן. בגיל מבוגר לקראת פנסיה אני רוצה מעט סיכונים על הכסף שלי. אני לא רוצה שרגע לפני שאני יוצא לפנסיה תהיה נפילה גדולה בשוק ההון ואני אפגע ממנה בצורה קשה. לעומת זאת בגיל צעיר אני רוצה הרבה סיכון לטובת יותר תשואה. אמנם ההשקעה שלי תהיה יותר תנודתית עם עליות וירידות גדולות, אבל בטווח הארוך אני ארוויח, וארוויח יותר ממי שלקח סיכון נמוך. והקרן שאנחנו מדברים עליה להשקעות לילדים ממילא סגורה ל-18 שנים, שזה מספיק כדי "לרכך" את הסיכון גם אם רוצים לפתוח את הקרן ברגע שאפשר. בגדול השקעות במניות בלבד כדאי להשקיע למעל 5-7 שנים, ובעדיפות לכמה שיותר. לכן בגיל צעיר שווה לקחת סיכון גבוה ולאט לאט לקראת הפרישה להוריד אותו. זה בגדול בכל אופן. ולא צריך להסתמך על מישהו זר מהאינטרנט, כדאי לקרוא קצת ולהבין את הבסיס, זה חשוב מאד ולא כזה קשה כמו שזה אולי נשמע, כמה שעות יספיקו כדי ללמוד את מה שהכי חשוב. אני לא יועץ השקעות, וזו כמובן לא המלצה להשקעה :)
@1991limor3 жыл бұрын
@@chencohen2369 אני מעריכה מאוד את זה שכתבת ככ יפה ומפורט, תודה רבה!!
@chencohen23693 жыл бұрын
@@1991limor אני שמח מאד אם זה עזר :) זה חשוב לכולנו, למי שיש או אין ילדים כדי לעמוד ביוקר המחיה במדינה הזו לכל הפחות, ובמקרה הטוב לפתח חופש כלכלי. מצאתי מאמר די טוב בנושא של "הסולידית" שזה בלוג של "משקיעה חובבת" על פי הגדרתה שהוא בהחלט נחמד למי שלא מבין בהשקעות וגם למי שיש הבנה לא רעה. ואכפת לי לכתוב את כל זה כי אכפת לי שאנשים, במיוחד בישראל יפתחו חופש כלכלי וראיתי שלא מעט הסכימו עם התגובה שלך אז בכלל. אגב אני חייב לציין משהו שאולי ברור. ככל שמתחילים להשקיע מגיל מוקדם יותר, מרוויחים יותר באופן אקספוננציאלי (ריבית דה ריבית) ככה שזה חשוב בטירוף. לדוגמה, אם היינו משקיעים 1₪ כל חודש החל מהלידה ועד גיל 67 לטובת הפרישה בשוק ההון, בהנחת תשואה ממוצעת של 9% היינו מקבלים 44,500₪ מתוך סה״כ השקעה של 804₪. לעומת זאת אם היינו עושים את זה החל מגיל 25 אז היינו מקבלים 5,040₪ מתוך סה״כ של 504₪ שהושקעו. לא התחשבתי בהנמכת סיכון בגיל מאוחר יותר וזו רק הערכה. אבל הנקודה היא להראות כמה כל שקל חשוב בגיל מוקדם. אם לעומת זאת משקיעים כמה אלפים החל מגיל 0 וכל חודש 100-300 שח (ובהנחה והילד ימשיך) אפשר להגיע למיליונים כבר בגיל 50. כל זה בהנחת עבודה שמשקיעים בצורה פאסיבית לגמרי. אפשר גם ללמוד ולהצליח להרוויח יותר % שזה משמעותי ביותר, אבל בשביל זה כבר באמת צריך ללמוד ולהשקיע זמן ולהיות טוב בזה, אם כי לא בלתי אפשרי. השורה התחתונה היא להראות את הפוטנציאל האדיר ולמה זה חשוב. אם יש שאלות שאני יודע אז אענה בשמחה ואם לא אנסה להפנות למקורות מידע :)
@דניאל-ו8ת3 жыл бұрын
אני בחרתי בקופת גמל להשקעה בסיכון מוגבר , והמערכת בחרה לי בנק לאומי זה פשוט מטריף אותי ובגלל שבחרתי לילד הראשון אז לילד השני זה בחר לי אוטמטית את בנק לאומי
@שושיאיזביצקי3 жыл бұрын
הלוואי!!!
@itaco80663 жыл бұрын
Good job Shaul!!
@3169441153 жыл бұрын
מצפים לעדכון ממך לעניין קבלה או דחייה....
@jjgershon3 жыл бұрын
במצב בשוק הנוכחי הסיכון הגבוהה באמת השתלם. אבל מה אם השוק יקרוס? נניח כמו ב2000 או 2008? למה שהמדינה תיקח את הסיכון הזה בשבילם? זה לא כזה ברור שצריך לתמוך בזה
@BenyKarachun3 жыл бұрын
אם השוק יקרוס תאמין לי שגם תיקי השקעות בסיכון נמוך נפגעות. בכל מקרה, שוק קורס שוק עולה. אם השוק לא עולה חזרה אנחנו כנראה בבעיה עם או בלי כמה עשרות אלפי שקלים. אלה תיקים שנשארים סגורים 18 שנים, יהיה בסדר
@ShalomOhana3 жыл бұрын
אתה לא מבין בהשקעות. הוא צודק בהחלט, לא תמצא 20 שנה בהיסטוריה שהקופה בתשואה נמוכה עקפה את הגבוהה.
@ShalomOhana3 жыл бұрын
כאיש מימון יום אחרי פתיחת הקופה העברתי את הקופה לסיכון הגבוה ביותר
@David993563 жыл бұрын
צודק מאד. בסה"כ המדינה משאירה את הבחירה בידי ההורים. זה מספיק טוב.
@BenyKarachun3 жыл бұрын
@@David99356 גם אם ישימו את הכסף בקופה בעלת הסיכון הגבוה הבחירה תהיה בידי ההורים.
@user-shalom1983 жыл бұрын
יש הרבה הורים שרוצים לעבור מהתוכנית של הבנק לתוכנית של קופת גמל ואין אפשרות זה בעיקר צריך לתקן דחוף!! כי הילדים שנימצאים במסלול הזה לא אהיה להם גם 30 אלף אנשים ניתקעו וצריך לתקן את זה בדחיפות רבה!!! צריך לשנות את העיניין הזה קודם
@user-to2eu5tt4g3 жыл бұрын
סיכון גבוהה על פני 18 שנה, זה בטוח בדיוק כמו סיכון נמוך. מה שכן, הייתי מציע להכיל את השינוי בבחירה האוטומטית רק על על ילדים שהיום פחות מגיל מסויים, ילדים בני 11 לדוגמה, עדיף להשאיר בחירה אוטומטית של סיכון נמוך
@chencohen23693 жыл бұрын
זה מה שאני גם חושב. מגיל מסוים שהברירת מחדל כבר לא תהיה על סיכון גבוה. נניח מגיל 11 באמת סיכון בינוני ומגיל 13 סיכון נמוך. וגם להצמיד את הסכום לאינפלציה ועליית יוקר המחיה. כי מתישהו 100 שקל יהפכו להיות כמו 90 שקל..80 שקל.. אם הם לא מתכוונים למשוך את הכספים בגיל 18 ולהמשיך להשקיע אז לא חייב. אפשר לשאול את זה את ההורים ולפי זה לעשות את זה אבל זה יסרבל את העניין אני מניח.
@tsemah3 жыл бұрын
5 שנים זה נחשב טווח ארוך. עדיף לעשות את זה כשהילד מגיע לגיל 16, וזה לא כזה מסורבל אפשר לעשות את זה באוטומטי כברירת מחדל אם לא בחרת, וכמובן לשלוח מכתב שזה מה שיקרה אם לא תבחר סיכון גבוה
@user-to2eu5tt4g3 жыл бұрын
@@tsemah מסכים, הייתי שמרני מידי
@yaakovlipshutz68143 жыл бұрын
ואפילו יותר חשוב מזה לדעתי: שתהיה יכולת להתחרט ולעבור ממסלול בבנק למסלול השקעות. למה אני תקוע במסלול הטיפשי של הבנקים?
@jshdhsjdh33593 жыл бұрын
מה ההבדל
@kozokosa92893 жыл бұрын
"הקופה שעשתה את התשואה הכי מעפנה בסיכון נמוך אנחנו מדברי על תשואה של 13.5% והקופה שעשתה את התשואה הכי טובה במסלול עם סיכון גבוה עשתה 75%" זה די הגיוני, כשאתה לוקח סיכון גבוה, אתה תפסיד לעיתים קרובות יותר ותרוויח יותר אם תרוויח, זה הרעיון, הסטטיסטיקה הזאת לא אומרת הרבה, כי זה רק מראה שהיגיון בסיסי עדיין קיים בעולם. תיקחו ממוצעים ותראו מה עדיף, לבחור את הקצוות זה חסר תועלת לחלוטין.
@טבעטבע-כ4ה3 жыл бұрын
שר האוצר הבא של ישראל!! הגיע הזמן למשהו מיקצועי ואמין ולא איזה בבון שהדבר היחיד שמעניין אותו זה שנאת האחר פעם ערבים פעם שמאלנים ועכשיו חרדים מעניין את מי הוא ישנא בהחירות הבאות....
@אופירשוהם-מ4ס3 жыл бұрын
עם מעדיפים להוסיף לח"כ עוד כסף לפנסיה נראה לכם שהם יאשרו דבר כזה
@yigalgurevitch29363 жыл бұрын
הם שנים לא מתקנים את העוול לנכים, אז את זה הם יתקנו?
@netanel____3 жыл бұрын
שאול יש לי הצעת יעול, אולי במקום לבוא להתרברב ולצאת חכם מול המצלמה שבוע אחר שבוע עם רעיון מדהים חדש לניהול נכון של המדינה, פשוט תעזוב את כאן ותלך לכנסת, איפה שבאמת משנים דברים, איפה שכל הצעות היעול שלך יכולות להפוך למציאות.
@מרגליתאוסיפוב3 жыл бұрын
ומה לגבי פער של משפחות מלאות לבין חד הוריות רק הורה אחד יכול להשקיע? - פערים לא מתחילים ולא נגמרים
@user-shalom1983 жыл бұрын
כאן 11 תעבירו בקשה בכנסת לעיניין מסלול בבנקים ולבתי השקעות כי גם בזה יש בעיה אי אפשר לעבור מבנק למסלול של קופת גמל וזה הכי דפוק והילדים שנחסך להם כסף דרך הבנק אהיו הכי מיסכנים
@אריאלצברי-ת4ת3 жыл бұрын
הסיכון גבוה מאוד..........
@EliMorJP3 жыл бұрын
איזה תותח אתה.... כל הכבוד
@arielush63 жыл бұрын
מישהו יכול להסביר בבקשה איך משנים ידנית לסיכון גבוה?
@cohavg63263 жыл бұрын
אשמח גם
@chencohen23693 жыл бұрын
זה לא נותן לי לפרסם את התוכן או את הקישור. חפשו בגוגל: איך משנים את הסיכון בחיסכון לכל ילד תראו מאמר של הביטוח הלאומי. בעיקרון זה להתקשר לגוף שמנהל את הקרן.
@arielush63 жыл бұрын
@@chencohen2369 תודה אני אבדוק
@מרגליתאוסיפוב3 жыл бұрын
סיכון גבוה צורך גם כסף גדול (וזה ממש לא 50-150 ש"ח). אני בטוחה שהבדרים ימשיכו להשתנות ואין צורך בחקיקה הנוספת הזו בכלל
@BaryLevi3 жыл бұрын
לא נכון. הקרן מנהלת תיק השקעות ומחלקת את הרווחים. זה ממש לא משנה אם שמים שם 50 שח בחודש או 2000 שח בחודש.
@thedakor27923 жыл бұрын
הבעיה היותר גדולה שהתוכנית הזאת לא אוטומטית, צריך להירשם אליה ואף אחד לא יודע על קיום התוכנית הזאת...
@מרגליתאוסיפוב3 жыл бұрын
ובנוסף התוכנית מיועדת למשיכה בגיל 21, כאשר ילדים משרתים בצבא ואין להם לא זמן ולא ראש לטפל בחיסכון זה -והכסף מתחיל לחזור לחברה באמצעות דמי ניהול
@jshdhsjdh33593 жыл бұрын
שטויות. מי שמשתחרר מהצבא רק מחפש מאיפה להביא הון התחלתי
@מרגליתאוסיפוב3 жыл бұрын
זה נכון לגבי ברי מזל שמשתחררים בדיוק בגיל 21
@davidssss203 жыл бұрын
למה לא נותנים לחסוך את הכל זה יכול לתת לילדים סיכוי להתחיל לחסוך לדירה
@נתירונן3 жыл бұрын
שס לא דואגת רק לציבור שלה? מפתיע
@שלומיידדייב3 жыл бұрын
זה לא מסוכן ?
@l_Ron_Man3 жыл бұрын
כששמים את הכסף להמון זמן זה מתקזז
@chencohen23693 жыл бұрын
בטווח זמן כזה הסיכון הוא נמוך. לכן בגיל צעיר שווה לקחת סיכון גבוה. לקראת פרישה עדיף לאט לאט להנמיך את הסיכון למקרה שהבורסה תקרוס בדיוק לפני שאצא לפנסיה. זה הסבר על רגל אחת אבל זה העיקרון.
@Pumpernickel7453 жыл бұрын
סיכון = תנודתיות, כלומר השווי של התיק בשנה ממוצעת יכול לעלות 5 ולרדת 5 אחוז, בסיכון נמוך זה קטן יותר. בממוצע של הרבה שנים (לפחות 10) הוודאות לתשואה חיובית כמעט בטוחה, וקופות בסיכון גבוהה יעשו ביצועים יותר טובים כמעט בהכרח. מעבר למסלול סולידי יותר חכם אם אתה מתכנן להוציא את הכסף בשנה/שנתיים הקרובות אם זה להון ראשוני לקניית דירה או הקמת עסק או לימודים וכו'. (בבקשה לא לבזבז כספים בחיסכון לחופשות או הוצאות שוטפות בשביל זה עדיף לשנות הרגלי צריכה ולבנות תקציבים שוטפים)