תבונות במסע החיים | פרשת ויגש - הרבנית אהובה ארד

[@danielrimokh5404]

מקסימה .מדהימה.כיף תמיד לשמוע את דברי אלוקים חיים.כמה שאת מחזקת אותי אין עליך 💕שנזכה כולנו להגאל בקרוב ולעלות לארץ הקודש במהרה אמן ♥️

[@מריםכהן-ט4ו]

תבורכי מפי עלון אני אוהבת אותך מתפללת לנסוע איתך לאומן אמן להתקשר אלי שאתה נוסעת היתי לפני 20 שנה רוצה לחזור בעזרתו יתברך

[@alona-t5y]

תודה לך רבנית איזה אנרגיות מעוררות ,תודה לבורא עולם שזימן לי את המסר הבול בזמן שקיבלתי מהשיעור המתוק שלך אשרייך♡

[@YAHUNATAN-x4w]

הרב יצחק הבנשטרייט: "ידוע תדע, כי מלבד שאין האדם מתאים לאכילת בשר מצד המסורה והמוסר, מצד הדת והדעת, גם מהטבע אינו מתאים האדם לבשר, ואברי גוף האדם כולם יעידו ויגידו כי הוא נברא לחיות רק מטל השמים ומשמני הארץ, מתבואות וצמחי הארץ ומפירות האילן, וכל אברי האדם ועצמותיו תאמרנה שאינו מבע"ח אוכלי בשר, כי בעלי החיים נחלקו לשתי מפלגות, מפלגה אחת היא בעלי אוכלי צמחים, והשנית היא בעלי אוכלי בשר, ומפני שיש ביניהם הבדל במאכלם ע"כ גם בנין גופם ואבריהם משונים זו מזו, אשר אביר הטבע בנה לכל אחד נוכל ג"כ להכיר שהוא לא נברא לאכילת בשר, כי בעת שאנו רואים שור כשב עז תרנגולת וכדומה בעודם בחיים, לא נתעורר אצלנו שום תאוה וחשק לאכלם, וכן בשר חי אינו קורא אצלנו שום חשק ותיאבון, אדרבא מיאוס וגועל הוא אפילו להביט עליו, אך ורק אז יכולין לאכול בשר באם הוא צלי ומבושל ומורקח בירקות שונות עד שאפס ונפק ריחו, ורק ריח הירקות והבשמים נודף מהבשר, ואז יכול לתאו תאוה לבשר בעת שינה ריחו מראיתו וטעמו, בעת שאי אפשר להכירו שהוא חתיכת בר מינן, אבל לא כן הוא נטיתו הטבעית של האדם לגבי ירקי הגן ופירות האילן וכדומה, הם רומזים וכרוזים לחושנו ורגשותנו וקוראים אלנו בקריאה של חיבה, 'נחמד למראה וטוב למאכל' וכי תאוה הוא לעינים, וכה"א (ישעי' כ"ח) 'בעודו בכפו יבלענו', ופוק חזי איך גדולה היא תשוקת האדם לפירות שהוצרכו להזהיר את האדם שאל יפסיק עי"ז ממשנתו, שאמר ר' יעקב (אבות פ"ג) המהלך בדרך ושונה ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה הרי זה מתחייב בנפשו וכן מתעורר בקרבנו תיאבון גדול לטעום מהפירות ולאכלם חי כמו שנבראו, האם אין זאת הוכחה מספקת שהם הן המזונות הטבעים להאדם? ומפני שאכילת הבשר הוא כנגד טבע האדם, ע"כ אכילת הבשר מזיקו ומקצר שנותיו, כי מובן מאליו שאם הוא מתנהג כנגד הטבע אי אפשר שהטבע ישא לו פנים וישלים עתו, הטבע אינה סובלת את המתגרים בה, הוא עושה את שלו והיא את שלה ומלחמה שתיקה אך כבידה נלחם בקרבם עד שתתמלא המדה, ואז תקיא אותו הטבע, כמאמר תדב"א מעיד עלי שמים וארץ, שלא נתקבצו בני אדם למיתה ואין כל ברי' יורד לידי צער אלא מתוך זוללות ותענוגים, ואם יזדמן אדם אחד מני אלף שאוכל בשר ובריא הוא ומאריך ימים, הוא ממש שלא כדרך הטבע, ומי יודע אם ימצא איש כזה אף אחד מני אלף, וע"כ רוב חכמי הרפואה רובם ככולם מוכיחים בספריהם כי כל החולאים אינם באים אלא מאכילת בשר, יען שקלקל את טבעו ואינו יכול להתאים עוד להטבע שיוכל לשבת עמה יחדיו, ולכן כל סמי הרפואה נעשות מצמחים שונים כדי לקרב אותו על ידי זה שוב עמה יחדיו, שוב לטבעו הראשונה וכעין מאמר ר"י (ברכות מ') הרגיל בעדשים מונע אסכרה מתוך ביתו, בחרדל מונע חלאים מתוך ביתו, וכן אמרו (שם מ"ד) כרשינן יפה לבני מעיים, וכאשר שמענו כן ראינו אם יאכל האדם כל מה שירצה לא ירגיש בבטנו כאב של קישוי העיכול, אבל אחר אכילת בשר ירגיש את קישוי העיכול, מפני שהאדם אבריו וטבעו לא נבראו לאכילת בשר רק לצמחים כנ"ל" (הרב הבנשטרייט, יצחק. ספר קברות התאווה. רישא: הוצאת ר' שלום שיף. תרפ"ט)