הרב אייל עמרמי - הכול יזרום לך בחיים...! כז' סיון תשפ"ד

להצטרפות לקבוצות הגברים של הרב אייל עמרמי:
did.li/Amrami
לקבוצת הנשים שלחי 'צרף' למספר:
0543136033
לטיק טוק הרשמי:
www.tiktok.com/@rabbieyalamra...
הצטרפו לעמוד הפייסבוק הרשמי שלנו:
/ 858662184514533
לאינסטגרם שלנו:
harav_eyal_amra...
לאתר הרשמי שלנו:
ayal-taarog.co.il/

[@User.X.userX125]

תודה רבה וישר כח על ההרצאה הנפלאה כבוד הרב

[@kinooa]

תודה רבה❤❤❤

[@user-px2eg8qc1l]

וואווו שיעור חזק מאוד גאולה היום ברחמים גדולים אמן 🙏🙏🙏

[@user-ss1bb7vy9q]

תודה רבה

[@user-jx1iw6jo4q]

חזק וברוך לרב אייל עמרמי הצדיק! יש צדיק יסוד עולם קודש קודשים הרב עמוס גואטה מנתניה , כל מה שנאמר בשיעור אחד על אחד

[@דינהדבוש]

לרפואת מור קריספין בת תמר . אמןן

[@eliranmaman2489]

אני שמוע את הרב כבר שנים בהתחלה יצר הרע הכניס לי מחשבות על השיעורים של הרב שהרב מספר שבאים אליו אנשים עם סיפורים מוזרים והוא מספר אותם בשיעורים , לא נכנסתי למחשבה הזאת אמרתי אני מאמין שהרב דובר אמת והמשכתי לשמוע את הרב כרגיל יום אחד הלכתי להסתפר אצל הספר הקבוע שלי אני נכנס יושב ,, והספר שלי מספר לי שלפני שנכנסתי איפה שאני יושב ישב בנאדם שסיפר לו שאשתו ברחה לאמא שלה בצפון בגלל המצב של הטילים היא מפחדת השאירה אותו עם הילדים בבית וכמה קשה לו כל זה הוא מספר לספר שלי , כיסא ליד ישב בנאדם ששמע את כל הסיפור והתחיל לצחוק אז הספר וזה שאשתו ברחה לצפון אומרים לו מה אתה צוחק הוא אומר להם מה אני צוחק אתה מתלונן על זה שאשתך ברחה לצפון וכו" , אני אשתי בבית חולים עם ניבול שרירים אני לוקח את הילדים שלי פעמים בשבוע לראות את אמא שלהם ואתה בוכה .. מאותו יום היצר הרע שלי נעלם תודה לשם יתברך שזכינו להכיר את הרב מעבר לסיפור הרב מחזק אותי בכל יום תודה 🙏

[@benjibenji5275]

איזה מתוק אתה הרב שליט"א ❤❤

[@benjibenji5275]

רק שומע את הרבה רבה כמו אור לנשמה

[@meirbitton8720]

לרפואה שלמה של רבי יאשיהו יוסף פינטו ולרפואה של יוסף חיים אדרי יאיר יעיש בן ליזט רבי יעיש בן איזה

[@user-yl6pk6re1r]

חידוש חזקקקק38:00

[@ILANHALFON92]

איזה תורה זאת בליקוטי מוהרן?

[@ILANHALFON92]

קכט - ארץ אכלת יושביה אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ (בַּמִּדְבָּר י"ג) כְּשֶׁמְּקרָב לְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד וְהָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק, מוֹעִיל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי טֶבַע הָאֲכִילָה שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן כְּגוֹן כְּשֶׁהַחַי אוֹכֶלֶת צוֹמֵחַ כְּגוֹן עֲשָׂבִים, נִתְהַפְּכִין הָעֲשָׂבִים לְחַי, כְּשֶׁנִּכְנָסִין בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְכֵן מֵחַי לִמְדַבֵּר כְּשֶׁהַמְדַבֵּר אוֹכֵל הַחַי, נִתְהַפֵּךְ הַחַי לַמְּדַבֵּר וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם הַמָּזוֹן שֶׁנִּתְחַלֵּק לְהָאֵיבָרִים, נִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֵיבָר מַמָּשׁ שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם כְּגוֹן הַחֵלֶּק מֵהַמָּזוֹן הַנִּכְנָס לְהַמּחַ נִתְהַפֵּךְ לְמחַ וְהַנִּכְנָס לַלֵּב נִתְהַפֵּךְ לְלֵב, וְכֵן לִשְׁאָר הָאֵיבָרִים וזהו אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ כִּי אֶרֶץ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ז) : "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, כִּי כְּשֶׁנִּכְנָס לָאָרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, נֶאֱכָל אֶצְלָהּ, הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַיְנוּ כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ וְכֵן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ, יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן הַכּחַ הַזֶּה וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כְּתֻבּוֹת קיא) : כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּלא עָווֹן שֶׁנֶּאֱמַר:הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן כִּי הִיא אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהַיּוֹשֵׁב שָׁם נֶאֱכָל אֶצְלָהּ, וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם. וְזֶהוּ גַּם כֵּן עִנְיָן הַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל בְּסִימָן ק"א) עַל פָּסוּק: "בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי" שֶׁכְּלַל הָעִנְיָן שָׁם, כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּקְרְבוּ תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין אֲנִי צָרִיךְ לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר וְזֶהוּ: לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, לֶאֱכל דַּיְקָא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁהַנֶּפֶשׁ תּאכַל הַבָּשָׂר, שֶׁתִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ וזהו (שִׁיר הַשִּׁירִים ה) : "אִכְלוּ רֵעִים", הַיְנוּ תְּרֵין רֵעִים דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם הַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִים שֶׁהַמּחַ וְהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ יאכַל אֶת הַגּוּף דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא הַמּחַ וְהַדַּעַת (כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילָה, שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה רוֹעֶה וּמֵזִין אֶת הָאֱמוּנָה הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת הַמָּזוֹן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָעִקָּר תָּלוּי בְּרָצוֹן אִם רְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבד אוֹתוֹ, רַק שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִשְׁבּר תַּאֲווֹת גּוּפוֹ אֲזַי עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת וֶאֱמוּנַת הַצַּדִּיקִים, הוּא בְּחִינַת אֲכִילָה, וְנֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק, הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתוֹ כַּנַּ"ל אַךְ אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם, לא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וְהוּא בְּחִינַת מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן כְּגוֹן אִם אוֹכֵל אֲכִילָה שֶׁאֵין הַטֶּבַע סוֹבֶלֶת אוֹתוֹ אֲזַי אֵינוֹ מִתְעַכֵּל וְאֵינוֹ מִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן, רַק הַגּוּף מֵקִיא אוֹתוֹ כֵּן הוּא בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ כִּי אֵינוֹ נֶאֱכָל כְּלָל לְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁמְּקרָב אֶצְלוֹ כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, וּמֵקִיא אוֹתוֹ וְהוּא בְּחִינַת הַכָּתוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וַיִּקְרָא י"ח) : "כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי" דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְסָבְלוֹ לִהְיוֹת נֶאֱכָל אֶצְלָהּ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ רַק הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ

[@ILANHALFON92]

קכט - ארץ אכלת יושביה אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ (בַּמִּדְבָּר י"ג) כְּשֶׁמְּקרָב לְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ כְּלָל, הוּא גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד וְהָאֱמוּנָה לְבַדָּהּ שֶׁמַּאֲמִין בְּהַצַּדִּיק, מוֹעִיל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי טֶבַע הָאֲכִילָה שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן כְּגוֹן כְּשֶׁהַחַי אוֹכֶלֶת צוֹמֵחַ כְּגוֹן עֲשָׂבִים, נִתְהַפְּכִין הָעֲשָׂבִים לְחַי, כְּשֶׁנִּכְנָסִין בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְכֵן מֵחַי לִמְדַבֵּר כְּשֶׁהַמְדַבֵּר אוֹכֵל הַחַי, נִתְהַפֵּךְ הַחַי לַמְּדַבֵּר וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם הַמָּזוֹן שֶׁנִּתְחַלֵּק לְהָאֵיבָרִים, נִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֵיבָר מַמָּשׁ שֶׁנִּכְנָס לְשָׁם כְּגוֹן הַחֵלֶּק מֵהַמָּזוֹן הַנִּכְנָס לְהַמּחַ נִתְהַפֵּךְ לְמחַ וְהַנִּכְנָס לַלֵּב נִתְהַפֵּךְ לְלֵב, וְכֵן לִשְׁאָר הָאֵיבָרִים וזהו אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ כִּי אֶרֶץ הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ל"ז) : "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, כִּי כְּשֶׁנִּכְנָס לָאָרֶץ, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, נֶאֱכָל אֶצְלָהּ, הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַיְנוּ כְּשֶׁדָּבוּק לְהַצַּדִּיק וּמַאֲמִין בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ, נֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַצַּדִּיק מַמָּשׁ וְכֵן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָהּ, יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן הַכּחַ הַזֶּה וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כְּתֻבּוֹת קיא) : כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּלא עָווֹן שֶׁנֶּאֱמַר:הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ נְשׂוּא עָוֹן כִּי הִיא אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהַיּוֹשֵׁב שָׁם נֶאֱכָל אֶצְלָהּ, וְנִתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ הַקָּדוֹשׁ וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שָׁם. וְזֶהוּ גַּם כֵּן עִנְיָן הַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְעֵיל בְּסִימָן ק"א) עַל פָּסוּק: "בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי" שֶׁכְּלַל הָעִנְיָן שָׁם, כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּקְרְבוּ תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין אֲנִי צָרִיךְ לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר וְזֶהוּ: לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי, לֶאֱכל דַּיְקָא שֶׁצָּרִיךְ שֶׁהַנֶּפֶשׁ תּאכַל הַבָּשָׂר, שֶׁתִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ וזהו (שִׁיר הַשִּׁירִים ה) : "אִכְלוּ רֵעִים", הַיְנוּ תְּרֵין רֵעִים דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין, שֶׁהֵם הַמּחִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁצְּרִיכִים שֶׁהַמּחַ וְהַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ יאכַל אֶת הַגּוּף דְּהַיְנוּ שֶׁהַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא הַמּחַ וְהַדַּעַת (כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר) שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֲכִילָה, שֶׁהַמָּזוֹן נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן כַּנַּ"ל וְזֶהוּ: "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה", הַיְנוּ שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה רוֹעֶה וּמֵזִין אֶת הָאֱמוּנָה הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת הַמָּזוֹן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָעִקָּר תָּלוּי בְּרָצוֹן אִם רְצוֹנוֹ חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבד אוֹתוֹ, רַק שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לִשְׁבּר תַּאֲווֹת גּוּפוֹ אֲזַי עַל יְדֵי הִתְקָרְבוּת וֶאֱמוּנַת הַצַּדִּיקִים, הוּא בְּחִינַת אֲכִילָה, וְנֶאֱכָל לְהַצַּדִּיק, הַיְנוּ שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתוֹ כַּנַּ"ל אַךְ אִם אֵין רְצוֹנוֹ כְּלָל לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם, לא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וְהוּא בְּחִינַת מָזוֹן שֶׁאֵינוֹ נִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן כְּגוֹן אִם אוֹכֵל אֲכִילָה שֶׁאֵין הַטֶּבַע סוֹבֶלֶת אוֹתוֹ אֲזַי אֵינוֹ מִתְעַכֵּל וְאֵינוֹ מִתְהַפֵּךְ לַנִּזּוֹן, רַק הַגּוּף מֵקִיא אוֹתוֹ כֵּן הוּא בְּחִינָה זוֹ מַמָּשׁ כִּי אֵינוֹ נֶאֱכָל כְּלָל לְהַצַּדִּיק, אַף שֶׁמְּקרָב אֶצְלוֹ כִּי הַצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לְסָבְלוֹ, וּמֵקִיא אוֹתוֹ וְהוּא בְּחִינַת הַכָּתוּב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (וַיִּקְרָא י"ח) : "כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי" דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְסָבְלוֹ לִהְיוֹת נֶאֱכָל אֶצְלָהּ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְמַהוּתָהּ רַק הִיא מְקִיאָה אוֹתוֹ