אריה, ההסבר שלך בדבר העגל לעומת הפר היה חידוש בשבילי. מעניין . תודה ! חגי לב
@משהעבדי-צ1מ2 жыл бұрын
מה קורה במפגש בין אנשים? במהלך החיים אנחנו פוגשים הרבה מאוד אנשים. יש מפגשים שאליהם אנו בקושי שמים לב, אחרים מותירים בנו חותם ממשי. יש מפגשים שעליהם היינו שמחים לוותר, ולעומתם כאלה שהלוואי לשחזר. מה בדיוק קורה באינטראקציה בין בני אדם? מה אנחנו מעבירים האחד לשני? האם למפגשים בחיינו יש איזו תכלית או שהם לחלוטין מקריים? בזמן שאני פוגש מישהו אני בעצם חווה מפגש של שתי דמויות בתוכי. האחת היא הדמות שאני מתרשם מאותו אדם, והשנייה היא הדמות שלי עצמי. שתי הדמויות הללו מתהוות בתוכי, ואני מתחיל להשוות עד כמה הרצונות, המחשבות והציפיות שלי ביחס לאותו אדם אכן מתממשים. דמותו של האחר מתהווה בי לפי איך שאני רואה אותו עכשיו. יכול להיות שבהמשך אשנה את דעתי כלפיו, ואז תצטייר בי דמות אחרת. מכאן עולה תובנה ראשונה: אני אף פעם לא פוגש את האדם עצמו, אלא את הדמות שאני מצייר בתוכי. יכול להיות שדעות קדומות שלי משפיעות על ציור דמותו, כמו גם משתנים אחרים, ולכן בהחלט ייתכן שהדמות שהתעצבה בי רחוקה מהמציאות. במהלך המפגש אני נכנס להתקשרות עם אותה הדמות. אני משפיע עליה, מרגיש איך היא משפיעה עליי, ובהתאם לממצאים בודק האם מלכתחילה עיצבתי נכון את הדמות הזו או לא. ככל שמתבררים לי נתונים נוספים, הדמות מקבלת בתוכי ציור חדש. כל מה שתואר עד כה קורה מאליו, באופן אינסטינקטיבי. אם רצוננו להפיק את המקסימום מכל מפגש בחיינו, עלינו להכין את עצמנו באופן מודע לקליטה רחבה יותר של המציאות. איך עושים זאת? לפני הכול מומלץ לכייל את עצמי לקליטה אובייקטיבית ככל האפשר של המציאות, קליטה בלתי תלותית במה שאני עכשיו מרגיש. כאילו הייתי מכונה, שמתרשמת מהמציאות כפי שהיא, ללא חשבונות של 'מה יהיה לי טוב' או 'מה עלול להזיק לי', וכיוצא בזה. "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", נאמר במקורות, כדי להדגיש את חובת הניתוק מכל מיני זיכרונות, התפעלויות, התרשמויות, דעות מוקדמות. יש להפעיל את העיניים ולא יותר, לצלם תמונה שלא תהיה שייכת לאינטרס שלי, לעם שלי, לעולם שלי, לכלום. תמונה נקייה. רק בצורה כזו אפשר להיות "דיין", כלומר בעל יכולת קליטת מציאות שאיננה משוחדת. זהו מקום גבוה מאוד בהתפתחות האדם. במצב כזה אין לאדם משהו מגביל משל עצמו, ולכן הוא יכול לראות את המציאות כפי שהיא. אז הוא גם מתחיל לזהות איך היא מתנהלת לצורך גבוה. הוא מבין מדוע מתנהגים בני אדם בדרך כזו או אחרת, וכיצד הם מובלים על ידי הכוח הכללי שבמערכת הטבע, שתכונתו אהבה ונתינה טהורה, אל מצב ההתפתחות האידיאלי: מצב מושלם ומתוקן, שבו כל באי עולם מחוברים באהבה, כאיש אחד בלב אחד. ובחזרה לקרקע. אנו חיים בתקופה שבה הרבה מאוד מתחים בחברה ובין אנשים הם על בסיס דעות שונות. אם קלטתי שמישהו מחזיק בדעה שונה משלי מיד נבנית בינינו חומה, ולפעמים גם עפים חיצים. לפי חכמת הקבלה, הטעות הגדולה היא בכך שאיננו משייכים כל מפגש בינינו למגמת ההתפתחות הכוללת שבטבע. אנחנו מתנגשים זה בזה שוב ושוב, בלי מודעות לכך שהטבע מפגיש אותנו כדי שנפתח את הרצון והיכולת להגיע להשלמה זה עם זה, למרות הדעות המנוגדות. בדומם, בצומח ובחי החיבורים בין ניגודים נעשים מאליהם לצורך התפתחות החיים, ואילו בחברה האנושית ניתנה לנו הבחירה לעשות חיבורים כאלה מתוך הכרה. אם נתחיל בתהליך הכיול שהזכרנו קודם, המפגשים בחיינו ישתנו מן הקצה אל הקצה. הם ישמשו לכל אחד מאיתנו כשדה עבודה: בכל מפגש ומפגש, אני אעבוד על עצמי להבין שלפניי נמצאת לא אישיות כלשהי שעמה יש לי מאבק, אלא נציג של מערכת הטבע הכללית. ואם רצוני לשדרג את תפיסת המציאות שלי כדי להתקדם לאותו מצב מושלם, עליי לפתח אהבה כלפי אדם זה. "כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ד, ה). משמעות הדברים היא שכל האנשים בחיי אינם מקריים. כולם באים לפגישה איתי, במצבים שונים ומשונים, כדי ללמד אותי לכייל את עצמי. בעזרתם דווקא אוכל להפוך לצינור נקי, ודרכי יזרום כוח עליון של אהבה ונתינה לעולמנו. מן המקורות "כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם. זאת אומרת, שהוא צריך להשתדל להגיע למטרת הבריאה, שהיא רצונו להטיב לנבראיו. אם כן הוא צריך להשתדל, שאצלו תתקיים מטרת הבריאה. ומטרם שהשיג את המטרה, הוא צריך להיות בעל חיסרון. ויצטער על זה, שאין הוא בא לדרגת השלמות". הרב"ש - הרב ברוך שלום אשלג, מאמר "מהו ענין קו ימין בעבודה" "כל התכלית הנרצה להבורא מכל הבריאה אשר ברא, היא להנות לנביאיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו, ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם". בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, "הקדמה לספר הזוהר", לט
@רוניתעמית-ע1מ Жыл бұрын
ארוך ומתיש אך מרתק ביותר. תודה
@ניברגב-תמוז Жыл бұрын
הבעיה בכל הסיפור שמבוסס על מה שכתוב במקרא,ואת המקרא כתבו ביהודה ושם יכולים לכתוב מה שרוצים. המחקר הביקורתי מספר סיפור שונה, לאחר נסיגת האימפריה המצרית האוכלוסייה שישבה במרחב התגבשה לכדי ערי מדינה שהתרחבו וביניהם גם ישראל ויהודה. שישראל הייתה החזקה ויהידה וובל של ישראל עד כיבוש אשור .
@danielchasman84222 жыл бұрын
Botched editing. Very poor quality presentation where almost every slide ending narration is cut off. Shame.
@amiami72353 жыл бұрын
שינוי הלוח העיברי התבצע לאחר המרד ברומאים על ידי הפרושים . איך אתה מקשר את האירוע הזה ללמלכת ישראל ,900 שנה לפני ? בשחס הזה ,הממלכה עוד מאוחדת ,רגע לפני הפיצול ומכאן להסיק שלממלכת ישראל ,עוד לפני הקמתה כבר היה לוח עברי חדש ?