שיטת מוח אחד | לעקוף את הכאבים | ללמוד אפסיות

[@נראזורימילאנו]

מושלם

[@ha-derech]

יישר כח, תפיצו את השיעורים כמה שיותר דרך הרשתות החברתיות, ווטסאפ וכו' וכמובן לא לשכוח לתת לייק

[@נראזורימילאנו]

הרב לא היה אוהב שמפיצים את הדרך... מה נשתנה?

[@efrat.leybo123]

זה מאד נכון מה שכבוד הרב אומר- הכל מביא אותנו להכרה בבורא ובאמונה ולשם צריך להגיע. ועם זאת לא מעט מהטיפולים האלה הם אלה שבכלל פותחים צוהר לעולם פנימי של האדם, להבנה שכל הזכרונות שלנו חיים וקיימים ומנהלים אותנו, שאין לנו שם בחירה והדפוסים מנהלים אותנו. שיש אמונות שאין בהם את השם יתברך ולאט לאט ככל שמגיעים לשורש של הכאב, שכל כך כואב עד שאתה חייב ללכת לטפל כי אין ברירה, אתה מגלה שבשורש הכאב יש זיכרוו שיצר אמונה שמנהלת אותך מתוך התת מודע שלך שבשורש שלה אין את השם יתברך- לדוגמא אדם מגלה שהוא מאמין שהוא לא ראוי לאהבה, שהוא לבד בעולם, שאנשים הם רעים ויפגעו בו, שאין לו מזל, שאסור לו להיות שמח ועוד.. כשמגיעים למטפל שהוא בעצמו אדם עם יראת שמים המסלול הטיפולי הוא לגמרי מסלול לגילוי אמוני. קודם כל מעצם ההבנה שהמח שלך לא זה שמנהל את העניינים. שיש לתת מודע, לזכרונות כל כך הרבה מקום בחייך ואז מתוך זה מבינים עוד יותר את האפסיות. כי מבינים עד כמה אנחנו מנוהלים ולא בוחרים. וצריך לעשות עבודה פנימית שמכריחה לחבר את האדם לבוראו. ואדרבא כמה שנכנס עמוק ומטפל בעצמו ומבין כמה תבניות מחשבתיות סוגרות אותו וכמה צריך לשחרר כדי להגיע לדרגת בוחר באמת, עוד יותר מגיע להכרת הרע שבו ולתפילה שהשם יאיר לו ויושיע אותו. ואפשר להגיע לאמונה גדולה מאד מאד רק מעבודה פנימית ועבודה טיפולית. כמובן שמשנה מאד למי הולכים ומה המטרה- האם רק להפטר מהכאב או גם להבין מה המשמעות שלו בחיי ולמה זה חי בתוכי. ומניסיון של הרבה שנים, אנשים שלא מוכנים לטפל בעצמם ולהכנס לעומק ולפגוש בכאב שלהם באמת, יכולים לומר שהם מאמינים גדולים, אבל רק כשאדם מסכים להפגש עם השדים שלו, להסכים לכאוב באמת, להכיר את נפשו על כל גווניה ורבדיה הוא מתחיל לצאת למסע אמיתי של תשובה.

[@atiainc]

אפשר את הטלפון של המטפל?

[@Sh-ve3ck]

זה לא מטפל, הוא רב שמלמד שיעורי תורה ואת דרך הבעל שם טוב הקדוש

[@Sh-ve3ck]

יש קבוצת וואטספ תבקש להצטרף רשום בסירטון בצד שמאל למעלה

[@רונןקאשי-מ6ו]

נראה לי הפונה לא התכוון לרב אלא למטפל שהרב דיבר עליו בסרטון.

[@2658HD]

לא ממש הבנתי את התאוריה הזאת של הבעל שם טוב... לא כל מי שהיה מוכה הופך להיות מכה. וזה שהוא הפך להיות מכה זה בגלל מה שעשו לו לא בגלל מה שהוא היה לפני שהיכו אותו. ואם הוא לא מכה זה לא כי השם חס עליו זה כי הוא בחר לא להרים יד על אף אדם כדי לא להיות כמו מי שהיכה אותו ואחרי שבחר הקב"ה מסייעו. ומה תגיד למי שאנסו אותה? נאנסת וכואב לך ואת בטראומה כי גם בך יש את הרצון לאנוס וזה שאת לא אונסת זה כי השם עוזר לך לא לאנוס? אז אתה עכשיו מוציא שם רע לאותו אדם שעבר את הסבל כי החלטת שזה בא מתוך הייותו כמו אבא שלו כי אחרת התאוריה נופלת. זאת אומרת שכל המקרים שכבוד הרב שומע על אלימות על כעסים והשפלות ורישעות זה נובע מזה שכל זה קיים בכבוד הרב אחרת זה לא היה מגיע אליו. הרי בעיניו משתקף מה שהוא אמור לתקן בעצמו בתוכו. כל זה לפי תיאורית הרב והמראות של הבעל שם טוב (למרות שאני מאוד נהנה מהשיעורים של הרב באופן כללי)

[@Sh-ve3ck]

שאלה טובה ויש לזה תשובה..תתקשר למספר טלפון שמצוין למעלה או בסירטון בצד שמאל והרב יסביר לך בשמחה

[@ha-derech]

אין הכוונה שמי שהיה מוכה יהפך להיות מכה. דרך הבעש"ט אומרת שבכל אדם טמונים כל הטבעים הגרועים ביותר, כי זו היא מציאות האדם "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" אך רק בגלל רחמי ה' זה לא תמיד יוצא לפועל ותכלית האדם היא לזהות את המציאות השלילית שלו באמצעות הנטיות הללו ומתוך זה להכיר את רחמי השי"ת. דרך הצדיקים היא בוודאי ללמוד מכל מה שהשי"ת מראה להם שזו היא מציאותם ורק בגלל רחמי ה' הם לא מוציאים זאת לפועל וזה נקרא דביקות בורא

[@2658HD]

עיניין ההכנעה, השפלות שמוסכם גם על ידי הרמב"ם כדרך תיקון, ההבנה שהקב"ה עושה איתנו חסד בכל רגע ומונע מאיתנו ליפול ועוזר לנו להתעלות זה דבר ברור ואין עליו מחלוקת. ומן הסתם יסורים שבאים על האדם הם מכמה סיבות מעבירות, גלגולים קודמים, לצורך התעלות וניסיון, ואדם צריך לקבל אותם באהבה והכנעה. אבל כבוד הרב מציג את אותו אדם שהלך לטיפול רפואי, כמו אבא שלו, ושיש בו מה שיש באבא שלו. ושוב, שיטת המראות שכל מה שמשפיע עליך ריגשית ממה שנקרה בדרך זה חלק ממה שיש בך, זה ממש לא נכון. וגם לא נכון שלא צריך לטפל בזה באופן פיזי למרות שהרפואה היא מבורא עולם. אם יש לי אלרגיה, אני אשאר עם האלרגיה ולא אעצור אותה עם כדורים ואנסה להתמודד עם רגישות אין סופית למשך כל היום? ומה זה אומר? שאני גורם לאנשים להרגיש לא בנוח בגלל זה אלוהים מביא לי אלרגיה? זה יומרני מדי. אין לאדם יכולת לעשות אילו שהם חשבונות שמיים למדנו זאת מאיוב. המטרה שלנו היא להתעלות ולהפחית את הסבל ע"י מנוחת הנפש אמר רבינו בחיי ואם זה על ידי טיפול זה מעולה. ולא ענית לי לגבי נאנסת, שמתוסכלת ולא ישנה בגלל האכזריות שפגעו בה. זה אומר שהיא גם אכזרית? וזה טבוע בה? במיוחד בה? והיא לא מוציאה את זה כלפי חוץ כי ה' מסייע אותה? אז היא צריכה להתאכזר בכוונה כדי להוכיח שהתאוריה לא נכונה וזה לא השם שמונע ממנה להיות אכזרית? זה תאוריה שמבוססת על דבר שהוא לא מקביל ולא ניתן להוכחה או בדיקה. ואיך לדעתך צריך לחשוב אותו אדם בלי הטיפול שעבר? הוא צריך להבין שהוא אכזרי כמו אבא שלו ואלוהים מונע ממנו להיות אכזרי אז זה יפתור לו את הסבל? כי או שאתה מאשים את הקורבן במה שקרה לו, או גורם לו להרגיש שהוא כמו התוקף. וכל מה שאתה מנסה להגיע בסוף זה להכנעה והשיפלות ולהאשים את עצמך. וזה עוד יותר גאווה כי כך אתה מונע מכך שהכל נגרם ממה שיש בתוכך, וזה הפוך מהמציאות. אין לנו ולא יכול להיות לנו חלק מכל מציאות שתקרה. ובנוסף לא אמרת לי מה הרב אמור לבדוק בעצמו אם מגיעים אליו מקרים ותגובות כאלו. הבנתי את מה שהסברת אבל זה לא עונה על השאלות ששאלתי אלא מציג גירסה לא ברורה של התאוריה שלא מתיישבת.

[@2658HD]

@@ha-derech את הדבקות בקב"ה אפשר ללמוד בדברים החיוביים שקורים לך וגם דרך ההכנעה שלך מהמציאות שלא מתקיימת כמו שחפצת, במקום שבן אדם יהיה ביראה מתוך גדלותו של בורא עולם אתם מסתכלים על האדם מתוך קטנותו. ולא נכון לעשות רק צד אחד. בכל סיטואציה צריך לבחון את האמת מצד אחר. לפעמים אדם צריך לרומם עצמו להתפעל מיכולתו כדי להתעלות ומתוך ההתעלות שלו וההתפעלות שלו מעצמו להודות להשם יתברך ולפעמים להסתכל על קטנותו על מנת לא לכעוס על עצמו יותר מדי ולפעמים כדי להבין את קטנותו על מנת שלא יתגאה. יש פה ארבע מצבים שונים של תפיסת המציאות שלך בעולם. לא כל מה שנתקל בדרכך ומשפיע עליך ריגשית קשור אליך. סיטואציות ורגשות באים אליך כדי ללמד אותך על עצמך על לימוד על העבודה על אנשים אחרים, על התפיסה בעולם. לכוון אותך כן אבל לא כדי שכל פעם תחפש את זה בתוכך. ע"י שיטת המראה כביכול מנסים להגיע להכנעה מתוך שמחה בבורא עולם וקטנותך מתוך פעולה רגשית אבל בעצם מגיעים לאותה תועלת חלקית של צומות ותעניות שמתוכה מגיעים להתעלות רוחנית וקטנותך מתוך פעולות פיזיות. ושתי הדרכים האלו הן לא שלמות בחיי היומיום. אם אתה מנותק מהעולם ויחיד סגולה זו יכולה דרך לעבודת השם. אבל זו אינה דרך שישימה במציאות וגם לא נכונה בכל סיטואציה בחיי היומיום. דביקות בבורא נעשית מתוך בניית מידות טובות מוסר לימוד התורה וחיוביות. לא מהתעסקות יתר בשליליות. טיפול שיעלים לך כאב וסבל פיזיי או רגשי בשנייה זה דבר מבורך כדי שתוכל לעבוד את השם ביתר דבקות מתוך חיוביות וחיוניות. אם יש לרב בעיה עם הטיפול הספציפי הזה שאולי הוא מדרכי כישוף או דרכי האמורי זה עיניין אחר. אבל זה כבר נושא אחר.